לילה

עדכנו אותנו




האוס, טראנס או טכנו: איך להתמצא בים הז'אנרים האלקטרונים

יום ראשון 24 באפריל 2011 07:12 מאת: אלינור כרמי, עכבר העיר אונליין

מה ההבדל בין הז'אנרים האלקטרונים השונים? וכיצד האנשים המגדירים לנו את הסגנונות יודעים להבחין ביניהם? בדקנו מה עומד מאחורי אינספור תתי הז'אנרים והאם ההגדרות האלו בכלל חשובות



ההגדרות הן מאד שרירותיות

(צילום אילוסטרציה)

פרסומת
טק-האוס, אלקטרו, אלקטרו-קלאש, ברייקור, דראם אנד בייס, קלאב טראנס, שיקאגו האוס, מינימל טכנו, דאב-סטפ, אסיד האוס, טו סטפ, דארק-פסיי, גאראג', ברייקביט, גליץ', הארדטק, ספיד-קור, נויז, לאונג', צ'יל אאוט, יורודאנס, אמביינט, וזה ממשיך...

לפני שבוע שני חברים סיפרו לי חוויות מאותה מסיבה שבה הם בילו. אלא שכשכל אחד תיאר אותה הוא סיפר משהו אחר. אחד אמר שהוא ממש נהנה מהטק-האוס המגניב שהיה שם והשני אמר שזה האלקטרו הכי טוב שהוא שמע בחייו. למען הסר ספק מדובר באותו הדי ג'יי. העובדה ששני אנשים פירשו את המוזיקה ששמעו בצורה שונה גרמה לי לתהות האם כל תתי הז'אנרים האלה במוזיקה אלקטרונית מובנים לכולם באותה צורה? מי יודע כיצד לזהות כל ז'אנר ולמי בעצם זה משנה?

"הרבה פעמים הגדרות של ז'אנרים משתנות בהתאם לסצנות או לזמנים", אומר נדב רביד, עיתונאי, שדרן רדיו ומוזיקאי. "דברים שפעם נקראו באופן מסוים לפעמים עם הזמן משתנה להם השם והוא הופך להיות מגדיר של משהו אחר".

אז איך אתה יודע לזהות מה זה האוס ומה זה טכנו?
"מתוך אהבה לדברים ומתוך כתיבה עליהם, וגם קריאת התייחסויות במקומות אחרים, אם זה מגזינים או אתרי אינטרנט. מתוך הסביבה שאתה עובד בתוכה. הרבה פעמים בתוך הסאב ז'אנרים ההגדרות הן מאד שרירותיות, ולפעמים הקונטקסט הוא זה שעושה את ההבדל. לפעמים גם ההגדרות טיפה סובייקטיביות. משהו שאני קורא לו האוס הוא לא בהכרח משהו שמישהו אחר יחשוב שהוא האוס. לפעמים ההגדרות הן איזשהו חוסר ביטחון של אנשים בשמות".

החל במועדוני הגייז של האפרו-אמריקנים בסבנטיז. קטע האוס לדוגמה:



אתה חושב שיש הסכמה גלובאלית לגבי ז'אנרים?
"אני חושב שיש הסכמה גלובאלית לגבי הז'אנרים הרחבים יותר, אבל ככל שאת הולכת יותר עמוק ובתוך פילוח יותר ויותר צר יותר קשה למצוא קונצנזוס מה זה מה. וזה הופך להיות יותר נתון להשפעה של הזמן, זה בעיני המאזין יותר מאשר משהו שהוא אובייקטיבי לחלוטין".

בעיניך חלוקת הז'אנרים הזו חשובה?
"זה חשוב בשביל השיח אבל זה לפעמים חשוב גם לסצנות להגדיר את עצמן בתור 'אנחנו יותר כזה או יותר כזה' כדי לראות שהן כביכול משהו חדש או משהו שקורה עכשיו. לפעמים את מסתכלת על משהו עשר שנים אחורה ואת אומרת 'טוב זה באמת לא היה כזה שונה' אבל לפעמים זה חשוב בשביל סצנה מסוימת בשביל לייצר סביבה יותר דיבור, יותר באזז ועניין".

