סרטים

עדכנו אותנו




סשה ברון כהן ואמנות הטימטום הגאוני

יום ראשון 03 ביוני 2012 07:00 מאת: אור בר שלום, עכבר העיר

הקומיקאי הבריטי עשה קריירה מתקיעת אצבעות בעיני הצביעות האמריקאית, ועל הדרך לימד את מיטב היח"צנים איך לקדם סרטים בחינם. לקראת עליית "הדיקטטור" אור בר שלום ליקטה את מיטב הראיונות של עלי ג'י, הגסויות של בוראט והבדיחות של ברונו



רגע נדיר של רצינות. סשה ברון כהן

(צילום: AP)

פרסומת

ב-26 בפברואר יצאה האקדמיה האמריקאית לקולנוע בהצהרה כי היא אוסרת את כניסתו של סשה ברון כהן לטקס האוסקר ה-84. האקדמיה, גוף ארכאי ופחדן למדי, מעולם לא הואשמה בעודף חוש הומור. את החשש סביב הופעתו של ברון כהן נימקו מקבלי ההחלטות בחשש משערורייה ומסטייה מכללי הטקס. ברון כהן שלח להם פרחים. בחודשים האחרונים הקומיקאי הבריטי עסק במסע יחסי ציבור מטורף לקידום סרטו החדש, הדיקטטור (שיגיע ב-7 ביוני לבתי הקולנוע בארץ). האיסור להתייצב על השטיח האדום בדמות האלטר אגו עבות הזקן נתן בדיוק את פוש היח"צ האמריקאי שלו נזקק. יומיים אחר כך אפילו הקשישים מהאקדמיה הבינו שעשו עליהם תרגיל של שנה א', והחליטו לאפשר לברון כהן להתייצב על השטיח האדום – בתנאי שיתנהג יפה. ברון כהן שלח להם עוד זר פרחים, והפעם הוסיף בקבוק שמפנייה.

» הדיקטטור - כל הפרטים והכתבות
» הדיקטטור: אובמה היה חייל באל-קאעידה

בצהרי יום הטקס התייצב השחקן על השטיח בדמותו של הגנרל אדמירל אלדין מהמדינה המזרח תיכונית וואדיה. לצידו עמדו מאבטחות/שחקניות עם סמלי שלטון רקומים על דש חולצותיהן המינימליות. את הכתבים שעטו עליו הוא בירך ב"שלום, מוות למערב!". בידיו החזיק כד מתכת, עם האפר-לכאורה של קים ז'ונג איל, מנהיג קוריאה הצפונית שנפטר חודשיים לפני כן ("בקשתו האחרונה הייתה להיות באוסקר"). הופעתו המוחצנת של ברון כהן הייתה יכולה לעבור כעוד קוריוז קומי עד שהדיקטטור התייצב מול המיקרופון של ריאן סיקרט, אולי המנחה החלבי והמשעמם ביותר על השטיח.

סיקרט והדיקטטור הצליחו לנהל שיחה של 30 שניות על פי כללי הטקס ("אני לובש ג'ון גליאנו אבל הגרביים מקיי מארט. כפי שסאדם חוסיין אמר לי פעם: 'גרבים הם גרביים. אל תבזבז כסף!'") עד שב"טעות" נשפך על חליפתו של סיקרט כל אפרו של המנוח וטינף את הלוק המלוקק של מר אמריקן איידול. סיקרטס השתנק בהלם, ג'וליאנה מרגוליס וקלי אוסברן (שליוו אותו מהאולפן) נאלמו דום, ואם ברון כהן לא היה צריך להישאר בדמות, סביר שהיינו זוכים לחיוך הכי אותנטי של הטקס. ברון כהן סולק מידית מהמתחם, סיקרט ביקש לצאת מהשידור עד שיצליח להתנקות כראוי, והדיקטטור נתן לכולם שיעור בקידום סרטים.

ברון כהן שייך לקומיקאים מהדור החדש. שחקנים ובדרנים שיודעים לנצל היטב את יתרונותיה של הרשת ולהפיץ מסרים ויראליים במהירות שיא. העובדה שהוא גאון קומי המאלתר בקלילות ועורך את רוב ראיונותיו לתקשורת כדמות מתוך סרט נשוא קידום זה או אחר, הופכים כל הופעה טלוויזיונית שלו לשערורייתית בפוטנציה, ומצחיקה תמיד.
 
לחשוף את פני הצביעות



הוא נולד לפני 35 שנה למשפחה יהודית אורתודוקסית בלונדון. הבן האמצעי (אחיו הגדול ערן הוא המלחין של רוב סרטיו), שנולד לישראלית לשעבר וליהודי וולשי. את כיבוש המסך הקטן הוא התחיל כמנחה תוכנית הבידור "פאמפ טי.וי" בערוץ המקומי. שנה לאחר מכן הנחה את "טוק טי.וי", שם החל לארגן את ארסנל הדמויות הפארודיות שיסדרו לו שלושה סרטים ותוכנית טלוויזיה אישית. בשנת 2000, שודרה לראשונה בבריטניה התוכנית עלי ג'י.

