הברים ששינו את חיי הלילה בתל אביב
יום שישי 14 במרץ 2008 07:29 מאת: שי פוגלמן, העיר תל אביב
הם לא הכי מצליחים, נוצצים או אופנתיים ונדמה שהם היו כאן תמיד. עשרת הברים שמכתיבים ומעצבים את חיי הלילה של תל אביב
מנזר: התרסה נטולת מניירות
הוא לא יפה, לא נוצץ ורחוק מלהיות אופנתי. הוא לא פורמלי, נונקומפורמיסטי ומאוד משתדל להתריס נגד המרוץ אחרי המשהו הזה שכולם רודפים אחריו. אין הרבה מקומות בחיי הלילה של תל אביב ששומרים על אופי כל כך ייחודי כבר יותר מ-15 שנה. הוא נוצר מהתזקיק האנושי של תושבי לב העיר, צעירים ומבוגרים, בוהמיינים ובורגנים זעירים, אנשים קשי יום ונציגים מכל עברי השוליים. כולם מתערבבים בין כיסאותיו מדי לילה, ברב גוניות אותנטית ונטולת מניירות, שבמקום הזה פשוט לא עובדות.
פתוח כל השבוע 24 שעות ביממה. אלנבי 60, 5173015
עוד בפרוייקט הברים והאלכוהול:
הכל על הוודקה
קיצור תולדות חבורת הארליך
איך פותחים בר (מצליח)?
באגסי: באנו לעשות שכונה
ברים פעלו בשכונת פלורנטין כמעט מאז היווסדה, אך מאז שנפתח הבאגסי לא חזרה השכונה להיות כשהיתה. הוא הגדיר אותה מחדש ותרם להתפתחות תרבות הבילוי בה, הרבה יותר מכל סדרת טלוויזיה או באז וירטואלי של יזמי נדל"ן נמרצים. הוא הביא לה סגנון בילוי שלא היה מוכר עד אז בשכונות הדרום, ללא כל פחיתות כבוד ובגובה העיניים.
בסטנדרטים תל אביבים מדובר בבר סביר ולא יותר. הוא מעוצב כמו מיליון מקומות אחרים, ההיצע האלכוהולי שלו ממוצע למדי והמחירים סבירים. האוכל שלו לא מפיל מהרגליים ואת המוזיקה האקלקטית שמתנגנת בו תוכלו לשמוע בכל בר בעיר. גם במושגים פלורנטיניים זה לא נשמע כיום מסעיר במיוחד, אך לפני זמן ממש קצר, זו היתה הסנונית שהביאה את הפריחה.
פתוח כל יום מ-9:00 ועד אחרון הלקוחות. פלורנטין 26, פינת שדרות וושינגטון, 6813138
ברקפסט קלאב: בגלל השערוריות, למרות השערוריות
על פי כל הקריטריונים המקובלים, הברקפסט קלאב לא באמת נחשב בר. אם נדקדק בניסיונות ההגדרה, אפשר לכנות אותו אולי דאנס בר או מיני קלאב. ובכל זאת, לא ניתן להתעלם מנוכחותו החשובה בסצנה המקומית ומהשפעתה הגדולה על תרבות הברים המקומית בשנים האחרונות. הוא מוזכר תדיר במדורי הלילה והרכילות של המקומונים, וסיפק כמה שערוריות שהגיעו אפילו עד למדורי הפלילים. כבר מזמן הוא הרבה יותר מותג מאשר בר, סמל לסגנון בילוי מושחת וחסר גבולות שתמיד היה קיים, רק הוגדר מחדש בגבולותיו של המרתף האפלולי ברחוב רוטשילד.
א'-שבת, 23:00 עד לקוח אחרון, רוטשילד 6.
ברבוניה: הבן הבועט
הבר של ברבוניה התחיל את חייו כסיייד קיק של המסעדה ששוכנת ממש ממול. אולי בגלל זה הוא אף פעם לא השתדל יותר מדי ונתפס כבן החורג והפרוע. עמדת האנדר דוג שלו מושכת כבר שנים מגוון עשיר של אנשי לילה, נובורישים לרגע, בני אצולה מקומית, בליינים חסרי מנוח וסתם אנשים שיודעים ליהנות מהאווירה הדחוסה ומהנהנתנות חסרת השובע.
א'-ה', שבת 12:00 עד לקוח אחרון, ו' 12:00-18:00. בן יהודה 192, 5240961
ריף-ראף: אלטרנטיבה טריוויאלית
למרות שהריף רף נחשב לאחד הברים הצעירים ברשימה, אי אפשר להתעלם מהאימפקט הגדול שהוא יצר בעיר במשך שנות חייו הקצרות. הוא נולד לתוך ואקום שנוצר בסצנה האלטרנטיבית לאחר סגירת כמה מקומות שלא צלחו את המיתון הגדול של תחילת שנות האלפים. העיתוי הזה, בשילוב הקו המוזיקלי הקפדני והמהודק שמנוגן במקום, הביאו להצלחה מיידית. הריפ-ראפ הוא הרבה יותר מבר. הוא שפה, קוד לבוש, סגנון חיים ותופעה אורבנית. תופעה שהתחילה מאלטרנטיבה ונראית היום מאוד טריוויאלית.
