לאכול להתפלל לאהוב: ג'וליה רוברטס בסרט הגרוע ביותר של השנה

יום חמישי 23 בספטמבר 2010 11:01 מאת: חן חדד, עכבר העיר אונליין

הסרט המבוסס על הרומאן מאת אליבזבט גילברט הוא יומרני, מיותר ומלא בעצות אינסטנט לחיים טובים. גם החינניות של ג'וליה רוברטס לא מצליחה להציל אותו


עדיף היה לסיים את הסרט ב"לאכול"

פרסומת

"לאכול להתפלל לאהוב" הוא ללא ספק אחד הסרטים המדוברים של השנה. זאת לאחר שהספר עליו הוא מבוסס הפך לרב מכר בינלאומי, בין השאר הודות להמלצתה של מכתיבת הטרנדים אופרה וינפרי. ההצלחה המסחררת של הספר הובילה את הכוכבת ההוליוודית האהובה ג'וליה רוברטס, הן לתפקיד הראשי והן אל עמדת המפיקה. לצידה התיישב על כסא הבמאי ראיין מרפי, שהפך לשם הכי חם בתעשייה בעקבות הצלחת הענק של הסדרה “Glee”.

לאכול להתפלל לאהוב - מועדי הקרנה
ראיון עם ג'וליה רוברטס

מבין השחקניות המעטות שיכולות לשאת סרט שכזה על כתפיהן, רוברטס היא בחירה מושלמת לגילום דמותה של הגיבורה הראשית אליזבט גילברט. מדובר באישה שאינה מוצאת אושר בחיי היום יום ומתמודדת עם חיי נישואים שאינה רוצה בהם. כשהיא מחליטה להתגרש יוצאת גילברט למסע לגילוי עצמי ברחבי העולם, החל מהתענוגות הקולינרים של איטליה, דרך הרוחניות של הודו ועד מציאת אהבה חדשה באידונזיה.

אבל גם חינניותה הקורנת של רוברטס לא מצליחה להציל את הסרט, שמתברר מהר מאוד כסרט הגרוע של השנה, ואולי אף בכל הזמנים. "לאכול להתפלל לאהוב" הוא יצירה פשטנית ומייגעת להפליא, ובמהלך 135 הדקות שהיא מוקרנת על המסך רק תתפללו שתִגמר. מסעה הקולנועי של גילברט אינו חיפוש אחר שלווה ותובנות על עצמה, אלא פנטזיה ריקנית של משבר אמצע החיים בגרסה הנשית. אותה הפנטזיה, אשר הוצגה לנו בדמותו של מסע תענוגות ב"סקס והעיר הגדולה 2", מופיעה כאן בגרסתה הרוחנית לכאורה.

צפו בטריילר של לאכול להתפלל לאהוב

"לאכול להתפלל לאהוב" מתאמץ מאוד למתג את עצמו כסרט "נשי", שמזדהה ומציף אל פני השטח את התמודדותן של נשים עם פחמימות, דימוי עצמי ומערכות יחסים. אך למרבה הצער הפוטנציאל של הנושאים הללו לא מתממש כלל, והטיפול בהם הוא שטחי, ללא שום מאמץ תסריטאי להעמיק אל מעבר לציפוי הדקיק של שם הסרט. צילומי הפסטות, הפיצות והגלידות שגילברט אוכלת ברחובות איטליה, מנסים לשכנע שמדובר באישה שפורחת ומגלה את השלווה שבחיים הטובים, אך למעשה דמותה נותרת פלקטית וחסרת שמחת חיים מתחילת הסרט ועד סופו.

מעבר להיותה של גילברט דמות נוקשה שמתנסחת בקלישאות, היא גם מוצגת באופן שמעורר אנטיגוניזם. הסרט אינו מספק רקע להחלטתה של גילברט לעזוב את בעלה. זה מוצג כגבר אוהב שהפגם המהותי שלו, כפי שהוא מתואר דרך עיניה של גילברט, הוא חוסר יכולתו להחליט על כיוון בקריירה. כתוצאה מכך קשה להזדהות עם דמעותיה של הגיבורה. בעוד היא מהרהרת על כמה שהיא לא רוצה להיות נשואה, ומתפללת לאלוהים שיעזור לה לעזוב את בעלה, הוא מצידו מוכן להילחם עליה ולעשות הכול כדי להבין איפה הוא טעה.

חוסר הנוחות של גילברט במוסד הנישואים ורצונה לטייל בעולם, אמורים להיות אקט חתרני ופמיניסטי, שיפתח את מסעה לא רק אל מחוזות רחוקים אלא גם אל עצמה. אולם אותו אקט מצטייר לבסוף כהחלטה אגואיסטית של דמות ריקנית, וברגעים מסויימים ממש בלתי נסבלת.


משבר אמצע החיים, הגרס הנשית. חוויאר בארדם וג'וליה רוברטס

לאחר שרוברטס עוזבת את בעלה היא נוחתת היישר אל זרועותיו של אמן צעיר (ג'יימס פרנקו). כאשר היא מוצאת את עצמה שוב לא מסופקת, מחליטה גילברט שהגיע הזמן לצאת לדרך חדשה, והפעם לעשות זאת לבד. אין ספק שמי שהייתה כל חייה במערכות יחסים תוכל ללמוד הרבה מלבלות זמן איכות עם עצמה. אך למעשה, גילברט רק מעמידה פנים שהיא לבד. אמנם בחלק גדול מהמסע היא מוותרת על בן זוג, אבל בכל מדינה שהיא מגיעה אליה היא פוגשת אך ורק בזרים מקסימים, איכפתיים ודואגים, שהופכים למשפחה החדשה שלה.

מזלה המופרך מעט אינו מתמצה רק באינספור המפגשים המקריים, אלא שכל אחד ואחד מהאנשים החדשים בחייה מספק לה תובנות פילוסופיות שמלמדות אותה על החיים. התובנות הללו חסרות עומק לחלוטין ומשמשות כעצות-אינסטנט לחיים טובים, כשברקע סיפורים המנסים לסחוט בכוח אמפתיה מהצופים. גם כשהיא מתמסרת לבסוף לאהבה חדשה (חוויאר בארדם) גילברט משוכנעת שהדרך היחידה להמשיך לחיות "באיזון" היא לשמור עליו בנוקשות ובהיסטריה. לראיה, היא יוצאת בהכרזות פסבדו פמיניסטיות כמו "אני לא צריכה לאהוב אותך כדי להוכיח שאני אוהבת את עצמי".

"לאכול להתפלל לאהוב" הוא סרט יומרני ומיותר, שמפספס את הפוטנציאל של נבחרת הכוכבים שלו בכל זירה אפשרית, ומצליח לשעמם כמעט לכל אורכו. מוטב היה אילו הסרט היה פשוט מסתיים ב"לאכול".

לאכול להתפלל לאהוב - מועדי הקרנה


תגובות גולשים
הוסף תגובה +

(18 מדרגים)

דירוג הגולשים:

דרג את הכתבה

  • Currently 3/5 Stars.
  • 1
  • 2
  • 3
  • 4
  • 5