האופרה הלא גמורה של יורן אוטוסון

יום שני 01 בדצמבר 2008 02:33 מאת: אסתר זנדברג

האדריכל הדני שתיכנן את בית האופרה בסידני אך מעולם לא ביקר בו מת בשבת והוא בן 90

המפרשים הלבנים של בית האופרה בסידני הוחשכו אתמול למשך שעה לאות אבל על מותו של מתכנן הבניין, האדריכל הדני יורן אוטסון, שמת בשבת בקופנהאגן בגיל 90. האופרה בסידני היא יצירתו הנודעת ביותר של אוטסון, ומהיצירות האדריכליות המוכרות בעולם לציבור הרחב. תוכניתו של אוטסון זכתה בתחרות תכנון ב-1957 והוא גבר על 232 מתמודדים.

בחוגי האדריכלות הבינלאומית מתגלגל הסיפור שהיא נבחרה בזכותו של האדריכל ארו סארינן, חבר צוות השופטים, שגילה אותה בערימת התוכניות שנפסלו בסיבוב ראשון והכריז מיד כי היא ראויה לפרס הראשון. אוטסון היה אז בן פחות מ-40, בעל ניסיון מקצועי מועט יחסית ושמו לא היה מוכר מחוץ לארצו. הבניין שתיכנן, קוריוז אדריכלי מרהיב עין, נהפך לאייקון ולסמלה של אוסטרליה.

כיבוי האורות באופרה של סידני, כמחווה ליורן אוטוסן. (תצלומים: אי-פי, רויטרס)

הקמתו של בניין האופרה היתה מבצע הנדסי מורכב ונמשכה כ-15 שנים של עיכובים, האשמות הדדיות, מחיר תופח ושערוריות פוליטיות. אוטסון אולץ להתפטר מתפקידו כמתכנן שבע שנים לפני תום הבנייה והמבנה הושלם על ידי אדריכלים אחרים ונחנך ב-1973. אוטסון עצמו מעולם לא חזר לאוסטרליה ולא ראה את האופרה עומדת על תלה. לפני כמה שנים הזמינה אותו עיריית סידני לשפץ את פנים האופרה על פי תוכניותו המקוריות. הוא עבד מביתו באירופה, אבל ראה בהזמנה פיצוי על עוגמת הנפש. בנו יאן אוטסון אמר השבוע, כי אף שאביו לא ביקר בבניין "הוא היה צריך רק לעצום את עיניו כדי לראות אותו".

אוטסון נולד בקופנהאגן ב-1918, למד אדריכלות באקדמיה המלכותית הדנית לאמנויות ועבד במשרדם של החשובים מבין האדריכלים בסקנדינוויה, גונאר אספלונד השוודי ואלוור אאלטו הפיני, ששימשו לו מקור השראה. ב-1950 פתח משרד משלו וכשזכה בתחרות לתכנון האופרה היה כמעט חסר ניסיון בתכנון בממדים גדולים. מבקריו טענו כי מלכתחילה התוכנית לא היתה מעשית ויש הטוענים כי בהתחשב במחיר, הבניין לא היה כדאי. במשך שנות עבודתו הארוכות אוטסון תיכנן בין היתר תיאטרון בלבנון, איצטדיון בסעודיה ואת בניין הפרלמנט בכוויית ובתים פרטים, ועיצב רהיטים וכלי זכוכית.

אף שלכאורה הקריירה של אוטסון לא שיגשגה בצלו של בניין האופרה בסידני - שב-2007 אונסק"ו הכריזה עליו כעל אתר מורשת עולמית - עבודתו מוערכת ונחשבת ארכיטקטורה לארכיטקטים. הוא זכה לשורה ארוכה של פרסים. ב-2003 הוענק לו פרס פריצקר לאדריכלות, הנובל של המקצוע. ב 1992 הוענק לו פרס וולף לאדריכלות, עם האדריכלים פרנק גרי וסר דניס לסדן. בנו יאן קיבל בשמו את הפרס במשכן הכנסת בירושלים. עם מותו ספד לאוטסון ראש ממשלתה הנוכחי של אוסטרליה, קווין ראד, שאמר כי היה אדריכל בעל חזון ו"בעמדו גאה בקצה מפרץ סידני, בניין האופרה הוא אחד הסמלים המוכרים ביותר של אומתנו". בכך סגר מעגל של 50 שנה.