הצלחתה של עלי ג'י אופיינה בתפיסה מדויקת וייצוג פארודי של תת-התרבות הבריטית-אמריקאית הבולטת באותן שנים: צעירים לבנים בני המעמד הבינוני המתעקשים להתלבש כגנסטרים שחורים ולדבר בשפת רחוב שבורה (מי אמר אמ'אנד'אמ?). דמותו של ג'י נעה בין מחסור כללי בידע בסיסי לבורות חריפה. דמות שמתעבת את כוחות החוק, בזה לפוליטיקלי קורקט ותוך כדי מצליחה להוציא מבני שיחה את כל הדעות הקדומות החשוכות מכל. הוא ראיין שורה של אישים מפורסמים ונבחרי ציבור (דיוויד וויקטוריה בקהאם, איש CIA בבריטניה, נועם חומסקי, שאקיל אוניל, פט ביוקנן ועוד) והצליח להגחיך אותם עד לנטישת הראיון. צילומי העונה השנייה כבר נערכו באמריקה, שם החל לשכלל את מה שבשנים שיבואו יהפוך למתודה עסקית: להחצין עד בלי די את הניואנסים של הצביעות הגדולה שמאחורי האומה הנאורה בעולם.

נועם חומסקי במלתעות עלי ג'י:

בראיון מ-2004 אצל ג'ון סטיוארט (עוד גבר שאוהב להציג את אמריקה באור לא מחמיא) הציג ברון כהן את עלי ג'י לקהל האמריקאי בגרסה מעודנת. ובמעודנת הכוונה לבדיחות על פלוצים, אזכורים שמעמידים את הנשיא בוש באור מאוד לא מחמיא ובדיחות על אישתו של ג'יימס ליפטון, מנחה סטודיו למשחק. בקיצור, חגיגה. אפילו סטיוארט התוודה שמעולם לא צחק ככה עם מרואיין.

בדיחות שלמדתי באמריקה



עלי ג'י היה כנעיצת דגל בפסגתו של הר מושלג, הצהרת כוונות שמודיעה שהכיבוש הגדול עוד בדרך. זה לקח לו עוד כמה שנים, אבל ב-2006 הגיע בוראט סאגדייב. כדי לקדם את סרט המסע הפרוע של עיתונאי קזחי ברחבי אמריקה, ברון כהן לא לקח שבויים. הוא הגיע לטונייט שואו של דיוויד לטרמן בצעדי ריקוד גמלוניים, זרק "וואה-וי-ואה" לכל כיוון ושיחרר אמירות סטייל "אישתי מתה-היי פייב-היא הייתה משעממת. כשקניתי אותה, היא הייתה נחמדה, בישלה, ניקתה את הבית. אחרי שלוש שנים, כשמלאו לה 15, פתאום הקול שלה התחיל להתעבות, גדלו לה שערות על חזה ואיברים חדשים. היום אני מחפש אישה חדשה. הנדוניה היא זוג נעליים ושמלה אדומה שהורדתי מגופתה של אשתי לשעבר".

במהלך הראיון לא הפסיק בוראט להשוות בין קזחסטן ואמריקה, תוך כדי שהוא מדגיש את "ההבדלים" בין שתי המדינות ("זו מדינה מתורבתת כמו ארצות הברית. בעקבות הרפורומות האחרונות נשים יכלות לשבת בתוך האוטובוס והומואים לא חייבים להסתובב עם כובע כחול"). כשלטרמן שאל אותו מה למד משהותו באמריקה, ענה בוראט כי גילה שאסור לירות באינדיאנים בתחמושת חיה, "והסליחה עם עובדי הקזינו האידיאנים בנבאדה".

כשהגיע לחדשות פוקס כבוראט, ברון כהן שאל את המנחה כמה עולה לילה במחיצתה. הראיונות, שהתקיימו בשנת 2008 סמוך לבחירות לנשיאות ארצות הברית, גרמו לבוראט להשמיע גם את דעותיו הפוליטיות: "אצלכם זוכים מי שגרפו את רוב הקולות. אצלנו זה מי שמצליח לקחת אישה נגד רצונה לזמן הארוך ביותר. במדינה שלי המדרג הולך ככה: אלוהים, אדם, סוס, כלב, אישה וחיות משק". וגם: "אני אתמודד בבחירות הבאות שלנו ב-2024, הגיע הזמן שגם לי יהיה כוח פוליטי. אצלנו מודיעים מי המנצח ואז המנצח סופר את הקולות". לסיום, שיגר עקיצה קטנה לאובססיית הילדים של מדונה, "הבאתי את הנכד שלי, הילד של בני בן ה-11 ואישתו, כדי שמדונה תוכל לאמץ אותו. חסר לה קזחי באוסף".
 

