סרטים

עדכנו אותנו




"אווטאר": השיא הקולנועי של השנה

יום חמישי 17 בדצמבר 2009 08:01 מאת: אורון שמיר, עכבר העיר אונליין

סרטו החדש של ג'יימס קמרון הוא מיזוג בלתי אפשרי אקשן וירטואוזי ואפקטים עתידניים, לבין פנטזיה רומנטית בסגנון הוליוודי של פעם. מי שירשה לעצמו להתלהב יזכה בחוויה שלא ישכח לעולם



אסקפיזם קולנועי מושלם. אוואטר

פרסומת


אווטאר:  טריילר ומועדי הקרנה


אני כותב אליכם מפנדורה, כוכב הלכת בו מתרחשת עלילת הסרט "אווטאר". הפעם לא כמבקר קולנוע, אלא כצופה שעבר חוויה. מעטים הם הסרטים שזכורים אצל כל אחד ואחת בתודעה כחוויות קולנועיות מסעירות, מרגשות, עוצמתיות, חד פעמיות. כאלה שמקועקעות עמוק בזיכרון, שהצפייה הראשונה בהם מלווה בתחושה שיבואו עוד אחריה, בעוד שהרושם הראשוני והעז לא יימחק. הסרטים הללו שהם יותר מסתם סרט, שמהווים מעין אובדן בתולין. הפעם הראשונה בה אתה מבין שקולנוע יכול להיות יותר מבידור. הפעם הראשונה בה הרהרת בסרט, אשר טרד את מנוחתך ולא עזב גם כשנדלקו האורות באולם, מכריח אותך לשוב לצפייה נוספת, שיפוטית ומפוקחת. חוויות אלה הן נדירות, ולכן גם כה זכירות. כאשר הן מגיעות, אין אושר גדול מזה המתלווה אליהן. וכאשר הן באות בגודל, בסחף ובעוצמה הרגשית והקולנועית של "אווטאר" – אין מילה שיכולה לתאר את ההרגשה. כולי קנאה בדור שהסרט הזה יהיה "מלחמת הכוכבים" שלו. ולמי שעדיין יש ספק, הוא עומד להיות תופעה חריגה בכבירותה.

סרטו החדש של ג'יימס קמרון המגלומן, נשמע שאפתני מכדי להיות אמיתי. תריסר שנים עברו מאז יצירתו הקודמת של מלך העולם, אותן הקדיש קמרון לפרוייקט חייו. מה נשאר לבמאי שפרץ והגדיר מחדש את גבולות האפקטים המיוחדים ברוב סרטיו, מ"שליחות קטלנית" ועד "המצולות"? לאדם שקבע שיאי אוסקרים והכנסות עם הטיטאניק שלו? מסתבר שהתשובה היא לקחת את הקולנוע, כמדיום אסקיפיסטי, צעד אחד קדימה. לברוא עולם חדש לחלוטין באמצעים טכנולוגיים ולצקת לתוכו נשמה עלילתית רבת אופי. כי בניגוד לעמיתיו רודפי הקידמה, קמרון תמיד ידע שמאחורי כל פעלולי המחשב מוכרח לפעום לב בצורת סיפור טוב.


עולם עם נשמה. "אווטאר"

סיפורינו מתחיל בתחנת חלל. אל מיטת חוליו מרותק ג'ק סאלי (סם וורת'ינגטון), נחת לשעבר בצבא ארה"ב וסוג של טמבל ממוצע. ג'ק סובל מנכות ובוחר להתנדב למשימה שתגייס לו מספיק כסף כדי לקום מכסא הגלגלים. מדובר במיזם טכנולוגי מורכב, הקשור בכוכב מרוחק המכונה פנדורה ומאוכלס בידי יצורים כחלחלים דמויי אדם. הם קרויים נא'בי, חיים בשבטים ונשפטים כילידים פרימיטיביים בעיניהם של בני האדם המעוניינים במשאב נדיר המצוי בפלנטה שלהם. פרויקט "אווטאר" אליו התנדב גיבורנו נועד להחדיר בני אנוש אל הטריטוריה הזרה ולזכות באמונם של המקומיים. לכל משתתף ישנו אווטאר, כפיל שהוא שילוב מהונדס גנטית של חייזר ואדם, אליו מועברת תודעתו. ג'ק מוצא את עצמו נקרע בין שאיפותיה המדעיות של ד"ר אוגוסטין (סיגורני וויבר), רצונותיו הצבאיים-מודיעניים של קולונל מיילס (סטיבן לנג) ובת שבט נא'בי שמסקרנת אותו באופן אישי, נייטירי שמה (זואי סאלדנה). ככל שהוא מבלה יותר ויותר שעות בגוף האווטאר שלו, מתחלפת בהדרגה תפיסת הממשות של ג'ק ומערערת את שיקול דעתו.

