רמת גן לא מצליחה לשמר את המורשת הירוקה

יום רביעי 25 באוגוסט 2010 03:00 מאת: נועם דביר, גלריה

תהליך השיפוץ מעורר המחלוקת שמתבצע בימים אלו בגן אברהם ברמת גן, אחד הגנים העירוניים הייחודיים בישראל, מעלה שאלות חשובות בנוגע לשימורם של גנים היסטוריים

אייקונים אדריכליים בסכנת הכחדה

זה כמה שבועות מתבצעות עבודות שיפוץ וחפירה נרחבות בגן אברהם ברמת גן - אחד הגנים החשובים והיפים בעיר, ואחד הייחודיים בישראל. טרקטורים כבדים פלשו למורד והחלו לעדור בעומק השטח לקראת שיקום כולל של השבילים והצמחייה. שביל ה"סרפנטינה" (הנחש) נעלם כולו וחלק גדול מהטרסות וקירות הכורכר המקוריים קרסו במהלך העבודות.

על השלט הגדול שהוצב כלפי הרחוב כתוב אמנם "עבודות שימור ושיפוץ הגן", אבל לדברי תמר טוכלר, מנהלת מחוז תל אביב במועצה לשימור אתרים, הכוונה המבורכת של העירייה להחזיר גן מוזנח לידי הציבור רצופה בחוסר הבנה של התכנון המקורי. "השיפוץ של הגן מתבצע עם כלי רכב כבדים בניגוד להנחיית מהנדס הפרויקט, מה שגרם לקריסת והריסת מרבית הטרסות המקוריות שהיו ראויות ומיועדות לשימור ושיקום. זה מה שקורה כשאין הנחיות שימור מספקות וברורות לעובדים בשטח. כשהזמן דוחק לבצע את העבודה פשוט נגרם נזק לאתר. אנחנו שמחים על שיתוף הפעולה הנוכחי מצד העירייה, אבל אם הוא היה מתחיל קודם אולי היה נמנע חלק מההרס המיותר".

גן אברהם נוסד ב-1933 ברוח חזונו של ראש העירייה המיתולוגי אברהם קריניצי, שביקש להקים עיר גנים מודרנית עם צמחייה רבה ואוויר צח כחלופה לעירוניות הסואנת שהחלה להתגבש בתל אביב. כבר מימיה הראשונים ניטעו ברמת גן אלפי עצים שסופקו על ידי משתלה מיוחדת. קרינצי הגדיל לעשות ואיפשר לתושבים שהתקשו לשלם את המסים להמיר את החוב בעבודה בגני העיר.

הפרטנר לפנטסיות הירוקות של קרינצי היה משה כבשני, הגיבור הפחות מוכר של הגינות הרמת-גניות. כבשני, בן לאחת המשפחות המייסדות, שימש כגנן העירוני משנות ה-30 ועד לסוף שנות ה-60. בנוסף להיותו איש מקצוע מיומן, הוא היה אידיאליסט אקולוגי-חברתי. האדריכלית נעמי עשת, שערכה מחקר מקיף על הגינות ברמת גן, מספרת כי הוא היה מודע לחשיבותו של הקשר בין האדם לסביבתו. "בכל פעם שנחנך בעיר גן ציבורי חדש הוא נהג להזמין לטקס החנוכה את תלמידי בתי הספר באזור ו'למסור' אותו לאימוץ על ידם", היא אומרת. "כך הוא יצר זיקה חמה בין הילדים לבין הגנים".

חשיבות לאומית

הגן עצמו ממוקם על אחת מארבע הגבעות של רמת גן, בגובה 60 מטר מעל פני הים ממזרח לרחוב ביאליק. במקור הוא כיסה את הפסגה כמעט לחלוטין, כאשר במרכזו עובר רחוב שרת (לשעבר "הקשת"). מתחת לרחוב נכרתה מנהרה שחיברה את המדרון המערבי למדרון המזרחי. כבשני חילק את הגן, שהקיף 30 דונם, לשני אזורים נופיים שונים: הגן הטבעי שתוכנן בהשפעה של גנים אנגליים קלאסיים, עם שבילים המשתפלים בין צמחייה ארץ-ישראלית ובריכת מים שכיום מכוסה בחול; ובצד השני, במדרון המערבי, תוכנן גן פורמלי שבמרכזו שדרת עצים טקסית עם אמת מים שמתחברת אל הרחוב. כמו כן הוא כולל אמפיתיאטרון פתוח לשמיים ומגרש טניס עם טריבונות בטון, שבו התקיימו תחרויות במכבייה הראשונה.

נוסף לגן אברהם, כבשני אחראי גם לתכנון גן שאול ("גן הקופים") וגן הבנים, שנטועים על הפסגות הסמוכות. מיקומם הייחודי מאפשר מבט פנורמי על העיר במקביל לתצפיות רחוקות עד הרי השומרון במזרח והים התיכון במערב. שלושת הגנים קשורים ביניהם ברשת של רחובות מוצללים ויוצרים יחידה אורגנית אחת של טבע עירוני - בהתאם להנחיות בתוכנית המתאר של העיר שהוכנה ב-1921 על ידי האדריכל הידוע ריכארד קאופמן.

                                
גן אברהם בשנות ה-60. הפנטסיה הירוקה של אברהם קריניצי ומשה כבשני (תצלום: ארכיון בית קריניצי)

גני הפסגות הם בין הנכסים האדריכליים החשובים ביותר של רמת גן. איכותם התכנונית, החומרית והבוטנית חסרת תקדים במושגים ישראליים - בין השאר בזכות החינוך המקצועי שכבשני רכש באנגליה ובארצות הברית. עם זאת הגנים הללו הוזנחו במשך השנים בצורה מקוממת. חלקו העליון של גן שאול, למשל, שופץ בצורה סתמית ללא קשר למאפייניו המקוריים ושטחו הוקטן מאוד. הקופים, שהיו אחד ממוקדי המשיכה החשובים שלו, הועברו לספארי בשנות ה-70. בשלב מסוים העירייה אף תיכננה להפוך חלק מהגן לחניון מכוניות.

