אמנות

עדכנו אותנו




"שברים טקטוניים": מקשרת בין העבר להווה

יום שלישי 30 באוקטובר 2012 08:00 מאת: הילה שקולניק-ברנר

התערוכה מפגישה בין עבודות משנות ה־50 וה־60 עם עבודות אמנות עכשווית, ובכך מדגישה את הפער בין תפיסות העולם המושגיות של האמנים



מתן מיטווך, "פינת מטבח מתפרקת"

פרסומת

קטיעה, שיבוש והסטה ובה בעת רצף והמשכיות. התערוכה "שברים טקטוניים", שאצרה דרורית גור אריה, מפגישה בין עבודות משנות ה־50 וה־60 מאוסף מוזיאון פתח תקוה עם עבודות אמנות עכשווית. בכך ממשיך המוזיאון את הגישה שהחלה עם סדרת התערוכות הטובה "רצף: מיצבים בעקבות אוסף המוזיאון", סדרת תערוכות קטנות ומעניינות המאפשרות מבט חקרני וביקורתי על עבודות מאוסף מוזיאון פתח תקוה, שאצרה באופן אינטליגנטי עירית כרמון פופר.

» "שברים טקטוניים" - לכל הפרטים

התערוכה המוצגת עתה בבית מאני מציעה התבוננות רחבה על הקשרים שאפשר לראותם לא פעם רק בדיעבד, שאולי לא התכוונו אליהם כלל, אך מלאכת האוצרות מוציאה אותם לאור, חושפת אותם כחלק מרצף תרבותי היסטורי. המפגש אינו דיאלקטי או תמטי אלא בעיקר פורמליסטי, והיא עונה באופן כמעט מילולי למושג שברים טקטוניים, המצוי בכותרת.


המופשט מקבל צורה קונקרטית למול עיני הצופה. פנחס אברמוביץ, "קומפוזיציה"

רצף ויזואלי מרשים


גור אריה מסבירה כי המונח "שברים טקטוניים" שאול מתחום הגיאולוגיה ומתייחס לתהליך התרחקותם והיפרדותם של הלוחות הטקטוניים זה מזה והיווצרותן של יבשות נפרדות. "התערוכה משתמשת במושג זה באופן מטפורי בהתייחסה לכוחות התת קרקעיים הרוחשים כל העת מתחת לפני השטח ולסוגים שונים של שבר בנוף המקומי, על הקשריו הגיאוגרפיים, תרבותיים, חברתיים ופוליטיים". גור אריה מוסיפה כי "הצגת עבודות שנוצרו במרחק 30 שנה ויותר זו מזו מדגישה את הפער בין תפיסות העולם המושגיות של האמנים השונים ומציעה להתבונן בהן כרצף משברי".

חלק מן העבודות מורכבות משברים קטנים, סדקים או חרכים, אחרות מציעות קריעה של ממש. גור אריה שוזרת את העבודות זו בזו, והכל תלוי בחלל היפה של בית מאני ומשתלב היטב עם האדריכלות ועיצוב הפנים שלו. אם בסדרת התערוכות הזוגיות במוזיאון היה עימות דיאלקטי השואל שאלות, כאן יש רצף ויזואלי מרשים, אם כי מעט נינוח מדי.


מרחב ממושטר, מאיים, ספק אנושי ספק חייזרי. גל קינן, המיצב "Atomic#2"

העבודה המצוינת של מתן מיטווך "קומפוזיציה #1", 2011, היא הדפס הזרקת דיו על גבי נייר ארכיוני. העבודה היא הערה אינטליגנטית וממצה של התערוכה. מיטווך מצלם פינה של חלל משרדי נטול כל חמימות אנושית, סתמי אך יחד עם זאת מוכר. מן המסדרון הלבן, על השטיח מקיר לקיר הצפוי שלו, הוא גורע פינה ויוצר אותה מחומר אחר. שוב מסדרון, שוב כל חלל, אך הפעם העיצוב הוא של פרקט וקירות ספוני עץ. מיטווך יוצר שכבות תרבויות ומציע התבוננות מעניינת על תבניות מוכרות ובנאליות. באמצעים פורמליסטיים הוא דן בסביבה, בהשתנות ובהדדיות שלה עם הצופה. מיטווך מציג שתי עבודות בתערוכה, התלויות כך שביניהן נמצא גריל של מיזוג אוויר - גריל שהוא חלק מן המבנה, אך נראה כחלק מקומפוזיציה של עבודה של מיטווך עצמו. העבודה השנייה שלו, "פינת מטבח מתפרקת", 2010, היא פינת מטבח לבן וסתמי, שמודבק בה טפט שחור ולימון מונח בקצה. מיטווך שוב מפרק ובונה חלל משובש, מייצר טריטוריה חדשה, מוכרת וזרה בו זמנית.