מוטיב היקיצה מדמיון למציאות שזור לכל אורך הסרט, לא פחות מ-162 דקות למי שתהה.“אווטאר" נפתח ונסגר בשוט מקביל, של גלגל עין, אשר ממסגר את הסרט כחלום. והרי מהם סרטים אם לא חלומות של אחרים. או במקרה הזה, הזיה פסיכודלית-קולוניאליסטית מאת ג'יימס קמרון, המתרחשת לנגד עיניהם הפוזלות של הצופים חבושי משקפי התלת-מימד.

בעניין זה, משמח לבשר כי סוף-סוף נולד הסרט שיצדיק את מהפכת התלת-ממד והדיגיטציה שעוברת הוליווד. תשכחו מכל מה שראיתם עד כה דרך המשקפיים הסטריאופוניות, “אווטאר" נראה ומרגיש אמיתי, חי ונושם. לא עוד משחק מחשב מחוסר אינטראקטיביות או תצוגת תכלית ריקה מתוכן. הכלים משרתים את המטרה, האנימציה גורמת למציאות להיראות לא אמינה והאפקט התלת-ממדי שמשיגות המשקפיים שואב את תודעתו של הצופה. מומלץ לצפות רק בקולנוע, ולוודא כי ההקרנה הינה דיגיטלית ותלת-ממדית.


תלת ממד מעולם לא היה כה מוצדק

בנוסף, נדמה שקמרון ניסה לברוא את הסרט המגניב אי פעם. מצד אחד, חוצנים השוכנים בג'ונגל מופלא מלא צמחיה מרגשת ביופיה וחיות פרא חייזריות - משילוב בין קרנף לכריש פטיש ועד דרקונים צווחניים - עליהן רוכבים ואותן מאלפים הנא'בים. מן העבר השני בני אדם המתניידים בכלי טיס משוכללים או ברובוטי ענק, מעין גרסה מתקדמת לרובוט ההידראולי מסרט אחר של קמרון, "שובו של הנוסע השמיני". בהתאם לכך, סצינות האקשן הן מעבר לכל דמיון, כלומר, חוץ מזה של הבמאי-תסריטאי. שומטות לסת, עוצרות נשימה, מקפיצות לב ומאתגרות עין.

בין לבין, משכיל הבמאי לנסוך מסר אקולוגי, אפיזודה רומנטית, סיפור חניכה ושאר עלילות משנה אל תוך השדרה העלילתית המרכזית, שנוטה לקיטש ולמיינסטרים במובנים ההוליוודיים הישנים והטובים. הכל בוירטואזיות סוחפת של אשף אמיתי ועל רקע בוטניקה יפהפייה של יער שופע פרחים זוהרים בחושך ופריטים זואולוגיים לרוב.

ברמה הויזואלית, מדובר בטריפ האסקיפיסטי הכי טהור, מזוקק, מדוייק ומושלם שיצא לי לקחת בו חלק. פנטזיית המדע-הבדיוני הזו מייצרת היפוך בין בני אדם וחייזרים. היצורים הכחלחלים הם ילידי המקום, המחוברים לאדמה ולחיות הג'ונגל באמצעות לינק טבעי, כמו מחשב אל רשת. חברי השבט נקראים בסרט "האנשים", והם נאלצים להגן על ביתם מפני הפולשים המכונים "אנשי השמיים". אלה הם היצורים החיוורים בעלי הלבוש המשונה, החייזרים לדידם של בני פנדורה. הצופה עובר תהליך דומה לזה של גיבור הסרט. לאט לאט הוא מקלף את מגן הציניות האנושית ועובר לצד הכחול של המתרס. במובן מסויים זהו סרט מיזנטרופי למדי, בו החברה אנושית מוצגת כתאוות בצע וחסרת מצפון או כשוחרת מלחמות קרות לב. בדיכוטומיה המוכרת של רעים וטובים, מי שירשה לעצמו להיסחף ולהיות ילדותי במקום ביקורתי, יזכה לחוויה מקבילה לזו שהסרט מציע לגיבורו. יהיה יכול לצפות בהתרחשויות מבעד לעיניים אווטריות ולספוג את מלוא כוחה של החוויה הקולנועית הטמונה בסרט.


