לילה

עדכנו אותנו




ישראל לאב איראן: דאב פייר מדיפ דיש מגיע להרים יום הולדת לחתול והכלב

יום שישי 31 באוגוסט 2012 08:00 מאת: יפתח אילון, עכבר העיר

עלי שיראזניה, המחצית המופנמת של הצמד האיראני, נוחת אצלנו אחרי יותר מעשור. המלחמה שכולם מדברים עליה דווקא לא מטרידה אותו, רק הבידוק הביטחוני



לא מעוניין ולא צריך לעשות פשרות. דאב פייר

(צילום: יח"צ)

פרסומת

12 שנים עברו מאז שדיפ דיש, צמד די.ג’ייז איראניים שהגיעו לארצות הברית כילדים בעקבות המהפכה האסלאמית באיראן, היו בפעם האחרונה בישראל וניגנו בה כצמד. עלי שיראזניה, הידוע גם כדאבפייר – המחצית המופנמת יותר של הצמד – לא היה כאן מאז. “בהיותי פרסי”, הוא מפטיר כשהוא נדרש לסוגיה, “כל עניין הבדיקות בשדה התעופה הוא לגמרי סיבה מספיק טובה לא לבוא כדי לא לעבור את זה שוב”. אבל בכל זאת הוא חוזר, הפעם לבדו, ואת הפרחים יש לשלוח לכוכבי סצנה מקומיים כמו אודי אפלבאום מהאומן 17, גיא גרבר ועוד “יוצרי טכנו מישראל שאני מחובר אליהם ופשוט דחקו בי להגיע”, ועוד לחתול והכלב. לא שזה אומר לו הרבה - שיראזניה לא שמע הרבה על המקום חוץ מזה שהוא “בועט”. לכן הוא, כמובן, “רילי אקסייטד”. זה לא כל כך עובר באינטונציה, אבל מילא.

» החתול והכלב - לכל הפרטים

לא יהיה עוד מיקס לדיידו


12 שנים זה הרבה זמן. הכל יכול לקרות בזמן הזה, והכל באמת קרה: דיפ דיש קצרו בינתיים פרסי גראמי, קים קרדשיאן התחתנה והתגרשה, דיפ דיש נעלמו. דאבפייר של אחרי דיפ דיש התגלה כישות מוזיקלית אפלה וקודרת יותר מההרכב המשותף, וקומוניקטיבית הרבה פחות. שאראם, החצי השני שלו, לקח את הצד האפי והמהוקצע שהפך את הצמד לכה מפורסם, והמשיך איתו לקריירת סולו שלא הרחיקה לכת יותר מדי. לא כך דאבפייר: הוא חזר לשורשיו הטכנואידיים, וכיום מוציא טרקים מינימליסטיים ומנוכרים בלייבל של ריצ’י הוטין, ומשאיר את הניצחונות של הילדים לשאראם.

דיפ דיש הגיחו מוושינגטון הבירה בתחילת שנות ה־90 עם חסות חלקית של קרל קרייג ורוח גבית מצד שם עולה נוסף, בי.טי (בריאן טנסו) – שהגיח גם הוא מדי.סי. ביחד הם כבר היו כמעט סצנה. בי.טי השתלב די מהר בטופ העסקי של התעשייה (הפסקול של “Go!” וכאלה), ואילו דיפ דיש הפכו לשם דבר בקרב חובבי ההאוס כבר ב־1995, בעיקר בזכות הרמיקס האגדי שלהם ל”Hideaway” של די’לייסי, שהציג לראווה את הסאונד הדיפ דישי: שמן, מבעבע, שמן, קתרטי, שמן, מהוקצע, שמן, סוֹלפוּל ושוב שמן.

הרמיקס האגדי שהציג את הסאונד הדיפ דישי:

ואז הגיע הפיצוץ הגדול של מוזיקת המועדונים אל תוך המיינסטרים במחצית המאוחרת של הניינטיז, ומכאן זה רק הלך והשתפר: לקראת סוף העשור ההוא דיפ דיש כבר הוציאו אלבום מצליח, מובל על ידי סינגל יעיל בהשתתפותו של טרייסי תורן מ־Everything But The Girl (עדיין ליהוק חם, שנתיים אחרי “Missing” וההתארחות אצל מאסיב אטאק), שלא רק העלה את יוקרתם אלא גם העביר אותם רשמית מעמדת הדי.ג’ייז־רמיקסרים לסטטוס מפיקים של ממש – מעמד שעד היום הם לא השכילו, בעצם, לפתח. תחת זאת, דיפ דיש רק נסקו מעלה בקריירת הדי.ג’ייז שלהם, מה שהתפוצץ בתחילת המילניום עם סדרות מיקסים מסחררות בהוצאות ענק, אוספים מצליחים של הלייבל שלהם יושיטושי, ובעיקר רצף רמיקסים בפרופיל גבוה לאמנים כמו דפש מוד, מייקל ג’קסון וגבריאל.

