הבולינט בירושלים: אי של יציבות

יום רביעי 09 בפברואר 2011 12:47 מאת: עכברית ברים, עכבר ירושלים

על התפר שבין בית קפה למסעדה, הבולינט הוא המקום הקלאסי למי שמתלבט אם לחגוג את הולנטיינס דיי 


(צילום: אילוסטרציה dreamstime)

פרסומת

בשבוע הקרוב יחול הוולנטיינס דיי. הבניה קפיטליסטית שנועדה לתעל רגשות אנושיים להנעת תעשיית השוקולד או הזדמנות כיפית ללבוש ורוד? הכל עניין של נקודת מבט. חברה שלי, לדוגמה, מאושרת לחגוג עם חברה החדש, שמופי. לעומתה, יש לי חבר שיישב בבית בטרנינג, יערבב גלידה עם ויסקי ויצפה בסרטי "ברידג’ט ג’ונס". הוא מנסה להתגבר על פרידה כואבת באמצעות הפנמת עצות מעיתוני נשים. “הן מבינות עניין”, הסביר לי, “עכשיו תסלחי לי. אני מאחר לפילאטיס”. שיכנעתי אותו לוותר על סשן החיטוב ולהצטרף אלי ואל חברתי אל הבולינט. הייתי זקוקה לדעות מגוונות על המקום הוותיק והמוכר, וקיוויתי שהשניים יספקו פרספקטיבה מחודשת.

הוא הגיע חמוץ כחומוס בן שנתיים. היא הופיעה צוהלת כסוס יאור (אילו היה צוהל), וכך החל לו הערב. הבולינט הוא מקום לא גדול. רוב החלל החיצוני מקורה ומחומם בחורף, ובו שולחנות ודלפק המשקיף על הרחוב. בפנים הקירות צבועים ורוד וכתום, ואפשר לבחור בין בר, שולחנות בסטייל דיינר או שולחנות רגילים, כפי שעשינו אנו. המקום, שפתוח מסביב לשעון, הוא גם בר וגם בית קפה. תלוי איך מסתכלים ומתי מגיעים.

אנחנו הגענו בשעות הערב, ומיד עם כניסתנו ניגשה אלינו מלצרית עם התפריטים, המציעים טוסטים, כריכים, סלטים וארוחות בוקר. היצע האלכוהול סטנדרטי. מהחבית ניתן לבחור בין קרלסברג, טובורג, סטלה ארטואה, ויינשטפן וגינס. ישנם גם סוגי שייקים שונים. “וואו, שייקים”, אמרה היא, “כמו בסיני. מזכיר לי שלווה”. “שלווה כמו בכיכר תחריר בצהרי היום”, הוא אמר. המלצרית הגיעה מהר לקחת את ההזמנה והיתה חביבה במיוחד. “מלצרית מקסימה”, אמרה היא. “אין לדעת מה מסתתר מתחת לנחמדות”, אמר הוא. חיכינו להזמנה, וציוויתי עליהם לשים לב לפרטים הקטנים. הם לקחו זאת ברצינות יתרה, ופיתחו פולמוס על כל נושא. “מעולם לא הבחנתי בציור מעל הבר”, אמרה היא. “נחמד להבחין בדברים חדשים”. “ממש אמנות דקדנטית של תחנה מרכזית”, אמר הוא.

ההזמנה הגיעה במהרה. שייק בשבילה וטובורג בבקבוק בשבילו. השייק הורכב מבננה, חלב, וגלידה. היא הזמינה גם תוספת של ליקר בננה. “וואו”, אמרה כשטעמה, “מדהים”. “כן, אם את ילדה בת חמש”, צינן את התלהבותה. הוא המשיך בקו השלילי ואמר שהגיע הזמן לרענן את התפריט במקום. היא טענה שהמחירים נוחים ושאין טעם לשנות מה שמצליח. הוא אמר שהכיסאות אינם נוחים. היא אמרה שעם זאת, האווירה כיפית. הוא התלונן שמותר לעשן רק באזור המקורה, והיא שמחה שאין במקום צחנת סיגריות. היא היתה מרוצה מהקהל הסטודנטיאלי למראה, והוא אמר שתמיד בעיר הזו רואים את אותם פרצופים. גם בנוגע למוזיקה היתה מחלוקת. ברקע נוגנו להיטי אייטיז וסיקסטיז. היא אהבה. הוא התמרמר. אם כי חדי העין היו יכולים להבחין בחיוך קטן שעלה על שפתיו כשנוגן “איי וויל סורבייב” של גלוריה גיינור.

הערב המשיך באווירה דו קוטבית עד לסיומו. לבסוף נאלצתי אני להכריע את הכף. פסקתי כי בבחינה מחודשת, הפרספקטיבה שלי על הבולינט נותרת בעינה. מבחינתי, זהו מקום סימפטי ביותר, שתמיד מספק את הסחורה המדויקת. גם כשהמציאות רעועה, הוא אי של יציבות. מקום שתמיד כיף לחזור אליו.

אז מה היה לנו שם? 

טובורג בבקבוק 21 שקל
שייק מסייעת (עם תוספת אלכוהול) 33 שקל

בולינט - כל הפרטים


תגיות: בולינט
תגובות גולשים
הוסף תגובה +

(1 מדרגים)

דירוג הגולשים:

דרג את הכתבה

  • Currently 3/5 Stars.
  • 1
  • 2
  • 3
  • 4
  • 5
  • 21/10/2012 16:33:00

  • 2.ברמן (רוני)

    18/02/2011 11:56:13

  • 14/02/2011 16:34:39