הפיק-אפ הכי סוער באילת

יום שלישי 25 בספטמבר 2007 07:39 מאת: איילת הוכמן, עכבר העיר און ליין

מה קורה שצוות הבידור של המלון הולך לבלות בבר השכונתי היחיד באילת? חילופי זוגות לא צפויים, נשיקה אחת סוערת ולילה שלא יישכח


לא לחינם קוראים לו ה-pick up. אילוסטרציה

פרסומת

כשעובדים באילת, חייבים למצוא פאב שכונתי שכל צוות העובדים הולך אליו אחרי העבודה. וכשעובדים בצוות בידור באילת, חייבים למצוא פאב שהוא סליזי מספיק בשביל להכיל את כל האגרסיות שצריכים לפרוק והאנרגיות שעוד לא שככו מיום העבודה. ככה מצאתי את עצמי, עם צוות הבידור בו אני עובדת, ב-pick up באזור התיירות.

המקום מקבל אותנו בזרועות פתוחות. בר תמים למראה, מקום לשבת בו בשקט אחרי העבודה. בחוץ מפוזרות כורסאות נוחות למראה, ושולחן סנוקר אדום עומד באמצע הרחבה. בר מסיבי תופס את רוב המקום בפנים, ותאורה אדומה משווה למקום את הסליז הדרוש. מנורות ארוכות מהתקרה וברמנים יפים ואנרגטיים, ממש כמו דאנס בר נורמטיבי וחביב בתל אביב. אבל לא לחינם קוראים לו ה-
pick up.

אנחנו מתיישבים זה ליד זה על הבר, מזמינים דרינק ראשון ומדברים על יום העבודה שעבר כשאנחנו יורדים על קעריות זיתים ובייגלה. דרינק ראשון הופך לשני, והדי. ג'יי של הצוות תופס את העמדה. הוא מתחיל באיזה שיר שהוא בדיחה פנימית של הצוות ואני והמנהל שלי עושים פיק אפ - מרימים את עצמנו אל הבר, לרקוד ולהמחיז את השיר. קצת קשה לרקוד על הבר עם המנורות הכבדות מעליו, אבל המנהל שלי מקדים להשתמש בהן בצורה יצירתית. לא הספקתי להגיד "וודקה רדבול" והוא בלי חולצה. סוג של צוות בידור.

הברמנים מתלהבים ושופכים עלינו שתייה כמו מים. במבט חטוף למנהל שלי שמפלרטט עם העוברים ושבים ללא כל הבחנה מגדרית, אני מבינה שאני מיותרת ועוברת לעמדת הדי. ג'יי. ממנה אני יכולה לצפות על הנעשה: ש', שותפתי לדירה, מדגימה כישורי חשפנות לייט על עמוד בקרבת מקום, המנהל שלי חצי לבוש על הבר, והבוס של כולנו עושה תנועות שנראה כאילו נלקחו מהמופע של דנה אינטרנשיונל. משה, בעל המקום, נראה מרוצה למדי. צוות בידור, מסתבר, נשאר כזה גם מחוץ לכתלי המלון.

"ראית את הסו קולד קולגות שלי?" אני אומרת לדי. ג'יי בחצי חיוך. "את לא שונה בהרבה". הוא אומר, ומוריד לי את הכובע ביד שלא ממקססת. "ברור", אני עונה. " אני יותר טובה בזה". בזריזות ידיים רומנית משהו אני מעבירה שיר ל"מאמי" המיתולוגי, ועולה על הבר לדפוק נאמבר. המיני הופעה שלי זוכה להדים חיוביים. הברמן מצטרף אליי לתפקיד הגבר, אחרי דחיפה קלה מהברמנית יפת התואר. בסוף הקטע שנינו ספוגים מים, והברמנית מגישה לנו עוד צ'ייסרים. 

ה-pick up הוא הבועה האילתית בהתגלמותה. מן בר סמי-שכונתי לדרינק אחרי העבודה, שמתגלה כמקום מטורף בדיוק כמו האנשים שבאים אליו. הרי כל מי שנוסע לאילת בורח ממשהו, ואנשים שבורחים תמיד מנסים הרבה יותר להוכיח. מין רוטינה כזאת, שלקימה בבוקר חייבים להתלוות האנגאובר ומישהו שאתה בקושי מכיר לידך. הרבה יותר קל לברוח כשאתה לא זוכר חצי מהלילות שלך.

בזווית העין אני רואה את המנהל שלי מתחיל עם ש' באגרסיביות, ואת פניה מתעוותות להבעה של "תצילי אותי, מהר". אני קופצת מהבר לכיוונה, מנסה לתפוס אותה, אבל המנהל שיכור מדי ודבק מדי במטרה. בלי לחשוב יותר מדי אני תופסת אותה ומנשקת אותה. ככה היא מחוץ לטווח. אחרי רגע שכל הגברים באזור מפנים אלינו מבטים משתאים, המנהל שלי רוטן: "את לא רואה שאת מפריעה? " ואני עוד העזתי לחשוב שהוא סטרייט. אני מתחילה לאסוף גברברים שיזיזו את המנהל המודחק מש', עד שהוא יוצא מטווח ראייה. "תודה לאל", אומרת ש'. "הוא רק מנסה להוכיח שהוא סטרייט", אני אומרת. והיא אומרת שהיא רק מנסה להוכיח ההיפך, ומנשקת אותי.

אבל לי אף פעם לא היה עניין מיוחד בבנות. הדי. ג'יי לעומת זאת, מעניין אותי קצת יותר. אני ממשיכה לעשות לו עיניים ולדחות הצעות דרינקים מהגברים שנדלקו מהנשיקה הסוערת. ש' מוצאת לה בחור מבוגר, תל אביבי שמגיע לעבוד באילת, ואילו אני עדיין כשפניי לעמדה. אני ניגשת אליו, מתיישבת על המעקה. בוחנת את הציוד, האלקטרוני זאת אומרת, באיזה עניין מדומה. המנהל כבר עזב, אם אני לא טועה, עם בחור. ש' נמצאת בדרכה החוצה, ואני עוד במבט מזוגג ליד עמדת הדי. ג'יי. אנחנו מלווים את ש' והבחור המבוגר החוצה במבטים. "ברור לך שאני לא יכולה עכשיו לחזור לדירה". אני אומרת לדי. ג'יי בחצי הזמנה. "זה היה ברור לי הרבה קודם". אז היום, אני בורחת אליו.


תגובות גולשים
הוסף תגובה +

(15 מדרגים)

דירוג הגולשים:

דרג את הכתבה

  • Currently 3/5 Stars.
  • 1
  • 2
  • 3
  • 4
  • 5