בא בלילה: הפולק העתידני של רותם אור

יום ראשון 19 באוגוסט 2012 07:06 מאת: מיכאל רורברגר, עכבר העיר

הפולק של אור דורש האזנה קשובה, שובר אל עבר אזורים מוזיקליים חדשים, לאו דווקא קלים להאזנה אבל בטח מענגים ומעוררי מחשבה


ליטוף פואטי. רותם אור

(צילום: אורית פניני)

פרסומת

מנפלאות הסמארטפון. מתקתק תוך כדי הופעה תחושות על פתקים וירטואליים בצהוב נייר של פנקס ישן. בבית, אחרי ההופעה, מקשיב מחדש לאלבום "Hard Magic". משחזר הופעה. משתדל לחזור לחוויית הערב הקסום באוזןבר. לוחץ על אפליקציית הפתק ומצטט את עצמי: "מה שיפה, שתמיד יש את הדבר הזה שמדברים עליו, המופע הזה שהקהל מרגיש חובה לבוא אליו. כי טוב לו להיות כאן נוכח אל מול העדינות היפה הזו, השיער הבלונדיני, הרעש הלבן, הליטוף הפואטי. רותם, ענוגה, שרה את השקט שבין התופים לגיטרה, למחשב ולקלידים. אחר כך לספר לחברים, להגיד שהיינו שם".

האוזןבר מלא. רותם אור מארחת את עדי אולמנסקי (לורנה בי), אירוח מפעים לשיר אחד. זה קורה אי שם באמצע ההופעה. עדי שרה, מצמררת, מעוררת סערה קטנה ונעלמת כלעומת שבאה. לפני ואחרי זורמים השירים האחרים. איטיים, מתונים, מופנמים, עדינים וחרישיים. רותם שרה באנגלית ואצלי רצים ההקשרים לקייט בוש, ביורק ועדת שוגייזריות נלוות. חייב להכניס למגרות, לכוון קהל שעדיין לא נחשף לאלבום, להופעה.

שלא תבינו לא נכון, בוש וביורק הן רק מראה מקום לאווירה, לשקיפות שברירית ולעוצמות של חום וקיפאון. השניים האלה (החום והקיפאון) מופיעים אלו לצד אלו לכל אורך ההופעה האינטימית. ולמרות שהקהל עומד על רגליו, התחושה היא של השתרעות עמוקה בתוככי קרביים של ספות מרופדות, מול במה חשוכה. והנה אחרי המון שנים של עבודה (שירים ראשונים נכתבו כבר בגיל 15, מאז עברו יותר מעשר שנים), מלווים בחיפושי חיים והופעות מוקדמות לצדם של אחרים (עמית ארז למשל), באה הפריצה הגדולה והגילוי. ולמרות שאור מכנה את יצירתה כפולק עתידני (קרוב לוודאי שבגלל החיבורים האלקטרוניים), קשה לי לשים את האצבע דווקא על הפולק המוכר (ויש אצלנו המון פולק לאחרונה). כי אצל אור הפולק מתרחק ונוסק לאישי; דורש האזנה קשובה; נוגע במסתורי; בקלאסי; נוגע ושובר אל עבר אזורים מוזיקליים חדשים, לאו דווקא קלים להאזנה אבל בטח מענגים ומעוררי מחשבה.

#alt
המופע הזה שהקהל מרגיש חובה לבוא אליו. רותם אור (צילום: אורית פניני)
 

זה המקום לציין את המוזיקאים המלווים את אור (שמפעילה בנוסף לשירה גם גיטרה, מחשב וקלידים). רן יעקובוביץ' על תופים וכלי הקשה (וקשה לנתק ממנו מבט), דן בר יעקב על קלידים, גיטרה ומחשב (שעשה לי בריאן אינו בראש), ודן קרפמן ש"רוקד" עם הבס. הם מצוינים. הקהל אוהב, דורש הדרן. אור מבצעת את We choose future B"", זה שגם חותם את אלבום הבכורה שלה, ואנחנו מוחאים כף וקמים שבעי הנאה, בשקט בשקט אל כיוון היציאה.


תגובות גולשים
הוסף תגובה +

(2 מדרגים)

דירוג הגולשים:

דרג את הכתבה

  • Currently 3/5 Stars.
  • 1
  • 2
  • 3
  • 4
  • 5