בשנת 2000 הם יצרו את הרמיקס המפיל ל”Music” של מדונה, שאיתו גם פתחו את הסט שלהם בארץ אז, ומנקודה זו מדובר היה בסופרסטארים לכל דבר. בהמשך הגיעו הרמיקס לדיידו ואיתו פרסי הגראמי, וגם אלבום שני ב־2005 עם עוד להיט וחצי. אבל שם זה נגמר. הרמיקס שלהם ל”Clocks” של קולדפליי היה הפעם האחרונה ששמענו מהם ביחד. הסטים שהם הוציאו ב־2007 בסדרת גלובל אנדרגראונד כבר היו נפרדים: שאראם בדובאי, דאבפייר בטייוואן.

פרסי הגראמי הגיעו בעקבותיו. הרמיקס לדיידו:


“אנחנו מפורקים באופן רשמי כבר די הרבה זמן”, מאשר עלי. “הגענו למיצוי מלא של דרכנו היצירתית יחד, ולא ראינו יותר את הדברים עין בעין”. גם אין מה לבנות על איחוד בקרוב, נראה ששניהם מבסוטים ממצבם כיום.

אז כל השנים האלו אתה היית הצד של הטכנו הקודר, ושאראם הביא האוס קומוניקטיבי?
“ובכן, גם שאראם היה חזק בטכנו, אבל הוא בטח היה הצד היותר מיינסטרימי”, הוא אומר. “אותי זה פחות מעניין עכשיו, אני מתעסק יותר במקורות ובשורשים המוזיקליים שעניינו אותי מלכתחילה, שמבחינתי יותר מסתכלים קדימה”.

כך שכל מי שמתכנן להיכנס בו על כמה שדיפ דיש נהיו מסחרה והחצי השני של הקריירה שלהם התמקד בצ’יז המוני, עומד להתפרץ לדלת פתוחה ולהתנגש בקיר עם הוואזות. עלי ממש לא נשמע מחובר ל”צד הזה” של דיפ דיש, והוא אולי לא מתכחש לו, אבל די מתנער ממנו. ובכלל, הוא מתגלה כברייה די אדישה, ממרום מעמדו והנוחות המופלגת שלה זכה בעקבות פועלו בצמד. אתר האינטרנט שלו עדיין בהקמה; ויקיפדיה, יוטיוב, פייסבוק, טוויטר, מייספייס – נוכחותו בכולם מצומצמת למינימום; וכמו שאפשר להבין, גם סיבובי פרומו וראיונות מקדימים לגיגים שלו אינם נוטים להעיף לו את הסכך.

לא מעניין אותך להצליח יותר? לזכות לאותה הכרה שדיפ דיש זכו לה גם כסולן?
“מה זה להצליח”, הוא תוהה, “רדיוהד מצליחים מאוד, אבל בתנאים שלהם. אני לא מעוניין ולא צריך לעשות פשרות. אני עושה מה שמעניין אותי”. נשמע שגרסאות דאנס נוספות לדיידו לא מתבשלות בקנה.

מנגן ושר


עלי (41) מחלק את זמנו בין וושינגטון (בסתיו) לברצלונה (באביב), ועדיין מסתובב ברחבי העולם ומפיץ את משנתו, שהפכה סגפנית ורזה יותר, כראוי לנער שהתחנך על פאנק ואינדסטריאל אייטיז. מהתקלוט בישראל הוא ממשיך לאיטליה ומשם לגרמניה, שם ינגן לצד ג’וש ווינק. כיף לו, בגדול. הוא מקבל בוקינג כאילו הוא דיפ דיש (כמעט) ומנגן כאילו הוא, ובכן, פושע גרעין איראני מסתורי, לפחות בכל הקשור לאופי הצלילים החביבים עליו. למעשה, באחת ההפקות האחרונות שלו הוא גם נתן קולו בשיר. כוכב פופ חבוי שמחכה? “אני מעריץ גדול של פופ”, הוא אומר, “אבל אין בפופ העכשווי ממש שום דבר שאני מתחבר אליו. ולא מעניין אותי להגיע לשם”.

אין לו, כמובן, מושג מה הוא הולך לנגן פה (הם כולם אומרים את זה), הוא “מתכנן להגיב לקהל”, ואין לו ספק שהקהל של החתול והכלב הכי מחפש את אותן “יצירות שיש להן חזון מעודן ומפותח שמביט קדימה”, שעליהן הוא מדבר ביחס לטכנו שלו.

טכנו עם חזון מעודן ומפותח:

ומה, בחיים לא תעבוד עם שאראם יותר? פור אולד טיימס סייק?
“אני לא אומר לעולם אף פעם, אבל באמת שאני לא רואה את זה קורה. הדרך שלנו ביחד לגמרי הגיעה לקיצה”. כן, זה קצת נשמע כאילו הוא מעדיף שלא להיתקל בשאראם, הפרצוף המזוהה יותר של הצמד, אפילו בזווית הרשתית. לא נורא, די בטוח שהוא לא יגיע הערב לחתול והכלב, אז אפשר להירגע.

» די.ג'יי דאבפייר יתקלט לרגל יום ההולדת הרביעי של מועדון החתול והכלב ביום ו' הקרוב (31.8) בגני התערוכה. מכירה מוקדמת: 140-120 שקל, 200 שקל בקופות.





תגיות: החתול והכלב, יפתח אילון

(2 מדרגים)

דירוג הגולשים:

  • Currently 3/5 Stars.
  • 1
  • 2
  • 3
  • 4
  • 5