רומן לסבי במדרשה של צפת

יום ראשון 17 ביוני 2007 00:13 מאת: אורון שמיר, עכבר און ליין

למרות הופעה מושלמת של אניה בוקשטיין, "הסודות" של אבי נשר, שאמור לחשוף את עולמן של נשים חרדיות, הוא סרט חסר אמירה ונשמה

המפיקה המצליחה שרון הראל, חוזרת לשתף פעולה עם היוצר אבי נשר ("סוף העולם שמאלה"), אחרי כמעט 20 שנה. השניים שהביאו לנו את סרטי הפולחן "הלהקה" ו-"דיזנגוף 99", איחדו כוחות לטובת הפרוייקט החדש של הבמאי/תסריטאי, שאמור לחשוף בפנינו את "הסודות" של נשות העולם החרדי.

 

אמה של נעמי (אניה בוקשטיין, "השיר שלנו"), הלכה לעולמה. המשפחה החרדית אבלה, ונעמי המאורסת מבקשת לדחות את חתונתה ולהתחזק במדרשה. היא מגיעה אל צפת הקדושה, בכדי לבלות את התקופה הקרובה בלימודים משותפים עם בנות שכמותה. את חדרה היא חולקת עם שיינה (טלי אורן, "מרי לו"), בעלת האובססיות לשידוכים וחטיפים; סיגי (דנה איבגי, "אור"), חוזרת בתשובה שבזה לעולם החילוני; ומישל (מיכל שטמלר בבכורה קולנועית), שנשלחה למדרשה על-ידי הוריה הצרפתים, בתקווה שתחדל לעורר שערוריות. במהלך שירות קהילתי של חלוקת מזון לנזקקים, פוגשות נעמי ומישל את אנוק (פאני ארדן), צרפתייה חולנית ובודדה, שמבקשת את עזרתן בתיקון חטא סודי מעברה בטרם תתאחד עם הבורא. המפגש עם אנוק משנה את אופי היחסים בין נעמי ומישל ולוקח אותן למסע פנימי של תשוקות, רצונות וסודות.

 

שאר הצוות כולל מגוון שחקנים מוכרים: גורי אלפי מגלם את ארוסה של נעמי, הבקיא בהלכות התורה והבור בהלכות החיים. אדיר מילר מופיע בתפקיד כלייזמר מליצי, שמאבד עשתונות כשהוא רואה את מישל. רבקה מיכאלי היא אמו. ספי ריבלין משחק את אביה של נעמי, המשלב בין משפטים של מיסטר מיאגי ורבי נחמן, ועלמה זק מפציעה בתור אחותה. גם תיקי דיין משתתפת בסרט, כמורה ומנהלת המדרשה של הבנות. כולם מפגינים חשק ונכונות ליצירת עולם אמין לסרט, כאשר הופעת הבכורה של שטמלר מרשימה במיוחד. הרקע והאיכויות התיאטרוניות שלה בהחלט עובדים לטובתה. באופן מוזר, שחקנית החיזוק הצרפתייה היא החוליה החלשה. למרות שדמותה מניעה את העלילה המרכזית, ארדן עצמה נראתה מודבקת ולא תרמה מאום מעבר לקשקשת בצרפתית וגמגומים בעברית.

 

אבל עוד לא אמרתי אף מילה טובה על אניה בוקשטיין, ומגיעות לה המון. אני מודע לרזומה העשיר שלה ביחס לגילה הצעיר, אך הדעה המוקדמת היחידה שלי עליה הייתה קשורה לאופן שבו חלק מסויים בפנים שלה מסגיר את היותה צאצאית אבודה של מרטין סקורסזה. להפתעתי, נכבשתי לחלוטין. מדהים שדווקא מול קאסט מבוגר ומנוסה ממנה ברובו, השכילה בוקשטיין להימצא כמה דרגות מעל כולם. ההופעה שלה נחושה, בשלה ופשוט מושלמת. אי אפשר שלא להתאהב בה. רוב הקרדיט על הדמות המשכנעת הולך לשחקנית עצמה, בהתחשב ברמה של שאר התסריט.

 

אין ספק שאבי נשר הוא במאי מקצועי ומנוסה. ואם כבר בהקרנות המוקדמות נשמעו "טענות" על-כך שצפת מצולמת בצורה הוליוודית מדי, נראה שהגענו לימים טובים. בהפקה של נשר כל המחלקות מתקתקות עבודה, וכולם יודעים בדיוק מה לעשות, ואיך לעשות זאת. אבל באופן אישי, תמיד חסרים לי אותם הדברים בסרטיו - אמירה ונשמה.

 

בדיוק כמו ב"סוף העולם שמאלה", נדמה כי יש לו הרבה מה להגיד על העולם שיצר בתסריטו, ובמקרה הנ"ל, על מקומה של האשה החרדית בו. אבל הוא ממאן לומר זאת. ושוב הרומן הלסבי, ושוב שתי השחקניות הראשיות מצולמות בעירום מלא, רק כדי שיהיו סצינות מסוג זה. אין בי קובלנות על הבחירות הללו של נשר כבמאי, להיפך. אך למרות שהצהיר כי המוטו הקולנועי שלו הוא "עד הסוף", ממהר נשר לחתוך את סיפוריו לפני שיגיעו לנקודת אל-חזור עלילתית, ומבצע פניית פרסה חורקת לכיוון דרך המלך של המיינסטרים. כך, פוגם היוצר ברובד הסמוי של יצירתו, מעיב על החוויה הכללית של "הסודות", ומונע ממנו להיות סרט מעולה ומשמעותי באמת.

עוד באתר:
האם מועמדת ערבייה יכולה לנצח ב"כוכב נולד"?
הקומדיות הכי מוצלחות על הבמות
סינגלים חדשים: הראל מויאל צובט בלב
למשה דץ יש רומן עם כבשה