לילה

עדכנו אותנו




סיי צ'יז: הצלמים הלוהטים של הסצנה הלהט"בית

יום שני 18 ביוני 2012 07:00 מאת: גיא ארליך, עכבר העיר

ארבעה צלמים בולטים בסצנה מסבירים למה, עם כל הכבוד לאינסטגרם, הם עדיין הדמויות המבוקשות יותר במסיבה



מתעדים את הסצנה. רותם, תום, גיא וליאל

(צילום: אורן זיו)

פרסומת

אם יצאתם בשנה האחרונה למסיבה כלשהי, ודאי הבחנתם בפלאשים המרצדים שוב ושוב במהלכה. מה שהתחיל כאקט לא מחייב של צילום במסיבות הפך עם הזמן לסמל סטטוס שכל ליין גדול (או קטן) מתהדר בו: מהדרעק וה־Glam-Ou-Rama ועד ה־PAG וה־FFF – כולם מחזיקים צלם שינציח אתכם מבלים במסיבה שלהם. אחר כך יעלה האלבום לעמוד הפייסבוק של הליין, ואז תוכלו לתייג את עצמכם ולזכות בשלל תגובות נוסח "איך רזית ככה?!?!?!". ואם חשבתם שבעידן האינסטגרם והאייפון לא יהיה עוד צורך בכך, הרי שהמצב הוא בדיוק הפוך, ועניין הצילום במסיבות רק הולך ומתחזק. כדי למצוא את הצד המחמיא שלנו כינסנו ארבעה מצלמי הלילה הבולטים של הסצנה הלהט"בית – תום זואילי (22), רותם אבי־טל (27), גיא הוד (21) וליאל בומברג (19) - לשיחה פוטוגנית על צילום, על מסיבות ועל רגעים מביכים. Strike a pose!

באילו ליינים אתם מצלמים?
תום:
"אני מצלם באריסה, בדרעק, בבריטני ביץ', ב־Absolute Madonna, ב־1984, בדונה מרטין, ב־All Stars, במסיבות של דנה וענת וגם בצ'יזקייק וב־Forever Tel Aviv".
רותם: "בתחילת הדרך הייתי צלמת הבית של בית השואבה, אחר כך התחלתי לעבוד עם מיכל שר בליין באג 2000, מה שאני עושה גם היום. בשנה האחרונה הייתי צלמת הבית של ה־Glam-Ou-Rama ועבדתי גם עם 1984, Chart Party, דנה וענת, LUL, דונה מרטין, All Stars ועוד. כעת אני בהפסקה מצילומים במסיבות".
ליאל: "ב־PAG ובמסיבות של דנה וענת".
גיא: "Glam-Ou-Rama, Calabasa, All Stars, LeS is MORE, הנגאובר ועוד".

#alt
משתלטים על הסצנה. צילום של רותם אבי-טל


מה היתה עבודת הצילום הראשונה שלכם?
תום:
"העבודה הראשונה שלי בסצנה הלילית היתה בליין האריסה. היא פתחה לי דלתות לא רק בחיי הלילה אלא בתעשייה בכלל – יצא לי להשתתף בדברים של TYP ושל אייל גולן קורא לך".
רותם: "בית השואבה, סילבסטר 2010. באותה תקופה התחלתי להיכנס לעולם הבליינות. אמרתי לעדי קייזרמן, שהיתה הבעלים של המקום, שאשמח לבוא לצלם. שבוע אחר כך היא הזמינה אותי לצלם את מסיבת הסילבסטר, שבה ניגנה מיכל שר. משם הכל היסטוריה".
ליאל: "התחלתי לצלם לליין שלי – סטוץ - את הפלאיירים, וצילמתי גם במסיבות שלו".
גיא: "התחלתי דווקא מהסצנה האלטרנטיבית, עד שהתגלגלתי ל־Glam-Ou-Rama, שאז עוד פעל בבלוק הישן. לאט לאט הגעתי לצלם גם בליינים נוספים".

למה בכלל החלטתם להיכנס לעולם הצילום?
תום:
"האהבה שלי לעולם הזה החלה עוד מילדות, הרבה לפני המצלמות הדיגיטליות והאינסטגרם. היום אנחנו חיים בעידן שבו כולם צלמים. למדתי צילום במנשר, והמטרה שלי היא להשתלב בעולם הפרסום, בעיקר בהקשר של צילומי אופנה. כדי להצליח להתקיים כל הדרך אל המטרה אני מצלם בינתיים במועדונים ובמסיבות".
רותם: "המצלמה אצלי ביד מגיל מאוד צעיר ותמיד הייתי משוטטת איתה בין אנשים. יש משהו שמושך אותי באסתטיקה של הגוף האנושי. אני חושבת שיש לי צורך עז לייצר תמונות אסתטיות של מסגרת ברורה, להפוך רגע אחד שצולם למונולוג שלי עם עצמי. הצילומים הם חלק ממני".
ליאל: "אני רוצה לפתח את עצמי כצלם אופנה. אני מאמין שמוזיקה וחיי לילה מתקשרים באופן ישיר לאופנה, ולכן חשבתי שזה רעיון טוב להתחיל מעולם המסיבות".
גיא: "אני מרגיש שנולדתי לתוך זה. אני גם טיפוס שחי בלילה, אז זה מאוד מתאים לי. זו נישה שמאפשרת לי לבטא את עצמי אמנותית, אבל זה גם משהו סוציאלי וכיפי".