ההזנחה הזאת מאפיינת גם את גן אברהם. רק לפני חודשים ספורים הסתיים מאבק ציבורי נגד כוונת עיריית רמת גן לאפשר בתוכו בנייה למגורים. גם השיפוץ שנערך בימים אלה מעורר כאמור שאלות באשר לאיכות השימור שלו ולרגישות הנדרשת בכל פעולה. "חשוב היה להכריז על גן אברהם כגן לשימור, בעל חשיבות ברמה הלאומית", מוסיפה עשת. "לקבוע את אזור החיץ ומגבלות הבנייה בשטחו ובסביבתו ובכך לעצור את האיומים עליו. לגן אברהם ייחוד נופי ותכנוני, ערכי טבע נדירים בסביבה העירונית, ומורשת היסטורית חשובה. את פעולת השיקום יש לבצע באופן שאינו פוגע באופי הגן, אלא משמר את מאפייניו וערכיו ואת הרעיון המנחה בתכנונו - גן יערי, המדמה טיול בטבע".

חלק מהמורשת

סוגיה מרכזית אחרת בתהליך השיפוץ היתה הרצון של עיריית רמת גן להנגיש את כל חלקי הגן לציבור. המועצה לשימור אתרים טוענת כי אין הכרח להנגיש את כל הגן וכי השבילים החדשים שנכללים בתוכנית החדשה (של האדריכל גדעון שריג) עלולים לפגוע קשות בחזותו המקורית.

תהליך השיפוץ של גן אברהם משקף מגמה ארצית נרחבת של קושי בשימור גנים היסטוריים. בשנת 2000 ערכה פרופ' רות אניס מהטכניון סקר גנים ואתרי נוף היסטוריים בישראל (בשיתוף איילת משגב) שבו מככב בין השאר גן אברהם. נראה שבזמן שהמודעות לשימור אדריכלות בארץ אמנם התחזקה בשנים האחרונות, המודעות לשימור אדריכלות נוף שואפת לאפס. "העיצוב של הגנים ואתרי הנוף הוא חלק מהתרבות המקומית, חלק מהמורשת. למרבית הערים הוותיקות בארץ יש גנים שהם חלק מהסיפור שלהן ומחוויית הביקור בהן", מוסיפה טוכלר.

בהקשר זה היא מזכירה את גן לונדון וגן העצמאות בתל אביב - שניהם גנים היסטוריים שעיצבו את החיים הציבוריים בתחילת דרכה של העיר. גן לונדון שופץ לפני כמה שנים ונהפך לחניון כעור עם מעט גינון סינתטי מעליו. גן העצמאות לעומתו זכה להתייחסות שימורית והשיפוץ שלו שמר בקפדנות על הצמחייה ועל המבנה של המערכות הטבעיות.

מעט ערים בארץ זכו לנכסים נופיים באיכות גבוהה כמו רמת גן. אולם למרבה הצער המורשת הירוקה של קרינצי וכבשני - שניהם הלכו לעולמם בהפרש של שנים ספורות - לא הצליחה להשתרש בקרב הפקידות החדשה בעירייה. גני הפסגה הלכו והצטמקו לטובת בנייה חדשה ובמקביל סבלו מרמת תחזוקה רעועה. יש לקוות שהמאבקים הציבוריים המוצלחים סביב הגנים האלה יבהירו לעירייה את חשיבותם המכרעת לזהות העירונית - לא פחות מכל מגדל או קניון שהולך ונבנה במתחם הבורסה.

מעיריית רמת גן נמסר בתגובה: "לצורך תכנון שיקום גן אברהם שכרה עיריית רמת גן את שירותיו של בכיר מתכנני הנוף בישראל, פרופ' גדעון שריג. פרופ' שריג אמון היטב על כל היבטי השימור כמו גם היבטי הצרכים המודרניים (למשל התאמת שיפועי השבילים לרמה הנדרשת כיום). עם תחילת העבודות, וביוזמת המועצה לשימור אתרים, נערכה פגישה בראשות מהנדס העיר ובהשתתפות גב' תמר טוכלר ואדר' דן איתן, יו"ר ועדת השימור במועצה לשימור אתרים. הושגה הבנה מלאה כולל ביטול כבש הנדרש על פי חוק הנגישות בנימוק שערך השימור במקרה זה גובר.

"כמו כן, הושגו הבנות לגבי שימור ושחזור המיצללה (הפרגולה) שסמוכה לרחוב שרת, שימור ושיחזור חלק מהטראסות וכמובן שחזור אמת המים. בשלב זה מתוכנן שיקומו של החלק המערבי של הגן - הכולל בתוכו גן בסגנון גן פורמאלי (צרפתי) סימטרי - בהמשך ל'גן האנגלי'. עלות השיקום תהיה כשמונה מיליון שקל. בשלב ב' ישוקם גם החלק המזרחי של הגן, כולל שיקום התיאטרון (אמפי), אולם לא באופן שישמש לאירועים מושכי קהל, וכן ישוקם מפל המים והבריכה שלתוכה הוא נשפך. עיריית רמת גן ערה מאוד ורגישה מאוד לכל ההיבטים ההיסטוריים והעיצובים של הגן ופועלת לשימורם".

תגיות: נועם דביר, עיריית רמת גן, שימור אתרים