סלט בלקני

יום ראשון 07 בינואר 2007 16:30 מאת: שיר קומאי, עכבר און ליין

גוראן ברגוביץ' התקשה להרשים, הבלקן ביט בוקס הפציצו במופע בלקן-רול לגבות והדייט נעלמה לבלי שוב, ב"הייניקן וייבס" בגני התערוכה בת"א

"חברה שלי הגיעה לפה עם אבא שלה," אמרה הדייט. "אני חייבת להגיד להם שלום, הם כמו משפחה".

"אוקיי, אז נתראה בקדמת הבמה?", עניתי לה.

"מגניב, ואם נאבד אז אס.אמ.אס".

"סבבה," אמרתי והתחלתי לפלס דרכי אל עבר הבמה. זאת הפעם האחרונה שראיתי אותה.

ג'ירפות בדיוק ירדו (אחרי הופעה מצוינת שכללה מונולוגים הזויים של גלעד כהנא, אלתורים פרועים וביצוע קטלני ל"רמי מואשם באחזקת סמים קלים" - נ.צ.), וליד דוכני המזון והשתייה נוצר תור של אנשים שחשקו בבורקס עם ביצה. האולם הגדול של ביתן 10 בגני התערוכה צפוף אך לא מפוצץ. לא מעט אנשים יושבים על הרצפה, ממתינים להופעה הבאה שתתחיל. אחרי דילוגים ספורים וקפיצות מעטות אני מצליח לאבטח לי מקום בקדמת הבמה, ומסמס לדייט איפה אני. מישהו לידי פותח איתי בשיחה, הוא בטח חושב שבאתי לבד. בחור נחמד.

"תזמורת החתונות ולוויות" עולה לבמה. מדובר בלא פחות מ-10 נגנים המלווים את המלחין / מנצח / גיטריסט גוראן ברגוביץ'. הנגנים עומדים במרכז הבמה, ומעט לפניהם יושבים גוראן עם הגיטרה ולפטופ, ולצידו אוגי רדיבוייביץ', המתופף / סולן המרשים. ההופעה, מאידך, הייתה מרשימה פחות. הנגנים היו מרוחקים מהקהל, ומלבד ההדרן לא נרשמו קטעים בהם גוראן או מי מהאחרים ניסו לתקשר עם הקהל ולשלב אותנו במופע. התאורה הייתה אור לבן ישיר וללא שינויים, חתונה סטייל.

המוזיקה הייתה בסדר גמור: גוראן, כוכב רוק בעברו, מלחין מוזיקה צוענית מסורתית המורכבת בעיקר מכלי נשיפה (טובה אחת, שלושה טרומבונים, שתי חצוצרות וסקסופון/אבוב נכחו על הבמה) ומלווה במקצב תופים פשוט אך יעיל - אומצה-אומצה, עם רגש. היו גם שלושה קטעים שקטים בכיכוב שתי חברות המקהלה, שאחד היה משמים קלות, אבל שניים לקראת הסוף היו טובים מאוד, וגרמו לתנודת רגש בקהל.

בסך-הכל היה מבדר, אך נדמה שהמופע של גוראן ולהקתו מכוון יותר אל קהל יושב ופחות לקהל עומד, הדורש קשר ישיר יותר.

ההופעה נגמרה והדייט מבוששת, וגם לא עונה לטלפון. גם לא לאס.אמ.אס. גם לא לעוד טלפון. בנקודה זו אני מתחיל לקבל את ההרגשה שייתכן והיא לא תבוא. סיבוב באולם בדרך לבירה הבהיר שכנראה שהיא גם לא ממש נמצאת פה, וששליש בירה כאן עולה 26 שקל.

בלקן ביט בוקס הם אופרה אחרת לגמרי.

הבב"ב הם להקה מגוונת, מושקעת והרפתקנית, והם אינם חוששים כלל וכלל מלשלב סיגנונות רבים בתוך המוזיקה שלהם. מקצבי ונעימות רגאיי, כלייזמר ומוזיקה ערבית נכחו בענק לאורך כל ההופעה. היו שם תומר יוסף על המיקרופון+כלי הקשה+סמפלר, שני סקסופוניסטים, בסיסט, גיטריסט, ומתופף שגם יש לו מחשב. וכולם מנגנים ביחד. וזה נשמע פצצה. אין ספק שבלקן ביט בוקס הם מההרכבים הישראלים הטובים ביותר כרגע, אם לא הטוב שבהם. כל הכבוד והיקר שהם זכו לו בעקבות הופעותיהם בארץ ובחו"ל מגיע להם, וברור למה דווקא הם עושים טוּר עם מתיסיהו.

והם גם נראו מצוין: הלהקה נתנה מופע בלקן-רול ישר לרגליים (אבל גם לראש), וכל הקהל נע לשרביטו של המוהיקן / אם.סי / יחידת קצב תומר יוסף. הביט בוקס עלו במסכות של חיות סטייל "דוני דארקו" (רק עם פחות פרווה) ולוו ביחידת קרקס מרקדת עם לוליינים והולכי-קביים. הלהקה כמעט כולה עמדה ממש על קצה הבמה, והתקשורת עם הקהל הייתה ישירה ורבה עד מאוד. בנוסף, במופע הזה התאורה הייתה מושקעת ומגוונת, והתאימה בדיוק למוזיקה. לכו לראות - אין הרבה הזדמנויות לראות מופעים כאלה.

ולסיום, מילה על הוידאו שליווה את ההופעות: קטעי המעבר בין ההופעות היו טובים מאוד, בניצוחה של וי.ג'יי רייבי. לעומת זאת, הוידאו בזמן ההופעה של גוראן הורכב אך ורק מצילום לייב של ההופעה, והיה, איך לומר, מחפיר. זה התחיל עם מצלמה ביתית פשוטה שהציגה תמונה מטושטשת עם צבעים דהויים, והמשיך עם הצלם שלא זז מהעמדה ונטה לתמונות חתוכות. חבל שלא שולבו מעברונים כדי לחפות על הקטעים בהם הצלם עבר מנגן לנגן. בהופעה של הבב"ב הכל השתנה: הצלם היה מיומן, לא התבייש לזוז למקום למקום עם המצלמה האיכותית שלו, ובנוסף שולבו קטעי וידאו מגניבים (ריספקט לוי.ג'יי עלמה הראל).

ג'ירפות, גוראן ברגוביץ' ובלקן ביט בוקס ב"הייניקן וייבס", גני התערוכה בת"א, שישי 5.1