ג'תרו טאל בבנימינה: הקול של אנדרסון כבר לא במיטבו
יום שני 09 באוגוסט 2010 03:00 מאת: בן שלו
לקראת ההופעה השלישית והאחרונה בישראל ואחרי 42 שנה של יצירה, הצליל שלהם קצת התיישן וגם קולו של הסולן אינו מה שהיה. ובכל זאת, ההופעה של "ג'תרו טאל" בשישי כללה לא מעט רגעים של הנאה צרופה
אחרי השיר השלישי, "New Day Yesterday", איאן אנדרסון הוריד אל רצפת הבמה את הרגל המפורסמת שלו ואמר לקהל: "ניגנו עכשיו שלושה שירים ישנים, משני האלבומים הראשונים שלנו, אבל אל תחשבו שנמשיך לנגן רק את החומרים האלה. יהיו גם שירים חדשים, כמו השיר הבא. הוא מ-1970" (והלהקה התחילה לנגן את"Life is a Long Song" ).
» ג'תרו טאל בישראל - לפרטים על ההופעה
אם אתה דינוזאור רצוי שתדע לצחוק על זה, ואנדרסון לא החמיץ הזדמנות לעקוץ את עצמו ואת חבריו ללהקה, שפועלת כבר 42 שנה וביקרה בישראל חמש או שש פעמים. הנה דוגמה נוספת, מענגת במיוחד: לפני השיר "Thick as a Brick" אנדרסון אמר "זה שיר מהתקופה שחלינו במחלה הנוראה שנקראת 'רוק מתקדם'. לא נדבקנו בצורה איומה כמו 'יס' ו'אמרסון, לייק ופאלמר', וגם הצלחנו להחלים אחרי שנה וחצי-שנתיים, אבל ללא ספק היינו חולים". בסוף השיר, שבגרסת האלבום מ-1972 נמשך 43 (!) דקות, אנדרסון הוסיף: "עשינו את זה קצר. ריחמנו עליכם".
היו רגעים לא מעטים בהופעה של "ג'תרו טאל" באמפי שוני שבהם ההומור האנגלי הבריא של אנדרסון היה תוספת חשובה. כי המוסיקה לבדה, פרט לשליש האחרון של ההופעה, התקשתה להמריא. לא שהיו הרבה סיבות להתלונן. השירים עצמם היו טובים מאוד, הנגינה היתה נאה, החליל של אנדרסון כיכב, הקהל היה אוהד. זאת היתה הופעה מהנה למדי. אבל זאת לא היתה אחת מאותן הופעות נדירות שבהן להקה מזקינה מצליחה לטעון מחדש את הסוללה שלה ולהפיק אנרגיות גבוהות וממוקדות (ראו למשל ההופעות של "דיפ פרפל" בקיץ 2008). למעשה, היה משהו מיושן בצליל של "ג'תרו טאל". בעיה נוספת היתה הקול של אנדרסון: הוא כבר לא במיטבו, בלשון המעטה. הוא מחלל הרבה יותר טוב משהוא שר.
"ג'תרו טאל" בהופעה בבנימינה. הומור אנגלי בריא
התצוגה הווקאלית של אנדרסון לא השתפרה גם בשליש האחרון, אבל נגינת הגיטרה של מרטין בר, שלא הרשימה רוב הזמן, העבירה הילוך ונעשתה יותר אנרגטית וחדה, וכשהלהקה ניגנה את "Dharma for One" העתיק, הבלוז-רוק שלה היה סמיך כנדרש. אחר כך הם עברו ל"My God", וזאת כבר היתה הנאה צרופה. כל מה שיפה ומיוחד ב"ג'תרו טאל" - השילוב בין אקוסטי לחשמלי, בין פשוט למורכב, בין מוסיקת עם לרוק, בין היער האליזבתני למועדון הלונדוני - הכל התגלם בשיר הזה, שזכה לביצוע מצוין.
"אקואלונג", עם הריף המטאליסטי האדיר שלו, סגר את ההופעה בביצוע טוב, וההדרן הקצבי והסוחף כבר הרים את הקהל היושב על רגליו והזרים לקדמת הבמה את הגרעין הקשה של אוהדי הלהקה. הנוכחות של די הרבה צעירים באמפי, לצד הקהל המבוגר יותר, מבטיחה שהקהל ימשיך לזרום להופעות של הלהקה גם כשתבוא לישראל ב-2013, 2017, 2021, 2026, 2030 וכמובן במסע ההופעות של 2037, שיציין 70 שנה להיווסדה של "ג'תרו טאל".
עד שזה יקרה, "ג'תרו טאל" תופיע הערב במתחם הרכבת בירושלים.
"ג'טרו טאל". אמפי שוני בבנימינה, 6.8
תגיות:
איאן אנדרסון,
בן שלו,
ג'תרו טאל,
ג'תרו טאל בישראל,
ג'תרו טול