כרגיל, האנושות נצלנית וחסרת מצפון. וורת'ינגטון ווויבר

בארצות-הברית מבשר את בואו של "אווטאר" שיווק אגרסיבי-אובססיבי בן מספר חודשים. כנראה שיש לעשות הכל כולל הכל כדי שהסרט היקר בהיסטוריה  לא יהיה לכישלון היקר בהיסטוריה. בארץ לא צפויה היסטריה דומה, אבל אין ספק שגם כאן הציפיות גבוהות. יש שיגידו לכם שהדיאלוגים פשטניים, שהעלילה ככה-ככה ושמשקפי התלת גורמות לכאבי ראש. בני האדם האלה, חלקם פשוט לא מסוגלים להשתחרר, להתלהב, וליהנות. בשביל מה בדיוק יש קולנוע, אם לא כדי לצאת מעצמך למסע אל עולם אחר?

“אווטאר" מעביר את צופיו הנכונים לכך דרך כל גווניה של קשת הרגשות האנושיים – חמלה, כעס, צער, אושר, שנאה, פחד, אהבה - בעזרת דמויות חייזריות. הוא מרגש עד נימי הנימים של הנפש והוא עושה הכל באופן כה מפואר, כה שוטף וכה מערפל הכרתית, עד כי אין פלא שטרם שבתי חזרה אל כדור הארץ.



אוואטר: טריילר ומועדי הקרנה המדריך לקולונועי תלת ממד




תגיות: אוואטר, אווטאר, אורון שמיר, ג'יימס קמרון

(47 מדרגים)

דירוג הגולשים:

  • Currently 3/5 Stars.
  • 1
  • 2
  • 3
  • 4
  • 5
  • קולנוען 18/11/2010 09:27:18

  • 08/03/2010 20:27:03

  • מי 06/03/2010 21:19:43

  • ענבר 28/02/2010 20:19:19

  • אמיק' 12/02/2010 16:15:57

  • ניץ 12/02/2010 14:18:40

  • ננוש 10/02/2010 12:09:50

  • דנה אבריש 09/02/2010 21:14:07

  • 09/02/2010 21:06:29

  • לכל המגיבים ל25 08/02/2010 13:05:56

  • יאנה 07/02/2010 21:10:06

  • 09/01/2010 02:35:27

  • צופה נלהבת 05/01/2010 20:50:12

  • אנא בחיבעק 05/01/2010 02:25:47

  • תמר 02/01/2010 01:12:36

  • חגית 31/12/2009 21:41:05

  • אריאל 31/12/2009 01:02:13

  • יהונתן 30/12/2009 00:13:59

  • יעקב 27/12/2009 12:02:49

  • מישהו 26/12/2009 23:54:56

  • 25/12/2009 16:25:11

  • julia 24/12/2009 13:38:51

  • אחד 21/12/2009 02:14:00

  • המום ממנו 19/12/2009 21:46:51

  • אליק 19/12/2009 16:57:05

  • שלומי 19/12/2009 14:19:26

  • מי שראה 19/12/2009 02:48:32

  • איתמר 19/12/2009 00:27:02

  • מבואס 18/12/2009 15:58:20

  • שרץ 18/12/2009 00:34:30

  • ללהלהלהלה ראייתי 18/12/2009 00:03:06

  • להלהללה (: ראייתי ! 17/12/2009 23:59:58

  • אווטארית 17/12/2009 21:53:34

  • צופה 17/12/2009 20:28:20

  • mif 17/12/2009 18:30:56

  • נועם 17/12/2009 16:08:09

  • 17/12/2009 14:54:04

  • לסרט חלול, קלוש, וארוך מדי. 17/12/2009 13:51:44

  • יערה 17/12/2009 13:12:33

  • ל-1 17/12/2009 12:49:25

  • מישהו שראה 17/12/2009 10:40:24

  • ג 17/12/2009 10:26:51