"רומן משפחתי": עוד הצגה שמאלצית וחביבה

יום רביעי 06 בפברואר 2013 08:00 מאת: יאשה קריגר, עכבר העיר

ההצגה של הקאמרי נחמדה כמו כוס תה קמומיל עם שניים סוכר. הכתיבה של מזי"א מספקת את הפאנצ'ים, הבימוי שלה קוטף אותם ישר מהעץ והשחקנים אוכלים אותם בתיאבון. מדובר בטלנובלה תיאטרלית שבטח תרוץ עוד מאות פעמים


אין חדש תחת השמש. "רומן משפחתי"

(צילום: ז'ראר אלון)

פרסומת

"רומן משפחתי", ההצגה החדשה של הקאמרי מאת עדנה מזי"א ובבימויה, מספרת על רות (ענת וקסמן) אישה שחיה בברלין של שנות ה-30. רות נשואה לאוטו, פרופסור באוניברסיטת היידלברג (אוהד שחר), ומנהלת רומן עם רוברט, דוקטורנט צעיר ומבריק (יפתח קליין). יש לה גם אח מתוסבך (עידו מוסרי) ודודה ייקית לתפארת (תחיה דנון). בשלב מוקדם של ההצגה (ושל ההיסטוריה), מבין רוברט המאהב שהעניינים בגרמניה לא משהו וחותך לפלשתינה. לא הרבה לאחר מכן גם רות ובעלה עולים לארץ עם בתם (רוני שובל). השהות בפלשתינה מאלצת את רות ואת שאר הדמויות להתמודד עם מצבן החדש, עברן והאחת עם השניה. קשרים משפחתיים נרקמים ונפרמים במחזה הזה, כאשר את סיפור המסגרת מספקת נכדתה של רות (נעמה שטרית), שכביכול קוראת את הסיפור של סבתה מיומניה לאחר פטירתה.

» "רומן משפחתי" - מועדי מופע
עוד בקאמרי:
»
קזבלן: יהורם גאון, מאחוריך
» בין שני עולמות: משבר הזהות של שרה פון שוורצה

מזי"א כתבה את המחזה על-פי ספרה "רומן משפחתי", שמבוסס על המחזה הקודם שלה "סיפור משפחתי". מבלבל? גם אני קצת התבלבלתי. מה שבטוח שזה הרבה יותר מבלבל מעלילת המחזה שמוגש לפנינו כאן. במילה אחת: משפחתי. כמו אריזה משפחתית בסופר.


התמונה מתקתקה ונאיבית. "רומן משפחתי" (צילום: ז'ראר אלון)   
 
הכל כאן חביב ונחמד כמו בכוס תה קמומיל עם שניים סוכר. הכתיבה של מזי"א מספקת את הפאנצ'ים, הבימוי שלה קוטף אותם ישר מהעץ והשחקנים אוכלים אותם בתיאבון ומגישים גם לקהל. לא צריך להתאמץ וללעוס – אפשר להרגע ולנוח. גם שאר מרכיבי ההפקה משלימים את התמונה המתקתקה והנאיבית הזאת, החל מהתפאורה המרומזת והיעילה של אורנה סמורגונסקי, דרך התאורה הצבעונית והמזוגגת של אבי יונה בואנו וכלה במוטיבים המוזיקליים העדינים של יוסי בן נון.

השחקנים עושים את דרכם בהצגה הזאת כשהם נזהרים מבורות ושלוליות של קיטש תיאטרלי. אך לעתים השלוליות עמוקות מדי והבורות חשוכים מדי ואין מנוס מנפילה – רובם גולשים, לרגעים, לקלישאות של משחק מלודרמטי המבוסס על סחטנות של רגש מהקהל. אך הרגעים הללו, יש לציין, אינם רבים. היחידים שמצליחים לצלוח את המסע הזה ללא התקלויות הם אוהד שחר ועידו מוסרי, שמספקים שניהם הופעות מדודות שממאנות לגלוש אל תחומי הקיטש, גם אם הכל מסביבם גורר אותם לשם. ענת וקסמן, בתור הדמות הראשית, משתמשת במה שיש לה ובמה שהיא יודעת לעשות הכי טוב – להקסים, להצחיק ולרומם. לזכותה יאמר שהיא עושה את זה באפקטיביות – בסצנות הבודדות בהן היא לא נמצאת על הבמה המתח הדרמטי צונח משמעותית. ויחד עם זאת, משהו בזה כבר מוּכר, אולי יותר מדי.


יש בוקסמן משהו מוּכר, אולי יותר מדי. "רומן משפחתי" (צילום: ז'ראר אלון)

למקרה שהעיסוק בתכנים מעורר עניין אצל הקהל מעבר לרגשנות המיידית, מספקת התכניה העשירה מאמרים מקיפים על נושאים כמו הפעילות הציונית בשנות ה-30, העלייה החמישית, הבעיה היהודית בגרמניה, וכן קטעים קצרים מאת הבמאית והשחקנים, המתארים את תהליך העבודה ואת נקודות החיבור למחזה ולדמויות. נחמד לעיין. בסך הכל זוהי עוד הצגה שמאלצית וחביבה, טלנובלה תיאטרלית שבטח תרוץ עוד מאות פעמים על הבמות ברחבי הארץ. אין חדש תחת השמש, ובעצם, גם אין הרבה מה לומר.

» "רומן משפחתי" - 8-9 בפברואר, הקאמרי


תגובות גולשים
הוסף תגובה +

(1 מדרגים)

דירוג הגולשים:

דרג את הכתבה

  • Currently 3/5 Stars.
  • 1
  • 2
  • 3
  • 4
  • 5