פיוטיות מרגשת



בקיר הניצב לעבודות אלו מוצגת העבודה היפה של פנחס אברמוביץ' "קופוזיציה" מ־1969. אברמוביץ', מחברי "אופקים חדשים", יצר קומפוזיציה מופשטת, שבמפגש שלה עם מיטווך נדמית גם היא כפינת חדר הנוצר מטלאים של צורות וקווים. אברמוביץ' יצר קומפוזיציה נפלאה שבה המופשט מקבל צורה קונקרטית למול עיני הצופה.

בחלל אחר נוצר מפגש ויזואלי מעניין בין "משחקים", תצריב מ־1956 של חגית לאלו, אמנית נשכחת מעט אך נפלאה, עם העבודה "ללא כותרת" משנת 2012 של ליאב מזרחי. העבודה של מזרחי נוצרה באמצעות פיח. הוא מקרב להבה לנייר, מפחם אותו ורושם עליו צורות מסתלסלות של עשן שחור. העבודה נעשתה על גבי מצע של דף גזור, כך שנוצר מראה של שיער ארוך התלוי על הקיר. העבודה של לאלו מופשטת, מונוכרומטית, בנויה מקווים, בטכניקה הפוכה לזו של מזרחי, טכניקה הגורעת וחורטת והיא מופת של קווים וקלילות של מגע המולידים עבודה פיוטית ומרגשת.


מפרק ובונה חלל משובש. מתן מיטווך, "פינת מטבח מתפרקת"

הקומה השנייה של התערוכה דרמטית הרבה יותר. עבודת הווידאו של אורית בכר "Gateways" מ־2012 ממשיכה את עיסוק האמנית בחללים ארכיטקטוניים ריקים, תת קרקעיים, מאיימים, מחילתיים. שברים טקטוניים כמו מתרחשים לנגד עיני הצופה עם התפוררות תקרה, אפלה המופרת באמצעות זרקור ומרחבים חסרי אוריינטציה שבהם מתקיים השבור, המפורק וההרוס.

החלל המכיל את המיצב של גל קינן "Atomic#2" וציור אקריליק של יעקב אלחנני "מופשט" מ־1969 מצוין. אלחנני מציג רשת של קווים, סבכות ומקטעים היוצרים ספק נוף ספק פני שטח גיאולוגיים בציור מרשים ויפה, שכמו פורש בדו ממד את המרחב שיוצרת גל קינן במיצב המרשים שלה, של מרחב ממושטר, מאיים, ספק אנושי ספק חייזרי. בתערוכה מוצג פרט מתוך המיצב המדמה מראות מדומיינים של הכור האטומי בדימונה כשדיים גדולים, מזדקרים מהקרקע, כשסביב דמויות נשיות חייזריות מתפעלות את המרחב ההיררכי הסגור, מאחות את השברים הטקטוניים או אולי מונעות מהם מלהתרחש.

» "שברים טקטוניים", תערוכה קבוצתית. עד 17.12. בית מאני, יהודה הלוי 36, תל אביב. שעות פתיחה: שעות פתיחה: א'-ד' 17:00-10:00, ה' 21:00-10:00, ו' 14:00-10:00.

 

 

 





תגיות: בית מאני, דרורית גור אריה, הילה שקולניק-ברנר, מוזיאון פתח תקוה לאמנות, שברים טקטוניים

(1 מדרגים)

דירוג הגולשים:

  • Currently 3/5 Stars.
  • 1
  • 2
  • 3
  • 4
  • 5
  • ג'ורג'י 30/10/2012 18:58:52