רופוס וויינרייט: לא שלח הביתה אף צופה מאוכזב

יום חמישי 27 בנובמבר 2008 07:08 מאת: עידן רינג, עכבר העיר און ליין

עם פסנתר וגיטרה אקוסטית בלבד, הצליח וויינרייט לכבוש את היכל התרבות ולתת לקהל הופעה בלתי נשכחת

להופיע בהצלחה מול אולם גדול מלא באנשים, בעזרת פסנתר או גיטרה אקוסטית בלבד, היא משימה לא קלה. לעיתים גם אמן בעל כישרון רב לא יוכל לעמוד בה. אך כריזמה שופעת וביטחון עצמי הם כנראה מרכיבים חיוניים למטרה זו – כך הוכיח אמש בהיכל התרבות בתל אביב, רופוס וויינרייט. עם קסם אישי בלתי נגמר והופעה מדויקת ומלאת ביטחון, וויינרייט לא רק שעמד בכבוד באתגר של היכל התרבות (המלא עד אפס מקום), הוא אף גרם לקהל לקום על רגליו מספר פעמים ולהריע לו.

וויינרייט, הזמיר האמריקאי-קנדי בן ה-35 לא התרגש מההיכל הרציני והמכובד, או כפי שהוא כינה אותו "יהודי-רשמי", ובין השירים שביצע בליווי עצמי של פסנתר כנף או גיטרה, שזר סיפורים מצחיקים ובדיחות קטנות על השעות הבודדות שבילה בישראל ועל חייו בכלל. בשלב מסוים של ההופעה הוא דיבר כל כך הרבה, שלא היה ברור אם קטעי הקישור מלווים את השירים או להיפך. אך אין להתבלבל, כמעט בכל השירים וויינרייט הוכיח איזה מוסיקאי נהדר הוא – גם פסנתרן וגם זמר – ומילא את החלל הענק בקולו היפה ובנגינתו הוירטואוזית.

בנוסף לכשרונו המוסיקלי הרב, וויינרייט מביא למעריציו גם אישיות ותדמית מאוד מסוימים, אותם הוא מטפח על הבמה ומחוצה לה. הוא עלה להופעה בחליפה נוצצת בשחור ובכסף ולא שכח להתייחס אליה ול"גוף המשגע" (כפי שניסח זאת) שלובש אותה. מה שיפה באותה תדמית של "גיי-דיווה" שוויינרייט מנופף בה כדגל, הוא שיש לו גם הומור עצמי והרבה. בשלב מסוים הוא אף אמר שהוא צריך לעשות מעצמו צחוק – אחרת הקהל יתאכזב. וקשה להאמין שהיה צופה אחד מבין האלפים שבאו אתמול שהלך הביתה מאוכזב.

(צילום: דניאל צ'צ'יק)

תוספת מיוחדת למופע היתה אמו של רופוס, זמרת הפולק הקנדית קייט מקגריגל, שהצטרפה אליו למספר שירים, בהם בעיקר ניגנה על פסנתר, או לפחות ניסתה. הכימיה המשעשעת בין השניים הביאה הרבה אינטימיות וחום למופע שהיה חינני גם כך, ובמרבית השירים שביצעו הם בעיקר ניסו להיזכר במילים ובמנגינה ותיקנו זה את זה כאילו היו בסלון הביתי שלהם. גם אביו ושתי אחיותיו של רופוס הם מוסיקאים, או כפי שהוא תיאר זאת – "המשפחה שלי היא קרקס", וניתן היה לחוש למה הוא מתכוון. לאורך כל ההופעה הפגין וויינרייט סוג של תום ילדותי שהתחדד כשאמו היתה לצדו על הבמה ולרגעים הוא נראה לידה כמו הילד הקטן והממושמע בשיעור פיתוח הקול.

לקראת ההופעה דובר רבות על האיכויות הקיטשיות והאופראיות של וויינרייט, אך המופע אמש כמעט ולא גלש לקיטש. הוא ביצע כמעט את כל להיטיו הגדולים – "קליפורניה", "סאנסוסי", "הללויה" (גרסת כיסוי שהפכה לאחד השירים היותר מוכרים שלו), "מעבר לקשת" (מתוך האלבום בו שיחזר הופעה היסטורית מלאה של ג'ודי גארלנד) ולקראת הסיום גם את "סיגריות ושוקולד חלב" המקסים ואפילו שיר אחד בצרפתית. את כולם ביצע בדיוק ועם אנרגיה רבה, ללא מניירות מיותרות - לעיתים הוא דווקא נטה למלנכוליה קלה. נדמה שהחלל ה"כבד" משך אותו לכיוונים מאופקים יותר. הסיפורים שלו על חומוס, בייקון, בדיחות שואה וזכויות גייז איזנו בצורה מושלמת את האווירה המעונבת ויצרו לבסוף ערב מהנה במיוחד. ההופעה הנוספת בנמל תל אביב הערב צפויה להיות מוצלחת לא פחות.


(צילום: דניאל צ'צ'יק)

רוצים עוד כתבות מוזיקה? הרשמו לניוזלטר של עכבר העיר און ליין