משערות ברגליים עד פורנו אלים: שיח פמינסטי בין נועה ליברמן ו-3>FOMA

יום שלישי 28 בפברואר 2012 07:00 מאת: עדי הררי, עכבר העיר

נועה ליברמן ו-3>FOMA מדברות בתערוכה "מודל סטנדרטי" על אינטימיות מזוייפת, פורנו חובבני, צלוליטיס וסטריאוטיפים נשיים וגבריים. עכשיו הן גם מעבירות את זה בכתב


מאתגרות את השיח. התערוכה "מודל סטנדרטי"

(מימין - נועה ליברמן, משמאל - עבודה 3>FOMA)

פרסומת

צלוליטיס, רכושנות גברית והדרת נשים - בתערוכה מודל סטנדרטי בגלריה אלפרד מקיימות שתי אמניות שיח יצירתי על נשים, גברים ומה שבינם. נועה ליברמן, צלמת ו - 3>FOMA, אמנית רחוב, נפגשות על קירות הגלריה לביקורת על נקודת מבט גברית שמציגה נשים כשבריריות, פאסיביות וזמינות מינית. לכבוד התערוכה ישבו השתיים ותרגמו את אותן תמונות וציורים גם למילים.

» נועה ליברמן ו-3>FOMA - מודל סטנדרטי - לכל הפרטים

» הכנסת נגד שירותי הזנות: למי זה טוב?
» "צעדת השרמוטות" יוצאת לדרך

נועה: בחור שביקר בפתיחה הסתכל על סדרת העבודות שלך, גיחך ואמר "פורנו". אז הוא ציין שהציור של הבחור עם החתולה נראה כאילו החתולה גוססת. נראה שהוא נשאר במקום של האלימות.

FOMA<3: הדימוי הזה דווקא לקוח ממשהו שאני קוראת לו "פורנו של בנות" - אתר שנקרא Cute Boys with Cats, בו בחורות מעלות תמונות של בחורים עם חתולים. משהו נחמד ונעים. באופן כללי העבודות שלי באות לתאר את אינטימיות אמיתית מול אינטימיות מזויפת. זה מגיע מכך שהדימויים כולם דימויים מהמחשב - אם זה מהרשת ואם זה תצלומים של בני הזוג שלי שאני מעלה למחשב. אנשים יושבים כל היום מול הרשת החברתית, מוציאים את האינטימיות שלהם החוצה וכך מורידים מערכה של פרטיות. אפשר לראות את זה גם בז'אנר של  Amateur Porn, שאנשים מצלמים את עצמם בבית ומעלים את זה. וכמו שיש בהשפעת הפורנו דרישה מאישה להיות חסרת שיער גוף, ישנה כאילו דרישה מאנשים להזדיין בפומבי. בדגש על מיניות ממוסחרת וממותגת. בלי קשר לפורנו אנחנו תמיד נרצה bigger and better - יותר חזק, יותר מעוצב ויותר נוצץ. והפורנו נהיה יותר ויותר אלים כלפי נשים. זה חייב להשפיע גם על המיניות שלנו.

יותר חזק, יותר מעוצב, יותר נוצץ, מודל סטנדרטי:

נועה: הוא ראה את זה כאלים כיוון שאת משתמשת בציור הזה באותה טכניקה של כתמים נעימים שאת שמה גם בסצינות קשות.

FOMA<3: בדיוק באופן הזה הצופה יכול לבחון מול עצמו איפה הוא מפסיק להיות תוקף.

נועה: זה מתחבר לעבודות שלי באופן שבו אנו תופסים את עצמנו כתוקפים או כאובייקטים. הדרך שבה אני מסתכלת על עצמי היא איך שגבר או החברה מסתכלת עליי. יש סטנדרטים ברורים של עירום נשי שמכניס אותו לסטריאוטיפים של מהי נשיות ולמה היא משמשת. אני בוחנת ומגדירה את עצמי דרך השיער והצלוליטיס - אני מסתכלת על עצמי בתור אוביקט. אבל יש הפרדה מאוד חדה בין נועה האמנית לנועה הבנאדם. כאמנית הרצון שלי הוא לבחון ייצוגים נוספים של העירום הנשי, לבחון את זה ממקום של כוח. אני הופכת להיות אגרסיבית יותר. נועה האמנית מסוגלת לעשות את זה, להיות משוחררת באופן שבו נועה הבנאדם עדיין לא. כך לדוגמה, אני לא מסוגלת ללכת עם חצאית בקיץ כשיש לי שערות על הרגליים.

בעבודה "אחי ואני", היה לי חשוב להעמיד את הגוף שלי מול הגוף של אח שלי, שהוא הבנאדם שהכי דומה לי בעולם, ובאופן הזה להציב את הגבר מול האישה. אלו יחסים שכביכול לא יכולים להיות מיניים, ובכל זאת התמונה טעונה במיניות מסויימת. ואולי זאת המיניות הכי נורמטיבית מכל העבודות בתערוכה - במובן שהעירום הנשי מוצג כרך, פסיבי.