ב'-שבת 21:00 ועד לקוח אחרון. גרוזנברג 22, 5600039
החמארה של רפאל: יוקרה פרטית
אין הרבה ברים בעיר שיכולים להתחרות באווירה היוקרתית שיש בחמארה של רפאל. המיקום המבודד בירכתיה של מסעדת שף, השוכנת עמוק בתוך בית מלון, מונעים את כניסתם של כל הלא מתאימים. השומר, המסלול הפתלתל, המארחת ותחושת המבוכה שנוצרת מצעידה במרכז המסעדה בלבוש לא ראוי, משלימים כבר את הסלקציה. אך מי שכבר עובר את כל זה, מוצא את עצמו באחד הברים המוקפדים, הנעימים והטובים ביותר בעיר. שווה לעשות את הדרך רק בשביל האוכל של השף רפי כהן, הפוקאצ'ות הקריספיות, המבחר האלכוהולי העשיר והשירות שהוא מהטובים בעיר.
א'-ה', שבת 17:00 עד לקוח אחרון; ו ' 12:00 עד לקוח אחרון. הירקון 87, 5226464
אברקסס: בורגנות עם פוטנציאל
האברקסס היה חלוץ סצנת הברים של רחוב לילנבלום. זה היה לפני יותר מעשור. מאז עברו הרחוב והברים הרבים שנפתחו בו עליות ומורדות רבות. בכולן נשאר האברקסס הדבר הכי יציב באזור. הוא תמיד הקפיד על המוזיקה, על העיצוב ועל איכות המזון. הוא נשאר מחובר לשינויים שעבר הקהל הקבוע שלו ודאג להתחדש ולהתקדם איתם עד שהפך לאחרונה לכמעט בורגני. ולמרות הכל, מדובר עדיין במקום עם פוטנציאל גבוה לפיק-אפ.
כל השבוע 21:00 עד לקוח אחרון. לילינבלום 40, 5104435
ארמדילו: על הדרך
הארמדילו הגיח לעולם בתקופה שבה תל אביב התחילה להתכווץ. זה היה בחורף 2004 בשיאו של מהלך מיסוד מתחמי הבילוי, שנעשה בחסות העירייה. ברים במרכז העיר הוטרדו ללא הרף על ידי פקחים עד שנסגרו או עברו למתחמי הבילוי המוסדרים. נמל תל אביב, יד חרוצים ואזור סלמה ידעו פריחה לילית חסרת תקדים, בעוד לב העיר התרוקן מבליינים. זה היה בדיוק הזמן כדי שהארמדילו יבוא לעולם ויראה שיש פה הצדקה לבר שכונתי, קטן וידידותי לסביבה. בר שמושך קהל מקומי וקבוע שצריך לקום בבוקר אבל מקווה עוד לתפוס על הדרך משהו גם ללילה.
פתוח כל השבוע 18:00 עד לקוח אחרון. אחד העם 51, 6205573
מולי בלומס: סדרת חינוך
כבר שמונה שנים שהמולי בלומס עובד בבועה אירית קטנה ברחוב הירקון. הוא היה חלוץ התופעה בארץ והיווה מקור השראה או התייחסות לכל אלה שבאו בעקבותיו. אך לא הראשוניות עשתה אותו למוצלח מכולם, אלא דווקא ההקפדה, השירות והאווירה הייחודית שנוצרה בו. אווירה המשלבת מינונים נכונים בין זיקה למקור לבין המקום שבו הוא חי. מאז שנוסד משמש המקום נקודת מפגש מעניינת בין תרמילאים אנגלוסכסיים, אנשי עסקים, חובבי כדורגל וסתם צעירים ישראלים שעוברים בין כתליו סדרת חינוך בשכרות ושתייה.
א'-ה', שבת 16:00 עד לקוח אחרון, ו ' 14:00 עד לקוח אחרון. מנדלי 3 פינת הירקון 100, 5221558
המינרווה: לשנוא ולבוא
אף אחד כבר לא זוכר מתי המצב במינרווה היה טוב. תמיד מתרוצצות שמועות על כמה הוא כושל ועל כך שבקרוב הוא עומד להיסגר. אך יצר ההישרדות של המינרווה גדול יותר ממה שנדמה, וההתנהלות הדרמטית שלו טמונה כנראה עמוק באופי של המקום שמתלבט תדיר בין ייחוד לקבלה עצמית ובין אג'נדה אוטופית למציאות היומיומית של רחוב אלנבי האפרורי. כמו שזה נראה כרגע הוא שורד, וממשיך להוות חיק חם עבור כל ההומואים והלסביות שאוהבים לשנוא אותו אבל בסופו של דבר הולכים אליו.
כל השבוע 21:00 עד לקוח אחרון. אלנבי 98 (סימטת בית השואבה 1), 5605595