הקאמבק המופלא של דסטין הופמן

יום ראשון 29 במרץ 2009 02:53 מאת: אורי קליין

אפשר היה לפטור את "הזדמנות אחרונה לאהבה" כסרט טריוויאלי לחלוטין, אלמלא מרכיב אחד בסרט - והוא הופעתו של דסטין הופמן בתפקיד הארווי

זו כבר החתונה הקולנועית השלישית שאליה הוזמנתי החודש, אחרי "רייצ'ל מתחתנת" של ג'ונתן דמי ו"רגליים קרות" של דורון ערן, וזה מתחיל קצת לעייף. הפעם, ב"הזדמנות אחרונה לאהבה", שכתב וביים ג'ואל הופקינס הבריטי, זו חתונתה של סוזן (ליאן בלבן), שמתקיימת בלונדון, ואליה מגיע מאמריקה אביה, הארווי שיין (דסטין הופמן), מוסיקאי שנהפך למחבר ג'ינגלים.

יחסיו של הארווי עם בתו מעורערים, והוא נפגע קשות כשהיא מספרת לו כי לא הוא אלא אביה החורג (ג'יימס ברולין) "ימסור" אותה בטקס הנישואים שיתקיים למחרת הגעתו של האב לבירה הלונדונית. גם גרושתו של הארווי (קתי בייקר) אינה מתייחסת אליו בנימוס רב, והוא משתכן לבדו בבית מלון לא סימפטי במיוחד, הרחק ממקום משכנה של המשפחה כולה. ובנוסף לכל הצרות האלה, הארווי גם מפוטר מעבודתו בשיחת טלפון בעת שהותו בלונדון.

הזדמנות אחרונה לאהבה: כמו לשבת בקפולסקי
לרשימת בתי הקולנוע ומועדי ההקרנות לחץ כאן

זה מתחיל קצת לעייף. טריילר הסרט "הזדמנות אחרונה לאהבה"

אמה תומפסון ודסטין הופמן, "הזדמנות אחרונה לאהבה". מפגש קלישאתי בין שתי דמויות בודדות

במלים אחרות, הארווי נמצא ב"לימבו", אך כידוע, "לימבו" נוטה להתמלא, ובמקרה הזה, כמו בהרבה מקרים אחרים שהוצגו בסרטים קודמים, מי שממלאת את החלל הריק היא אשה שהארווי פוגש במקרה. זוהי קייט ווקר (אמה תומפסון), רווקה שעובדת במחלקת הסטטיסטיקה בנמל התעופה היתרו. כמו הרבה רווקות שנראו כבר על בד הקולנוע, לקייט יש "בעיית אמא", שאינה חדלה לצלצל אליה כל כמה דקות ונתפסת בכל פעם לעניין אחר: כך, למשל, היא משוכנעת ששכנה הפולני החדש, שאחריו היא עוקבת בדריכות מחלונה, הוא רוצח סדרתי (רק העובדה שהשחקנית הבריטית הנפלאה איליין אטקינס מגלמת את האמא הטורדנית גוברת על הרצון לסלק את הדמות הזאת מהסרט).

לקייט יש בעיה עם גברים; בחלקו הראשון של הסרט מתוארת פגישה עיוורת של קייט עם גבר שכמעט ואינו שם לב אליה, ולמה שישים לב אליה אם כל כמה דקות היא נעלמת כדי לענות לטלפון מאמה?

הארווי וקייט הם קלישאות. הארווי הוא קלישאה של גבר בן 60 פלוס הנמצא בצרות (הצופים מרגישים הוא יפוטר מעבודתו עוד לפני שמודיעים על כך בסרט, כי אחרת המשבר שהוא שרוי בו לא יהיה "שלם"); וקייט היא קלישאה של רווקה מעט מוזנחת בת 40 פלוס, שממלאת את זמנה בקורסים מיותרים לכתיבה יוצרת.

