שכפל את עצמך
יום רביעי 17 באוקטובר 2007 19:45 מאת: גוני ריסקין, עכבר העיר אונליין
לרגל הפרויקט העירוני האחרון של אמן הגרפיטי klone והתערוכה החדשה שלו שנפתחה בסוף השבוע, קבלו צילומים בלעדיים וראיון
מנהלים דיאלוג מודרני עם הסביבה. Zero Cents
מי שנתקל בתקופה האחרונה ברחבי תל אביב בפוסטרים בגוני פסטל ועליהם מקושקשות מריחות מכחול, תהה ודאי במה מדובר. התשובה: זהו הפרויקט האחרון של אמן הגרפיטי Klone, המוכר מן הסתם לרבים מכם בזכות היצור החמוד עם העיניים הגדולות והמבט העגום המגיח מסמטאות שונות בעיר.
לרגל הפרויקט, כמו גם לקראת התערוכה המשותפת שלו עם אמן הגרפיטי AME72 שתיפתח ביום חמישי (18/10/07) בגלריה של בית הקפה "קסקו" בפלורנטין, תחת השם BATTLE OF NOTHTHING / MEANING, הזמין אותנו Klone אל הסטודיו שלו, לצפות בעבודות האחרונות שיצר ובתהליך הדבקתן על קירות העיר, וסיפר לנו על מקורות ההשראה, העמיתים למקצוע ועל יחסי האהבה-שנאה עם העיר בה הוא חי ויוצר.
klone החל לעסוק בגרפיטי לפני כשמונה שנים. בתחילה יצר ברמת גן וגבעתיים ובהמשך נגסו יצירותיו גם בערים נוספות בישראל ובאירופה. בתקופה האחרונה עבודתו מתמקדת בעיקר בתל אביב.
(צילומים: גוני ריסקין) Klone חבר בקולקטיב אמני הרחוב Style Must Die הפועל מזה שנתיים, ומונה מלבדו עוד כשבעה חברים - Dem1 ,Nesca, Know Hope, Kloz , Zero Cents, Teran .חברי הקבוצה פועלים ביחד ולחוד, והם קיימו בעבר תערוכה משותפת בהאנגר בשם "הד המערה" בה הציגו מערה שבנו מקרטונים ויצרו בתוכה ציורי קיר.
הפרויקט הנוכחי של klone מורכב כולו מסטריפים ארוכים וממוחזרים של דו"חות, כאלה שבדרך כלל משמשים לספירת מלאי, המשוחים בצבעים רכים ועליהם סלסולי מכחול - כך לפחות נדמה מהצד. אך לא בסלסולי מכחול מדובר אם כי בסיפורים פרי עטו. הסיפורים כתובים ברוסית בכתב יד מחובר ועיסתי שאפילו יודעי רוסית מדופלמים יתקשו להבין, אך עניין זה מהווה חלק מרכזי ברעיון העומד מאחורי הפרויקט.
"אני כותב סיפור על העיר הספציפית הזאת, והוא יכול להתייחס לכל עיר אחרת באותו הסגנון", הוא אומר. "בשביל הצופים זה יהיה בדיוק כמו גרפיטי אחר שהם לא מבינים. אני יוצא מהנחה שלאף אחד לא יהיה אכפת אי פעם, ושהם לא מבינים שלא אכפת להם מהעיר שלהם. זה סיפור שלא נועד להיקרא". לדבריו, מערכת היחסים עם העיר מדומה לכל מערכת יחסים אחרת - עם אשה או עם חבר. כמו בכל מערכת יחסים כזו ישנם יחסי אהבה-שנאה וכך הם גם מתוארים בעבודות: "אני אוהב ושונא את העיר בו זמנית. אני נמצא בה 90 אחוז מהזמן שלי. הסטודיו שלי בתל אביב ואני יוצר כמעט ורק בה".
העבודות, המפוזרות בפינות נסתרות של רחובות מרכזיים בעיר, נטמעות בנוף האורבני כאילו היו חלק טבעי ממנו. Zero Cents, חבר נוסף בצוות, יוצר פוסטרים של ציורי בקבוקי זכוכית שבורים מדפי עיתון, כאשר הכיתוב שעליהם מופיע תמיד בכתב מראה, שונה בכל פעם. כמו בעבודות של klone גם הבקבוקים שלו מהווים דיאלוג עם הסביבה, "סוג של אינטרפרטציה מודרנית" ליחסים עם העיר. ברחוב עצמו העבודות נתלות אחת ליד השניה או בתפזורת, לעתים לצד עבודות גרפיטי ישנות של קולגות - אך לעולם אינן מכסות אותן. החומרים העיקריים, מלבד הרחובות עצמם, הם עיתונים ישנים, דו"חות שנזרקו לפח, קרטונים וכרזות למיניהן, כולל פוסטר של "40 שנה לכיבוש".
Klone והעבודות בסטודיו