לא לפי הספר

יום שלישי 26 בדצמבר 2006 07:12 מאת: דניאל פאיקוב, עכבר און ליין

"ספר שחור", העוסק בדילמות המוסריות והאישיות של יהודיה צעירה בסוף מלחמת העולם השניה, הוא סרט גס ובוטה, אבל גם אינטליגנטי ומעניין במיוחד

ישנו ציטוט מפורסם על ג'ינג'ר רוג'רס, השחקנית-רקדנית-זמרת שהתפרסמה בזכות סרטיה המוזיקליים עם פרד אסטר - "היא עשתה את אותם צעדי הריקוד שהוא עשה, רק לאחור, ועל עקבים גבוהים". גיבורת "ספר שחור" שורדת את החודשים האחרונים של מלחמת העולם השניה בצורה דומה.

חייהם של כל היהודים בהולנד הכבושה על ידי הנאצים בוודאי לא היו פיקניק, אבל בעבור יהודיה צעירה ויפה הישרדות היא סדרה של דילמות מוסריות אשר בדרך כלל אינן מעסיקות את המין הגברי - בין אם אישיות, פוליטיות או מיניות.

במאי הסרט, פול ורהובן ההולנדי, בילה את רוב הקריירה שלו בהוליווד, שם היה אחראי על שורה של להיטים ("רובוקופ", "זיכרון גורלי", "אינסטינקט בסיסי") וקוריוזים ("גברים בחלל", "נערות שעשועים"). "ספר שחור" הוא סרטו האירופאי הראשון מזה שני עשורים והוא מושפע במידה רבה מהתוצרת האמריקאית שלו.

הבמאי, שהשתתף גם בכתיבת התסריט, חוקר סוגיות של יושר וגבורה בסרט שהוא ההיפך הגמור מדרמת מלחמה כבדה ורצינית. זהו סרט הרפתקאות סקסי ואלים, עם אקשן, מתח וכמה רגעים של קומדיה שחורה משחור.

אחרי פרולוג בישראל של שנת 1956 (עודד מנשה מגיח לכמה שניות), הסרט חוזר בפלאשבק להולנד של 1944. רחל שטיין (קאריס ואן-הוטן) מנסה להימלט לבלגיה יחד עם משפחתה, אך ספינתם נתקלת במארב של הצבא הנאצי וכל בני משפחתה נטבחים. היא מצטרפת למחתרת ההולנדית ונשלחת לפתות את מפקד הגסטפו המקומי כדי לשתול מכשירי ציתות במפקדה. להפתעתה, היא מתאהבת בקצין הנאצי ומוצאת את עצמה בין הפטיש לסדן, כשהיא נחשדת כבוגדת גם על-ידי הצבא הגרמני וגם על-ידי המחתרת.

הקולנוע של ורהובן הוא קולנוע של אמביוולנטיות מוסרית, ונושא זה בא לידי ביטוי בצורה נפלאה ב"ספר שחור". מלחמת העולם השניה, בניגוד למלחמת וייטנאם, זוכה בדרך כלל לייצוגים קולנועיים של "אנחנו נגד הם", ותמיד ברור מיהם הטובים ומיהם הרעים. "ספר שחור" מציג תמונת עולם הרבה יותר מורכבת ומעניינת.

לכל דמות יש אג'נדות פרטיות. גם ההולנדים וגם הנאצים שמים את עצמם ואת האינטרסים שלהם לפני הנאמנות לחברים, למדינה ולאידיאלים נשגבים. מי יכול היה לנחש שאנשים במלחמת העולם השניה לא היו עסוקים רק בחיפוש אחר דרכים להיכנס לספרי ההיסטוריה, אלא גם מצאו זמן לרדוף אחרי כוח, סקס וכסף?

במרכז השממה הרוחנית הזאת נמצאת דמותה של רחל. השחקנית קלאריס ואן-הוטן מגישה הופעה כובשת והופכת את רחל לדמות עשירה, אמינה ומרתקת. אין כאן תשובות פשטניות. רחל היא לא קורבן תמים וגם לא ציניקנית חסרת רגישות. היא אדם אמיתי, והסרט מעיז להציג אותה במלוא מורכבותה.

לאורך הסיפור נוצרת אנלוגיה בין רחל לדמותה של רוני (הלינה ריין), הולנדית נוספת שמקפידה, בניגוד לרחל, תמיד למסור את גופה לצד המנצח. אבל במקום לכפות על שתי הדמויות האלה קונפליקט אידיאולוגי או יריבות אישית, ורהובן הופך אותן לחברות הכי טובות. אחוות נשים מעולם לא נראתה כל-כך חתרנית.

המשיכה של ורהובן לסקס ולאלימות תמיד הפכה אותו למטרה קלה בעבור המבקרים. קרוב לוודאי ש"ספר שחור" לא יגרום לאף אחד מהם להתחיל לקחת את הבמאי ברצינות. זהו סרט גס ובוטה - באחד משיאיו רחל מחמצנת את שיער הערווה שלה, כדי להעמיד פני שיקסע ובסצינה אחרת היא מככבת במחווה מזוויעה במיוחד לסרט האימה "קארי".

אבל מעבר לגסויות האלה, שהן ברובן מוצדקות בהתחשב בנושא, "ספר שחור" הוא סרט אינטליגנטי במידה יוצאת דופן, שמצליח גם להעלות סוגיות מעניינות ורלבנטיות וגם לספק 140 דקות של בידור צרוף. זהו אחד הסרטים הטובים ביותר שראיתי השנה.