#alt
בדרך להיות צלם אופנה. צילום של ליאל בומברג 

העבודה הזו היא בתשלום? יש עוד בנפיטס?
תום:
"כן. וחוץ מהתשלום, הרווח הוא שאני יכול לצרף לתיק העבודות שלי חלק מהצילומים".
רותם: "הייתי מחלקת את הבנפיטס לשני ערכים - הערך האנושי והערך הכלכלי. הערך האנושי הוא הקהל. לצלם במסיבות זה לא רק לקחת את המצלמה, לעבור בין האנשים ולהגיד להם 'תחייכו', זו עבודה הרבה יותר קשה. היה לי חשוב לצלם את הקהל שלי ברגעים אמיתיים, רגעים של התמכרות למוזיקה ולרגש, בלי לעצור הכל ולעשות פוזה למצלמה. הערך הכלכלי, לצערי, הוא הרבה פחות נוכח מהערך האנושי. זו עבודה מאוד לא מתגמלת כספית. אני מאמינה שללא הערך האנושי היה לי הרבה יותר קשה לבצע את העבודה הזאת במשך שנתיים".
ליאל: "זה בתשלום, אבל בינינו זה לא המקצוע הכי מכניס בעולם. הוא נותן הרבה דברים מעבר - ניסיון, עבודה עם אנשים איכותיים מהתחום וגם דרינקים חינם".
גיא: "זה בתשלום, אבל אני עדיין עושה גם עבודות בהתנדבות".

ספרו על משהו הזוי שקרה לכם.
תום:
"הדבר ההזוי הוא לראות איך חלק מהבליינים חוששים מהמצלמה ומגיבים לה. זה מצחיק גם לגלות שכל בליין מבקש לצלם את 'הצד הטוב שלו'".
רותם: "קשה לי להיזכר במשהו ספציפי, אבל אני יכולה להגיד שהרבה יותר כיף לצלם במסיבות של הומואים - הם יותר משוחררים. הלסביות נוטות להיות יותר קונטרול פריקס".
ליאל: "פעם צילמתי מישהו במסיבה שנראה לי מגניב. כשהוא התחיל לצעוק עלי הבנתי שהוא המאבטח מהכניסה...".
גיא: "באחת המסיבות האלטרנטיביות שצילמתי בה בתחילת דרכי יצאתי החוצה – הייתי קצת שיכור – ומישהו שזיהיתי כבחור ביקש ממני סיגריה. פניתי אליו כזכר, אך התברר שזו היתה אשה, ולא סתם אחת - מלכת הפאנקיסטים. תוך כמה דקות עשרות פאנקיסטים זועמים הקיפו אותי. חולצתי משם ברכב ברגע האחרון...".

#alt
התמונות הכי טובות הן בלילה. צילום של גיא הוד


עדיף לצלם את חיי היום או את חיי הלילה?
תום:
"השעה פחות חשובה, מה שחשוב הוא שייצא צילום פורטרט מוצלח, עם כמה שיותר פנים בפריים".
רותם: "אלו שני עולמות מאוד שונים. חיי הלילה מזמנים אירועים משוחררים וסיטואציות שהן על גבול האבסורד. כרגע, במקום שבו אני נמצאת בחיים, אני יכולה לומר ששבעתי מצילומי חיי הלילה בינתיים".
ליאל: "את חיי הלילה - בחושך של המועדון אנשים מספקים את התמונות הכי טובות".
גיא: "האם יש בכלל חיי יום?".

מתחילים איתך במסיבות?
תום:
"פה ושם. אבל אני מגיע כדי לעבוד, וכל דבר שהוא מעבר זה פלוס. חוצמזה, לדעתי חברי לקהילה מוצאים יותר נוחות בעולם הווירטואלי. מעטים באמת ניגשים, וזה חבל".
רותם: "כן, זה קרה וזה כיף. אני חושבת שהמצלמה עושה חלק ניכר מהעבודה. עם זאת, לא המשכתי עם אף אחת מכל ה'התחלות' הללו. חייכתי, אמרתי תודה והמשכתי הלאה בעבודה. היה לי חשוב לשמור על ניטרליות בעבודה שלי. זה היה מבחינתי דבר שעלול לשבור את המקצועיות שלי".
ליאל: "כן, אבל אני תמיד דואג להזכיר שאני תפוס".
גיא: "השאלה היא לא אם וכמה מתחילים, אלא מי מתחיל. אני לא מחפש סטוצים, אז זה מוריד 75 אחוז מהפניות. מסיבות זה מדיום שקשה מאוד להכיר בו אנשים, צריך לפגוש אותם גם בעולם שבחוץ".





תגיות: גיא ארליך

(5 מדרגים)

דירוג הגולשים:

  • Currently 3/5 Stars.
  • 1
  • 2
  • 3
  • 4
  • 5