כיצד התפלגו הז'אנרים

בהתחלה הכל היה פשוט. כשהחלה להיווצר ולהתעצב המוזיקה האלקטרונית היא נקראה ניוביט, סגנון שגילם בשמו את החדשנות ופריצת הדרך המשמעותית שנעשתה והעולם חדש שהחל להיווצר. ואז נוצרה התפלגות של שלושה ז'אנרים שנחשבים למרכזיים שמכל אחד מהם משתלשלים אינספור תתי ז'אנרים – האוס, טכנו וטראנס.

שורשי ההאוס נטועים בדיסקו, הסול והפ'אנק ופעמים רבות תוכלו לשמוע קטעי שירה של זמרות או לחלופין שילוב של כלי נגינה כמו סקסופון ופסנתר. קצב המוזיקה הוא לא בהכרח מהיר ונע לרוב בין 115-135 BPM. נהוג לשייך את תחילתו של הז'אנר לשיקאגו שבארצות הברית והוא החל בעיקר במועדוני הגייז של האפרו-אמריקנים בסוף שנות השבעים בניצוחם של שתי הדמויות הבולטות של ההתחלה – Frankie Knuckles & Larry Levan. נאקלז ניגן במועדון המפורסם Warehouse שלעיתים טוענים שמשם נלקח השם לז'אנר. ביל ברוסטר ופרנק ברוטון בספרם הידוע Last Night a Dj Saved My Life מספרים שהמילה האוס בהתחלה בכלל לא תיארה ז'אנר ספציפי אלא הוויה: "For several years House was a feeling, a rebellious musical taste, a way of declaring yourself in the know"

באמצע שנות השמונים בבלוויל דטרויט החליטו שלושה חבר'ה צעירים בשם דריק מיי, חואן אטקינס וקווין סאונדרסון לעשות מוזיקה בהשפעות אירופאיות של קראפטוורק. גם כאן השימוש במילה טכנו נכנס לשימוש לראשונה רק בשנת 1988. לפני כן יוצרי הז'אנר כינו את המוזיקה שלהם כדטרויט האוס. כלומר גם כאן ניתן לראות את הניצנים של חלוקת הז'אנרים וכפי שניתן להבין, המרחק בין האוס וטכנו בהתחלה לא היה גדול בכלל ונקבע מתוך מניעים שיווקיים שמונעים לחפש וליצור את הדבר החדש הבא. ברוסטר וברוטון מתארים כיצד אטקינס קרא לז'אנר טכנו בעוד שמיי קרא לו Hi Tech Soul. בניגוד להאוס שמזוהה עם צדדים מלאי אמוציות וסול הטכנו מביא את הצד השני המנוכר והמתכתי של המכונות.

בהשפעות אירופאיות של קראפטוורק. קטע טכנו לדוגמה:



ז'אנר הטראנס הוא דוגמה מצוינת לכך שההגדרות שלנו משתנות על פני ציר זמן וגם מקום. הז'אנר טראנס בחו"ל מפורש על ידי מרבית הישראלים כקלאב טראנס כאשר בארצות אחרות הסגנון שאנו קוראים לו טראנס נקרא Psychedelic Trance. הז'אנר החל בתחילת שנות ה-90 והוא פעמים רבות מהיר יותר מהשניים הקודמים ויכול לנוע עד ל-160 BPM. הוא נשען על מלודיות שחוזרות על עצמן ומשרה תחושה אופורית ואקסטטית כיאה למצב ההכרתי שממנו נלקח השם. חלק מהאנשים הראשונים שהובילו את הטראנס היו: סשה, סבן ואת', Dance2Trance.

אנשים יודעים מה הם מחפשים

באוברדוז של המוזיקה התעורר שוב הצורך האנושי בקטלוג וסידור על פי תתי קבוצות. על המצאת הקטגוריות וקביעת ההגדרות והגבולות של כל קטגוריה היו מופקדים האנשים שהתעסקו עם הכמויות הגדולות של המוזיקה שיצאה. האנשים האלה, שאפשר לקרוא להם גם מובילי דעה, היו אנשי מפתח שונים בתעשיית המוזיקה: עיתונאים שכתבו על מוזיקה, בעלי הלייבלים שהיו צריכים לשווק מוצרים חדשים ולשם כך המציאו שמות חדשים וכמובן מוכרים בחנויות הדיסקים.

חוויית קניית המוזיקה בחנות דיסקים אולי עוד זכורה לחלקכם ומה שהכי בלט בתקופה הזו היא החלוקה הברורה לז'אנרים. "הז'אנרים עצמם לא מתכתבים עם החוקים של עצמם, היום הכל מאד מעורבב". אומר ג'רמי גוטליב מוכר בחנות קרמבו ודי ג'יי.

