סופגנייה שמנה ולא טעימה

יום שני 13 באוגוסט 2007 00:00 מאת: דניאל פאיקוב, עכבר העיר און ליין

"אהבה בתפריט", קומדיה רומנטית על בישול, לא מצליחה לעורר תיאבון. עדיף לשמור על הקלוריות ולקחת את ה"מטבח של מרתה" בדי.וי.די

רימייקים אמריקאים ללהיטים אירופאים הם פחות או יותר תופעה הכרחית בימינו. הוליווד סובלת ממחסור חמור ברעיונות ולכן כמה טוב ש“המטבח של מרתה", דרמה קומית גרמנית משנת 2001, היתה מלכתחילה יצירה כמעט-הוליוודית. הופעתו של רימייק אמריקאי היתה מתבקשת והנה, שש שנים אחרי, הוא כאן. הכוכבת מרתינה גדק (שהופיעה מאז ב"חיים של אחרים") הוחלפה בקתרין זיטה ג'ונס, הילדה המעצבנת באביגיל ברסלין (“קין", “מיס סאנשיין הקטנה"), והשטויות האירופאיות במקבילותיהן האמריקאיות.

ב“אהבה בתפריט" זיטה ג'ונס מגלמת את קייט, טבחית ניו יורקית קשת יום. בעיותיה מסתכמות באחת: היא טובה מדי. טובה מדי בעבודתה, מקצועית מדי, פרפקציוניסטית מדי, והעבודה באה לפני חייה הפרטיים. היא לא זקוקה לבן זוג, צאצאים, או חברים. היא רק רוצה לבשל. אוי גוועלד, אומר הסרט, ומנסה לתקן אותה. הוא מייצר עבורה בת מאומצת, זואי (ברסלין), וגם אינטרס רומנטי (אהרון אקהרט, “תודה שעישנתם"), וגם צרות בעבודה (שוב אקהרט). מה אמורה טבחית שמכבדת את עצמה לעשות?

הסרט אמור להיות קומדיה רומנטית, אך בפועל המימד הרומנטי מקבל מעט מדי זמן מסך. קייט וניק, הסו-שף החדש במסעדה שלה, נפגשים ושונאים אחד את השני ממבט ראשון. זהו כמובן דבר מקובל בקומדיות רומנטיות, אך הטרנספורמציה משנאה לאהבה הופכת לתמוהה ומקוטעת מהרגיל. הם מתקרבים ומתרחקים, מתרחקים ומתקרבים. לעיתים זה אפילו נראה כאילו ניק מעוניין יותר להפוך לדמות אב עבור זואי ולדלג על כל הקטע המיותר הזה של לחזר אחרי האפוטרופוסית שלה.

בינתיים הדמויות עסוקות בלהתנהג כמו דמויות בקומדיה רומנטית אמריקאית טיפוסית: הילדה בוגרת לגילה והמבוגרים מתנהגים כמו זוג ילדים מפגרים. אין לסרט יותר מדי עניין במעודנות או אמינות או עקביות. המלודרמה גואה, הקונפליקטים והעימותים מוגזמים, דמותה של קייט משתנה באופן קיצוני בין סצינה לסצינה. וגם כשהסרט אינו סוטה במידה משמעותית מ"המטבח של מרתה", הוא עדיין משנה מספיק כדי להוריד את עצמו למכנה משותף נמוך למדי.

שלושת הכוכבים עושים כמיטב יכולתם בהתחשב בנסיבות. זיטה ג'ונס נושאת את הסרט על כתפיה, ומצליחה לתת ביטוי הולם גם לקרירות של קייט בתחילת הסרט וגם להתפתחות שלה בהמשכו. אקהרט מקבל דמות מלאת סתירות ומצליח בקושי רב להוציא ממנה משהו קוהרנטי. וברסלין מוכיחה בפעם השלישית שהיא השחקנית הכי מוכשרת בהוליווד מתחת לגיל בת מצווה. הופעתה של הקטנה משכנעת ומרגשת באותה מידה ששאר הסרט סינתטי ומזויף. כדאי לציין גם את השחקן הוותיק בוב בלבן (“קפוטה”, “תסמכי עליו”), בתפקיד הפסיכולוג של קייט - הגיחות הוודי אלן-יות שלו מספקות כמה מהרגעים המצחיקים ביותר בסרט.

אה, כן, ויש גם את האוכל. “אהבה בתפריט" הוא סרט על בישול, אך הוא לא מוצא לנכון לעורר תיאבון מעבר למינימום האפשרי. האוכל נוכח, מצולם יפה, אבל משתלב בדרמה בצורה אורגנית לעיתים רחוקות בלבד. והסרט עצמו הוא סופגנייה – שמנוני, נפוח, ומלא בקלוריות ריקות.

עוד באתר:
ג'קי צ'אן נותן בראש
"כרמלה בנחלה" שומרת על פאסון
"הבימה" פותח עונה קלה לעיכול