נתיבות: מעיר הרבנים לעיר הבליינים

יום חמישי 16 באוקטובר 2008 10:45 מאת: יניר יגנה

העיר הדרומית היא לא רק נחלתם של מבקרי קבר הבאבא סאלי, יותר ויותר צעירים באים באחרונה לנתיבות כדי לרקוד ולשתות


(צילום: אלברטו דנקברג)

פרסומת

אם הייתם שואלים בעבר תושב מהדרום מה יש לעשות ולראות בעיר נתיבות, סביר להניח שהוא היה מספר לכם על קברו של הבאבא סאלי או על חצרות הרבנים המוכרים אברג'יל, הרנטגן והבאבא ברוך. היום תקבלו, כנראה, תשובה שונה: "דנדו", "טרויה" ו"ספייס" - שלושת הפאבים בעיר שאינם מסתפקים באוכלוסיית הצעירים מנתיבות, ומושכים אליהם מדי ערב אלפי בליינים מבאר שבע, עומר, להבים, שדרות, אשקלון ואופקים. תושבי הדרום יוצאים לבלות בנתיבות, ונהנים מאווירה מיוחדת ומגוונת במקומות הבילוי בעיר.

דנדו, הפאב הראשון בנתיבות, נפתח לפני שנתיים וזכה מאז להצלחה כבירה. הפופולריות שלו והצפיפות בפאב כמעט בכל ערב נתנו השראה ליזמים צעירים בני המקום, וגרמו להם להבין שמשהו גדול עומד להתרחש בסצינת הבילויים המקומית.

חלוצי התופעה הם שני אחים צעירים, טל ודרור עטר, שהקימו את הדנדו על אף שרבים מתושבי נתיבות לא חשבו שיש להם סיכוי להצליח. במרוצת הזמן הפך הפאב של האחים לאחד המקומות המצליחים ביותר בנגב, והוא זה ששם את נתיבות על המפה של הבליין הדרומי. "רצינו להביא משהו חדש וססגוני לעיר", הם אמרו ל"הארץ", "ההצלחה של הפאב משכה בליינים מכל האזור, יש פה חתך צעירים גדול בנתיבות, ופשוט נתנו לו אופציית בילוי אחרת".

שני יזמים נוספים מהעיר, מימון אלון ויחיאל אוזן, הבינו את הלך הרוח השורר בנתיבות, והחליטו להקים פאב משלהם. לפני כחודש נפתח הפאב השני במקום, הטרויה, בהשקעה של מאות אלפי שקלים. מאז, בכל ערב שבו הוא פתוח, מצטופפים בו מאות צעירים הנהנים מאווירה מחשמלת.


ממתינים בכניסה למועדון בנתיבות (צילום: אלברטו דנקברג)

אין ספייס ב"ספייס"

מי שבא באחד הערבים השבוע לנתיבות ונכנס עם מכוניתו לאזור הפאבים, הרגיש כמו במרכז תל אביב בשעות השיא: הרבה פקקי תנועה, מעט מקומות חנייה. אמש נפתח בעיר הפאב השלישי, הספייס, ומאות הצעירים עמדו בתור כדי להיכנס למקום. למרות שמו של המקום וגודלו, מי שנכנס זכה למעט מאוד "ספייס", והצפיפות בפנים היתה עצומה. גם בכניסות לשני הפאבים האחרים אפשר היה להבחין בעומס כבד, עדות נוספת לפריחתה של הסצינה המקומית בנתיבות.

כרבע מאוכלוסייתה של נתיבות היא חרדית. לצד כוללים וישיבות הפזורים בה אפשר לראות גם בתי קפה, מסעדות ופאבים מלאים. זוהר סבור כי רק בנתיבות אפשר לראות תלמידי ישיבה לצד בליינים: "ההתפתחות הכלכלית של העיר תמתג את נתיבות לא רק כמרכז עולי רגל לרבנים, אלא גם מקום שאפשר לאכול, לקנות ולבלות בו. אנחנו חיים בהרמוניה בין התושבים החרדים, המסורתיים והחילוניים בעיר, ומחויבים לשמור על הסטטוס קוו שקיים 50 שנה בעיר, ומאפשר לחיות זה לצד זה".

המפסידה: באר שבע

ביום שישי בערב נפסקים חיי הלילה בנתיבות לערב אחד - לא רק לשמחתם של החרדים, אלא גם בתמיכת בעלי הפאבים והחילוניים בעיר שרוצים יום אחד של שקט בשבוע.

מרחק הנסיעה מבאר שבע לנתיבות הוא כ-20 דקות. זמן הנסיעה דומה גם מאשקלון. מאופקים נוסעים רק שבע דקות כדי להגיע לנתיבות, מה שמציב אותה בדיוק במקום הנכון מבחינה גיאוגרפית.

איתי טרבלסי, איש יחסי ציבור הגר במושב סמוך לנתיבות, מופתע מההיענות של הצעירים מכל אזור הדרום לבוא לנתיבות: "מאוד מסקרן אותי מה יהיה בהמשך. העיר נתיבות מצליחה לשבור מיתוסים, והופכת לאחת מבירות התרבות והבילוי בנגב". רון שטרן, חבר מועצת העיר, מוצא דבר חיובי נוסף בפתיחת הפאבים: "לא רק שהדבר מצוין לכלכלת נתיבות - ישנו דבר לא פחות חשוב והוא הישארותם של הצעירים לבלות כאן בעיר, מה שמונע נסיעה בשכרות לאחר הבילוי במקומות אחרים".

אולם לשגשוג של נתיבות יש גם מפסידים: בעלי המועדונים והפאבים בבאר שבע, שבעשורים האחרונים זכו באופן בלעדי בכספו של הבליין מנתיבות, מרגישים כעת ירידה מסוימת בנוכחות. "לא רק שאנחנו לא יוצאים לשם יותר", אמר צעיר מנתיבות, "גרמנו לצעירי באר שבע להגיע אלינו, לאחר שנים של נסיעות ליליות אל בירת הנגב. הגיע הזמן שהבאר-שבעים ילמדו את הדרך לנתיבות - ולא רק ביום ההילולה של הבאבא סאלי".  
 


תגובות גולשים
הוסף תגובה +

(12 מדרגים)

דירוג הגולשים:

דרג את הכתבה

  • Currently 3/5 Stars.
  • 1
  • 2
  • 3
  • 4
  • 5