לשאוף אוויר מהרקטום


 
אמריקה התאהבה בבוראט. הסרט הרוויח חצי מיליארד דולר וברון כהן עוטר בפרס גלובוס הזהב על תפקידו כשחקן הראשי. לבמה הוא עלה עם ההמנון הפיקטיבי של קזחסטן, ובנאום התודה אמר: "הסרט הזה חשף עבורי חלקים באמריקה שלא ראו אור יום. אני כמובן מתכוון לשק האשכים של הפרטנר שלי לצילומים קן דוויטיאן". המצלמה, שמתעכבת על הפנים ההמומות של כמה מהאיי-ליסטים המעונבים של הוליווד חזרה לברון כהן רק כדי לתת לו לתקוע את המסמר הסופי: "כשישבת עלי עם 150 קילו ושאבת את כל החמצן מריאותיי נאלצתי להתמודד עם הבחירה – למות, או לשאוף את האוויר שנלכד בכיס הקטן באזור הרקטום שלך. לולא בועת האויר הקטנה הזו, לא הייתי פה היום. ותודה לכל אמריקאי שטרם תבע אותי". מחיאות כפיים.

כשהוא נישא על גלי ההצלחה של בוראט ועם מימון אינסופי, פנה ברון כהן לתעשיית הכזבים הבאה: אופנה וגייז. הוא גילם את ברונו – מנחה אופנה אוסטרי, הומוסקסואל ומוחצן ששוחט פרות מעוצבות לארוחת בוקר. הסרט לא הצליח כמו קודמו, אולי כי תעשיית האופנה נעדרת חוש הומור, אבל קידומו הותיר אותנו עם עוד כמה משפטי קאלט. בטודיי שואו עם מאט לאוור הפציע ברונו בחליפה כסופה והדוקה וכובע שחור קטן כשהוא מצהיר כי "רציתי להיות דמות בינלאומית מכובדת כמו היידי מונטאג", או "מתייחסים פה לגייז אוסטרים בצורה נפלאה. בקליפורניה הם אפילו הפכו אחד מהם למושל".

בראיון הוא גם התייחס לקטע מהסרט שעסק במזרח התיכון ובו ראיין בכיר ישראלי ליד טרוריסט והתבלבל בין חומוס לחמאס. "הנה עובדה בדוקה", ענה למראיין ," גם אני הייתי מוכן להתאבד אם כל מה שאני הייתי לובש כל היום זה בורקה וסנדלים. אף מחבל מתאבד עוד לא פוצץ את עצמו כשהוא לובש מארק ג'ייקובס". 

כאמור, את עיקר תהילתו האינטרנטית קוטף ברון כהן בחודשים האחרונים עם דמותו של הדיקטטור. כל ראיון איתו קורע מצחוק ומעיד על עולם הדימויים והאלתורים של הקומיקאי (אם כי אפילו הוא נתפס ממחזר בדיחות בכמה מהראיונות), וממלכתו הדימיונית וואדיה כבר ראויה למחקר סביבתי. בטודי שואו טען כי מדובר ב"מדינה עם אוכלוסיה של ארבע מיליון איש שמשתנה על פי מצב הרוח שלי". כשנשאל איך הפך למנהיג ענה כי "אמי מתה בחנק בלידה, זה מאד עצוב. וגם אבי מת בנסיבות טראגיות. הוא היה אלרגי לכדורי אקדח. והדוד שלי עומד למות בתאונת מסוק טראגית היום בשלוש אחר הצהרים".

בתוכנית של לארי קינג, שקטעים ממנה שודרו לאחרונה, מבצע ברונו הצהרת כוונות ברורה: אין דבר שלא אסכים לצחוק עליו. "כל הדיקטטורים הגדולים כבר הלכו", אמר בצער, "סאדם, קדאפי, קים ז'ונג איל, צ'ייני. אני מתגעגע לקים ז'ונג איל. הוא היה איש כיפי". בנוגע לתקרית האוסקר פסק הדיקטטור כי סיקרסט התנהל במקצועיות רבה. "זו בטח לא הפעם הראשונה שבחור אסייתי מסיים את חייו על החזה שלו". כנשאל אם אי פעם נכשל, ענה "ובכן, אם תסתכל על הערך של ישראל בויקיפדה, הכל עדיין בזמן הווה, זה משהו שצריך לעבוד עליו". כשקינג מעדכן אותו שהוא יהודי, יורק הדיקטטור הצידה. לסיום מודיע לו קינג כי אובמה הצהיר כי הדיקטטור אכזב את עמו ועליו להתפטר מיד. "זה מאד פוגע", ענה ברון כהן, "אחרי הכל, זה היה אבי שעזר להבריח אותו מקניה כילד קטן". קטן וחכם.





תגיות: בוראט, ברונו, הדיקטטור, סשה ברון כהן

(2 מדרגים)

דירוג הגולשים:

  • Currently 3/5 Stars.
  • 1
  • 2
  • 3
  • 4
  • 5