מהפכת המנדולינה של אבי אביטל
יום חמישי 07 בינואר 2010 03:00 מאת: נעם בן זאב
קונצ'רטו למנדולינה ותזמורת קאמרית מאת מנחם ויזנברג, בנגינת הסולן אבי אביטל
אבי אביטל
תצלום: דניאל צ'צ'יק
"המנדולינה, למרות היותה כלי עממי מערבי מובהק, מזכירה במובנים מסוימים את כלי הפריטה הערבי החשוב ביותר - העוד. עובדה זו השתלבה היטב ברצוני להשתמש במרכיבים מערביים ומזרחיים ביצירתי, ולבטא בכך את אמונתי ביחסי דו קיום בינינו לבין שכנינו" - כך מתאר המלחין מנחם ויזנברג את יצירתו, הקונצ'רטו למנדולינה ולתזמורת כלי קשת, שהלחין לסולן אבי אביטל ולתזמורת הקאמרית הקיבוצית.
התקרבותה של המנדולינה אל העוד הערבי היא עוד תחנה במסע המרהיב שלה בתולדות המוסיקה: "המנדולינה כלל לא היתה עממית, אלא סלונית, כלי נגינה של בני האצולה שניגנו עליו בארמון, לא תחת כיפת השמים ככלי עממי", מספר אבי אביטל, "אבל איכשהו היהסטוריה הובילה אותה למקומות אחרים. באיטליה ניגנו להקות מנדולינות את האריות של האופרות בבארוק - להבדיל מתזמורות כלי הנשיפה, ה'בנדה', שניגנו שירי לכת ומחולות; ובתקופת הפאשיזם, כשבניטו מוסוליני חיפש סמל תרבותי לאומי עם שורשים במסורת האיטלקית, נבחרה לשם כך המנדולינה, ואז נולדו הרבה יצירות שהוקדשו למוסולוני. מאותו רגע נהפכה המנדולינה בתודעה לכלי עממי איטלקי".
"זו גם הסיבה שביפאן יש תזמורת מנדולינות בכל בית ספר, ושרק שם ובאיטליה עוד אפשר למצוא מנדולינות איטלקיות: זכר לברית בין המדינות במלחמת העולם השנייה", ממשיך אביטל. "יש לכך קשר גם להשתקעותו של הכלי בישראל ככלי עממי: הקהילות היהודיות שחיו באירופה לפני השואה ובחרו במנדולינה ככלי שאפשר להשיג בו צליל יפה ולנגן בו בצוותא אחרי העבודה, הביאו אותה לקיבוץ, ולזמר העברי, בהנהגתו של המלחין יהודה שרת שאימץ את המנדולינה".
מכלי עממי בחזרה לכלי סולני, ועוד כזה שמנגן מוסיקה מודרנית עכשווית - את הדרך הבלתי אפשרית הזאת עשתה המנדולינה בישראל, בזכות "התופעה הבאר שבעית" כפי שמכנה זאת אבי אביטל.
את התופעה החל כנר מעולה, שמחה נתנזון, שבא לבאר שבע מרוסיה בשנות ה-70 של המאה שעברה. משרת ההוראה היחידה שהציעו לו אז בקונסרבטוריון המקומי היתה ללמד מנדולינות - "ואם לא, שיילך להתקין מאווררים", אומר אביטל. לנתזנון לא היה מושג בכלי, אבל הוא היה קרוב אליו יותר ממאווררים. "הוא לקח תלמידים משכונה ד' והתייחס אליהם כאילו היו אנסמבל כלי הקשת 'הסולנים של מוסקבה'", סיפר עליו פעם אחד מתלמידיו, יקי ראובן.
תלמידיו, בהם ראובן, שמואל אלבז ולב חיימוביץ, החלו להגיע לאקדמיה בירושלים וללמוד מנדולינה אצל מורים לכינור (בעיקר מוטי שמיט), לזכות במלגות ותחרויות ולהופיע עם תזמורות ברפרטואר הכנרי. הם גם גילו בונה כינורות, אריק קרמן, שהחל לבנות להם כלים מיוחדים שכמוהם לא נראו בעולם.
אבי אביטל: "הרפרטואר הישראלי הכי קרוב אלי"
אביטל, שלא ידע על קיומם של בתי ספר למוסיקה ושל אקדמיות, היה שכנו של ראובן בבאר שבע, וכך התוודע למנדולינה: "וכשהגעתי לאיטליה ללמוד אצל המאסטרו אוגו אורלנדי, הוא הסתכל עלי בתמיהה, ושאל למה אתה מחזיק ככה את הכלי, ומה היצירות האלה שאתה מביא, ומה זה בכלל הכלי הזה?", מספר אביטל בחיוך רחב.