כשאנשים מגיעים לחנות הם מגיעים ספציפית לז'אנר מסוים?
"בואי נגיד שהרוב לא, יש כאלה שמבינים בז'אנרים, הרוב לא מבינים, אבל אני קולט מה הם רוצים. יש הרבה אנשים שאוהבים להכליל לפי משהו שחם, אם לפני כמה שנים אלקטרו היה חם אז לכל דבר קראו אלקטרו, אם היום או לפני שנה מינימאל היה חם אז לכל דבר קוראים מינימאל. די ג'יים הרבה פעמים כן מזוהים עם סגנון מסוים ואם מישהו אוהב את טייסטו אז אני יודע שהוא אוהב קלאב טראנס".

ומי קובע את ההגדרות מלכתחילה?
"יש אנשים שקובעים ב"ביטפורט" שזה האתר הכי מוכר למוזיקה אלקטרונית והם מקטלגים את הכל לפי הז'אנרים. הלייבלים עצמם בדרך כלל קובעים הגדרות משום שהלייבלים מתכתבים עם ז'אנר מסוים ומכירים אותם לפי הז'אנר. חנויות הדיסקים, המפיקים. זאת אומרת התעשייה עצמה, לא הקהל באופן כללי".

ולך באופן אישי חשובה החלוקה הזו?
"זה היה יכול להיות חשוב אם באמת כולם היו מבינים בזה אבל ברגע שרוב הקהל שצורך את המוזיקה לא עד כדי כך מכיר את הז'אנרים לפרטי פרטים אז זה פחות חשוב. יותר חשוב לדעת על פי האמנים הספציפיים".

משרה תחושה אופורית ואקסטטית. קטע טראנס לדוגמה: 



הצורך במדרוג

כיום עם קריסתן של חנויות התקליטים אחד האמצעים הנוחים להכיר את כל תתי הז'אנרים הן חנויות תקליטים האלקטרוניות כמו ביטפורט. בסופרמרקט הגדול ביותר ברשת של מוזיקה אלקטרונית חלוקת הקטגוריות היא הדרך היחידה שבה נוכל למצוא דברים שיעניינו אותנו בלי להיאבד בין מאות אלפי התכנים שמופיעים שם. אבל מעבר להתמצאות בז'אנרים השונים, החלוקה והאבחנה עוזרים גם ביצירת ההיררכיה בין הז'אנרים השונים. וככה עיתונאים מסוימים שנותנים ערך גבוה יותר להאוס ישמיצו את ז'אנר הטראנס על מנת לבדל את הז'אנר והעניק ולבסס לו יוקרה ומעמד גבוה יותר, בסקאלה הבלתי נראית של השווים יותר והשווים פחות. הסקאלה הזו יותר מכל חושפת את הצורך שלנו במדרוג וההגדרה שלנו על ידי מה שאנחנו אוהבים ועל ידי מה שאנחנו לא אוהבים ומעבר לכך את הפוליטיקה הפנימית שקיימת בכל תעשיית מוזיקה.

הדבר המתבקש ביותר לסיום הכתבה הזו היא לכתוב לכם מדריך שיסביר ויגדיר לכם מה זה כל תת ז'אנר. אבל אולי הפעם במקום להיכנע לריטואל הבלתי פוסק לקטלוג תנסו ליצור מילון משלכם? הריטואל הזה משעבד את כולנו ומסבך אותנו בהגדרות ותיוגים שבסופו של יום לרובנו לא ממש משנות דבר. בחג החופש והחירות אולי נפרגן לעצמנו לשפוט את המוזיקה שאנחנו שומעים ורוקדים על פי אמות המידה שלנו? כי עם כל הכבוד למובילי הדעה, הדעה שנחשבת בסופו של יום היא הדעה שלכם.




תגיות: אלינור כרמי

(15 מדרגים)

דירוג הגולשים:

  • Currently 3/5 Stars.
  • 1
  • 2
  • 3
  • 4
  • 5
  • סוקסס 26/04/2011 03:00:50

  • מוזיקנט 25/04/2011 18:02:30

  • 25/04/2011 16:41:59

  • ח. 25/04/2011 16:06:51

  • דיג'י 25/04/2011 10:23:14

  • no one 25/04/2011 07:21:26