סרטו של הופקינס, שמתאר את הקשר המתפתח בין שתי הדמויות האלה, ספוג בנאליות; נדמה שהופקינס נטל נוסחאות מכל סרטי הקולנוע והטלוויזיה שראינו אי פעם ומתארים מפגש בין שתי דמויות בודדות, מ"פגישה מקרית" המופתי של דייוויד לין ועד "רייצ'ל, רייצ'ל" של פול ניומן עם קורטוב של "לפני הזריחה" של ריצ'רד לינקלייטר; הוסיף להן נוסחאות מכל הסרטים שמתארים את המתרחש בזמן מפגש משפחתי טעון, עירבל ביניהן, אך לא הפיח בהן רוח חדשה. אפשר היה לפטור את "הזדמנות אחרונה לאהבה" כסרט טריוויאלי לחלוטין, אלמלא מרכיב אחד בסרט - והוא הופעתו של דסטין הופמן בתפקיד הארווי.

הקריירה של הופמן בעשור וחצי האחרונים לא היתה מעניינת במיוחד. לרוב הוא הופיע בתפקידי משנה בסרטים לא חשובים או השמיע את קולו בסרטים מצוירים. בסרטו של הופקינס ניתנת לו לראשונה זה זמן רב הזדמנות לגלם דמות שלמה, והוא מפיח בה חיים ומעניק לה ייחודיות בזכות כישרונו בלבד. ברבים מהסרטים שהופמן הופיע בהם בשנים האחרונות הוא נטה להגזמה מסוימת; ב"הזדמנות אחרונה לאהבה" הוא מפגין נוכחות נינוחה ורבת חן והצופים מבינים מדוע קייט, שממדיה הגופניים מגמדים אותו - במיוחד כאשר היא מהלכת בנעליים על עקב גבוה - אינה מצליחה להינתק ממנו.

מובן שהופעתו של הופמן לא היתה עובדת אלמלא שיתוף הפעולה עם אמה תומפסון, שהופעתה מיומנת כתמיד (אך גם מנייריסטית כתמיד); אך זהו בראש ובראשונה סרטו של הופמן, והוא מציל כמה מהסצינות המרכזיות בסרט, ובהן הסצינה שבה הוא נואם במסיבת הנישואים של בתו. זה יכול היה להיות דביק, אבל בגלל ביצועו המאופק והמדויק של הופמן זה נוגע ללב.

אבל יש ב"הזדמנות אחרונה לאהבה" גם סצינות רבות שאי אפשר להציל אותן, כמו הסצינה שבה קייט מודדת סדרה של שמלות גרוטסקיות, שמתוכן עליה לבחור את זו שהיא תלבש כמלווה של הארווי למסיבת הנישואים. סצינות כאלה נראו כבר ביותר מדי סרטים ובסרט הנוכחי היא מיותרת לחלוטין, ובעיקר אינה מתאימה לדמות שתומפסון מגלמת.

ויש גם מהלך עלילתי שעורר בי חשש ש"הזדמנות אחרונה לאהבה" עומד להפוך לגרסה נוספת של "רומן בלתי נשכח", אותה מלודרמה ידועה מ-1957 של לאו מקרי, שבה דבורה קר לא הגיעה לפגישה עם קרי גרנט על ראש בניין האמפייר סטייט. למזלנו זו אזעקת שווא.

"הזדמנות אחרונה לאהבה". תסריט ובימוי: ג'ואל הופקינס; צילום: ג'ון דה בורמן; מוסיקה: דיקון הינצ'ליף; שחקנים: דסטין הופמן, אמה תומפסון, איליין אטקינס, ליאן בלבן, קתי בייקר, ג'יימס ברולין, ריצ'רד שיף

הזדמנות אחרונה לאהבה: כמו לשבת בקפולסקי
לרשימת בתי הקולנוע ומועדי ההקרנות לחץ כאן

תגיות: דסטין הופמן, הזדמנות אחרונה לאהבה, סרטים