חלקים רבים בקונצ'רטו החדש של ויזנברג מבוססים על אסוציאציות אישיות של המלחין למקצבי השמות "אבי אביטל" ו"עז א-דין אל-עייש", הרופא העזתי שאשתו ובנותיו נהרגו על ידי חיילי צה"ל ב"עופרת יצוקה" לפני שנה: "באיטליה ניגנתי שנה שלמה את הרפרטואר הבארוקי, ובראשו ויוולאדי", אומר אביטל, "אבל הרפרטואר הישראלי הוא הכי קרוב אלי, וזה כבר הקונצ'רטו השביעי שאני מזמין".
האזנה לאביטל בקונצרט מגלה נגן וכלי שהם כמעט כגוף אחד, נגינה וירטואוזית בטכניקה וביופי צלילי שאיש לא היה מצפה להם מנגן מנדולינה: "חשוב לי לחלץ את הכלי מהגטו של נגני המנדולינה ומהרפרטואר השגור", הוא אומר, "לנגן בפסטיבלים של מוסיקה מודרנית, בנסיבות לא מסחריות, וכך להמשיך את המהפכה של הכלי ולהתגבר על העוול ההיסטורי שנעשה לו".
כרטיס ביקור
אבי אביטל, יליד באר שבע, 1978 אמנים נבחרים שניגן אתם: המנצחים מסטיסלב רוסטרופוביץ, פיליפ אנטרמון וקרלו בוקדורו; תזמורת "פומריג'י מוסיקלי" ממילאנו, הקאמרית הגאורגית, תזמורת התיאטרון רוסטוב ואנסמבל "מטרופוליס ניו יורק", וכן רוב התזמורות בישראל; זמרת הסופרן דון אפשו, נגן הקלרינט גיורא פיידמן ונגן הטרומבון בני סלוחין.
במות נבחרות: פסטיבל לוצרן בשוויץ, פסטיבל רוונה באיטליה ופסטיבל "שני העולמות" בספולטו; לינקולן סנטר בניו יורק, פסטיבל המנדולינה באוסקה ביפאן; וכן בגרמניה, דרום אפריקה, סן פרנסיסקו, ועוד מקומות רבים בעולם.
מלחינים שהזמין מהם יצירות: קונצ'רטי למנדולינה ותזמורת מאת אבנר דורמן, מנחם ויזנברג, שון היקי, יוסף ברדנשווילי, סרגיי אביר ופדריקו גרדיילה; יצירות קאמריות, גם במסגרת האנסמבל "שלושה כלי פריטה", מאת מתן פורת, יונתן קרן, אראל פז, ליאור נבוק, הילת בן קנז, חיים אלכסנדר, יחזקאל בראון, מיכאל וולפה, אבל ארליך וצבי אבני.
השכלה: בוגר האקדמיה למוסיקה ולמחול בירושלים. את לימודיו הגבוהים השלים באיטליה, בקונסרבטוריון צ'סרה פוליני בפאדובה. בין מוריו: לב חיימוביץ', מוטי שמיט ופרופ' אוגו אורלנדי.
הקלטות: עשרה דיסקים בחברות סוני קלסיקל, נקסוס, תקליטי "מוד" ניו יורק.
הוראה: כיתות אמן באוניברסיטת סטנפורד בקליפורניה, בקונסרבטוריון ג'וזפה ורדי במילאנו, ב"סקולה קנטורום" בבאזל ובבית הספר ג'וליארד בניו יורק.
פרסים: פרס דוריס ומורי ארקין בתחרויות האביב 2007; פרס "אקו" הגרמני על הקלטתו עם נגן הקלרינט דוד אורלובסקי.
הקונצרט התזמורת הקאמרית הקיבוצית בניצוח ירון גוטפריד. סולנים: הזמרת יסמין לוי, ונגן המנדולינה אבי אביטל. בתוכנית: "האהבה הקוסמת" מאת מנואל דה-פאליה, ריקודים צועניים אופ. 55 מאת חואקין טורינה, קונצ'רטו למנדולינה (בכורה) מאת מנחם ויזנברג ושירי לדינו לזמרת ותזמורת בעיבוד ירון גוטפריד.
9.1 בגבעת ברנר, 10.1 באולם "הקימרון" בבית שאן, 14.1 בעין השופט, 16.1 בתיאטרון גבעתיים.
תגיות:
אבי אביטל,
התזמורת הקאמרית הקיבוצית,
מוסיקה קלאסית,
מנחם ויזנברג,
נעם בן זאב