בין אח לאחות. העבודה My Brother and Me, נועה ליברמן

FOMA<3: אני חושבת שמאז שנות ה-70 הפמיניזם קיבל פרשנות לא נכונה. חלק מהמבט הגברי הזה הוא שנאת נשים, וגם לנשים יש את שנאת הנשים הזאת. שנאה נגד פמיניסטיות, האשמה כלפיהן. מצד אחד להיות חזקות אבל לחשוב שלהיות חזקה זה להיות גברית, שהעצמה נשית היא להיות גבר ולהיות שונא נשים. להיות אחד מהחבר'ה.

נועה: כי אנחנו עוברות את אותה שטיפת מוח כמו הגברים. זה לא שהיותי אישה זה דבר שנותן לי מודעות. בתור פמיניסטית אומרים לי הרבה: "אבל יש כבר שיוויון!" וזה רצון של נשים להיות חלק מקבוצה ההגמונית. כמו שקורה עם החוק החדש נגד הזנות, גם נשים וגם גברים לא מבינים למה צריך חוק כזה. הם מתרצים את זה בכך שגברים צריכים ללכת לזונות ושיש נשים שככה מפרנסות את הילדים שלהן. זה עצוב מאוד להתעלם מכל ההיבטים האלימים והמשפילים בזנות. הדרך שבה החברה מסתכלת על נשים היא דרך מבט גברי, שמחפש להתענג על הגוף הנשי.  גם אם האישה מזדהה עם הדימוי הזה. המבט הוא עדיין פטריארכלי.

FOMA<3: יש גם ציורים של גברים אצלי, והם מיוצגים ממבט שאני מתענגת על היופי שלהם. זה גם נכון שלגברים צריך להיות את החופש לא להיות בעמדת התוקפים. צריכה להיות אפשרות בחירה מגדרית לשני המינים. לא רק לנשים מגיע השחרור הזה. זה כל כך נתפס כחולשה שקשה לראות את זה בתור פרס.


מתענגת על היופי. העבודה Love is Blindfolded, של FOMA <3 

נועה: בהקשר הזה, לפי התיאוריה הקווירית יש ציר מגדרי שאת יכולה לשים את עצמך על הסקאלה בין גברי לנשי.

FOMA<3: כן, אבל על עצמי אני יודעת שאני מאוד אישה, נקבה, ואני צריכה לדעת איך להתמודד עם זה. אני מדברת על מובן הפיזי, הכימי. בעבודת הקיר המשותפת שלנו, הרעיון היה שאני אעבוד עם אחד הצילומים שלך. רציתי להשתמש באותה טכניקה של הרישומים, לפרק לגורמים וליצור הסתכלות חדשה. משם זה זרם להיבטים מיתולוגיים שקשורים גם לתולדות האמנות ואיך הדמות הנשית נתפסת כאישה, כאלה, כפאם פאטאל. אני מחברת בינם ויוצרת משהו שהוא לא אף אחד מהם. תוך כדי עבודה נוצרו המון דימויים אנטומיים, שחושפים את פנים הגוף. בשבילי זה מצד אחד אומר ש"כולנו בני אדם" ומצד שני כשאני מציירת את עצמי כשלד זה אומר שאני מאה אחוז אישה, שאין לי את הרצון להיות כמו גבר, להיות אותו הדבר. 

נועה: גם אני הייתי רוצה לשים את עצמי על הציר, איפשהו על הסקאלה הלא מוגדרת, אבל אני מגדירה את עצמי כאישה, בין אם אני "באמת" או שפשוט אני תוצר של החברה, ואני כל כך ממושמעת.

» נועה ליברמן ו-3>FOMA - מודל סטנדרטי, עד ה-9.3. גלריה אלפרד, בן עטר 19, תל אביב. ג'-ה' 17:00-21:00, ו'  10:00-14:00 ושבת  11:00-15:00.


תגובות גולשים
הוסף תגובה +

(12 מדרגים)

דירוג הגולשים:

דרג את הכתבה

  • Currently 3/5 Stars.
  • 1
  • 2
  • 3
  • 4
  • 5
  • 29/02/2012 14:54:42

  • 6.פחחחח (ל"ת) (גיחוכי)

    29/02/2012 01:27:53

  • 28/02/2012 16:11:17

  • 4.כל הכבוד(שמחה)

    28/02/2012 13:54:43

  • 28/02/2012 11:43:21

  • 2.מרתק(ףיףי)

    28/02/2012 11:37:07

  • 1.מדהימות! (ל"ת) (תערוכה קשה ...)

    28/02/2012 10:45:13