5 במאי: שכונתיות, אבל במובן הטוב של המילה

יום שלישי 05 בינואר 2010 07:08 מאת: עכברית ברים, עכבר העיר ירושלים

הבר השוכן בלב מחנה יהודה התגלה כמקום ידידותי הנוטה לשכונתיות מהזן החביב. העישון מותר, המוזיקה לא נורא חזקה והאווירה ידידותית. מומלץ לבקר - אם תצליחו למצוא את הדרך


תקשיבו לברמנים. 5 במאי

פרסומת

הסופר ג’ורג’ פרק אמר שבכל מקום ניתן לראות אנשים עם שעונים, אך רק לעתים רחוקות אנשים עם מצפן. יש לנו תמיד צורך לדעת מה השעה, אבל כמעט אף פעם לא יוצא לנו לשאול את עצמנו איפה אנחנו. אני דווקא שואלת את עצמי איפה אני כמה פעמים ביום. בעיית התמצאות. כמעט כל יום בחיי הוא פרק ניווטים בגיבוש מטכ”ל. לכן תהיתי איך אנווט את דרכי לבר 5 במאי שנמצא באזור השוק. “אין צורך במצפן, יש לי ג’י.פי.אס בסלולרי”, אמרה חברתי ונופפה במכשיר. וכך, שמנו את מבטחנו בטכנולוגיה המתקדמת ויצאנו למסע בנבכי השוק, לעבר הבר.

בדרך לבר, האינטרנט הסלולרי גילה שבאותו יום נולד קרל מרקס ונפוליאון נפטר. בינתיים הגענו לקצה השוק. “הג’י.פי.אס אומר שזה פה”, אמרה חברתי והצביעה על ארגז שעליו ישב חתול וליקק את עצמו. הגענו למסקנה שאולי עדיף לשאול. לולא כמה עוברי אורח בעלי מידה של רחמים, היינו משוטטות בשוק עד עצם היום הזה.

למרות התלאות, כשהגענו לבר היינו מרוצות שהתמדנו בחיפושים. 5 במאי התגלה כמקום קטן עם אופי מיוחד. נכנסים לבר ממרפסת קטנה ובה כמה שולחנות. בפנים יש חדר קטן ובו בר ושני שולחנות נוספים. יש עוד כמה מקומות ישיבה ברחבת השוק,  ארגזים הפוכים שהוסבו לכיסאות בעזרת כריות צבעוניות. בצד ניצבת עמדת די.ג’יי שניגן שירים של הדורז באדפטציה לסיטאר, ואחר כך המוזיקה התחלפה לסוג של רגאיי.

החלטנו לשבת בפנים, כי רוב המקומות בחוץ היו תפוסים. לא ממש הבנו אם יש מלצר או לא. נזכרתי שנפוליאון אמר פעם שאם אתה רוצה שמשהו ייעשה כמו שצריך, עשה אותו בעצמך. על לוח לצד הבר רשומות כמה מנות קטנות ומיוחדות שמוצעות לצד הבירה, כמו תותים או ברוסקטה עם סרדינים. בגזרת הבירות תרשמו אויסטר סטאוט, גוסר וסטיל רוז’. הברמן הציע לערבב את הגוסר והסטיל רוז’. בזמן שהברמן מזג את הבירות ניגש לשולחננו מישהו שהיה כנראה מלצר, והזמנו ממנו סנדוויץ’ אבוקדו וגאודה. ההצעה המהפכנית של הברמן בנוגע למיקס של הבירות התגלתה כמוצלחת.

התחושה שרוב מי שנמצא במקום עובד בבר או קשור אליו בצורה כלשהי התחזקה כשגילינו את מגיש הסנדוויץ’ יושב ליד שולחן בחוץ. אחר כך שמענו שהמקום מנוהל על ידי כמה חברי קומונה, מה שמסביר את השכונתיות במובן הטוב של המושג. נראה גם שרצוי להגיע למקום עם שיער ארוך וזקן. הסנדוויץ’ הגיע מהר בליווי ירקות חתוכים וזיתים בצד. המנה היתה טעימה מאוד, אבל מעט קטנה ביחס למחיר (34 שקל). העישון מותר בכל מקום בבר, והמוזיקה לא נורא חזקה, כך שיכולנו לקשקש. הגענו למסקנה שהמסע בהחלט היה שווה. 5 במאי מייצר חוויה מיוחדת. סיכמנו שעוד נחזור, אבל לפני זה עמדה בפנינו משימה לא פשוטה כלל - למצוא את הדרך הביתה.


אז מה היה לנו שם?


סנדוויץ’ אבוקדו וגאודה - 34 שקל.
שליש בירה גוסר מעורבבת עם סטיל רוז’ - 23 שקל.


"5 במאי" - עץ חיים 56, שוק מחנה יהודה. טל' 054-6295674.
פתוח: א’-ה’ 7:30-3:00, ו’ 7:30-16:00, מוצ"ש עד 3:00.


תגובות גולשים
הוסף תגובה +

(9 מדרגים)

דירוג הגולשים:

דרג את הכתבה

  • Currently 3/5 Stars.
  • 1
  • 2
  • 3
  • 4
  • 5
  • 04/11/2012 21:44:34

  • 14/01/2011 01:16:03