עסקית בהרברט סמואל: עושים הכל כמו שצריך

יום ראשון 10 בפברואר 2013 00:59 מאת: יעל רייף, עכבר העיר

בחלל מעוצב למשעי, מול חוף הים, נמצאת אחת העסקיות הכי ווירטואוזית וגם משתלמת באזור


תמורה שווה למחיר. הרברט סמואל

(צילום: איליה מלינקוב)

פרסומת

פתיח: יונתן רושפלד רחוק מלהיות קןנצנזוס. מאז שכבש את המיינסטרים, מתחלקים מבקריו לקבוצות: המקלסים מלינים על יחס מתנשא ברמה זו או אחרת  (ראו עניינים אינסטגרם); המרננים משבחים את השכלתו הגסטרונומית וטעמו המפותח; והאחרים עוקבים אחריו באינסטגרם וגם מקפידים להגיב תחת כל תמונה. רושפלד לרוב נמנע מלהגיב חזרה.

» הרברט סמואל - שעות פעילות ולכל הפרטים

»
עסקית בפרונטו - פחות זה יותר
»
קיטשן מרקט - כשהיופי משתלט על האופי
»
עסקית בנאמוס - קלישאה שעובדת נהדר

אנחנו, גרגרני צמרת, לא מתרגשים מאישיותו המורכבת, אלא מתרכזים באיתור עיסקית טעימה ומשתלמת. בצהרי יום חורפי מצאנו עצמנו בהרברט סמואל, מוזיקת ג׳אז ברקע וממולנו הים.

מתי: העיסקיות מוגשות בימים א'-ה' בין השעות 12:30-15:30.


תענוג מול הגלים. הרברט סמואל (צילום: תומר אפלבאום)

מה וכמה: עיסקית בסיסית כוללת סלסלת לחמים, מנה ראשונה ועיקרית, ועולה 88 שקלים. תפריט הראשונות מגוון וכולל מנות כמו: לוקוס קרודו קצוץ עם חצילים באש; סלט העגבניות המפורסם של עם רושפלד (עליו כתוב בתפריט "הסלט שכל העיר מנסה לחקות" בתוספת סמיילי); בורגר טרטר של פילה בקר; מרק מוקצף של ארטישוק ירושלמי, ערמונים ומרווה; ועוד. בעיקריות תמצאו: שרימפס קריסטל לצד לזניה פתוחה, ריחן ועגבניות; עוף אורגני "אל דיאבלו"; סטייק קצוץ של אנטרקוט ברוטב רוטב "סוחרת היין" ועוד. יש מספר עיקריות שיצריכו תוספת מחיר, כמו פילה לוקוס עם תרד ורוטב יין לבן, שמקפיצה את מחיר הארוחה ל-192 שקלים, או פילה בקר על שיפוד עם קרם פטריות ארומטי שמחירו 123 שקלים. הקינוחים לא כלולים במחיר וייקרו את הארוחה בעוד 39-48 שקלים.

מה אכלנו: דקות מרגע ההזמנה הגיעו לשולחן הלחמים, שהיו עונג צרוף. לחם כהה עם קרום בגטי היה נהדר בטעמו והקרום היה כה פריך שהצריך עבודת לעיסה ממכרת. לחם עם אגוזי לוז בקליפתם ודבלים מתפצפצות היה רך, אוורירי וענוג. שני הסוגים נטבלו בחמאה והיוו פתיח מוצלח לארוחה.


יפה כמו ציור. חסה רומאית אגסים צלויים, סלק וגבינה (צילום: איליה מלינקוב)

לאחר פרק זמן שאיפשר לנו ליהנות אך לא להתמלא מהלחמים, הגיעו הראשונות: צלחת עם חסה רומאית, אגסים צלויים סלק וגבינת עזים נראתה כמו ציור יפהפה: מפרשיות חסה פריכות, קוביות סלק מתקתקות בסירופ של עצמן, שמיר ונענע שתיבלו את העניין וצבעו את קוביות האגסים הצלויים בארומה נפלאה. על כל אלו פוזרו פרחי אמנון ותמר, ובצד הונחה תלולית גבינת עיזים עם טעם רוקפורי עדין ועשבי תיבול ששולבו בה. התוצאה הסופית היתה מנה מרעננת בטעמיה ויפה מאוד. הבעיה היא שעלי החסה, הוגשו בחתיכות גדולות מידי והצריכו אותנו להתעסק איתם יותר משהיינו רוצים כדי לאכול אותם.

מנה ראשונה נוספת היא סלט קלמרי עם שעועית שחורה וסלסה נגרה שהוגשה גם היא צבעוניות שובת עין: גופי קלמרי מסולסלים מצריבה מדויקת ונכונה, משיכת פריחולס מעודנת על הצלחת (קרם שעושית שחורה מקסיקני מסורתי אך לא משתלט), שעועית שחורה שלא בושלה עד רכות מוחלטת ונותרה נגיסה, גמבות צהובות ואדומות שרוככו קודם ואז נצרבו עד חריכה עדינה יחד עם בצל סגול. מלמעלה פוזרו עלי נענע מרעננים. גם כאן הסיכום היה חיובי: מדובר במנה בחריפות עדינה ונעימה מאוד בפה בזכות המון מרקמים וטעמים מעניינים. 


טעמים של חורף. צלעות טלה (צילום: איליה מלינקוב)

את העיקריות בחרנו מאלה שלא מצריכות תוספת מחיר. הראשונה היתה פילה סלמון בגלייז קשיו אדומים ופאק-בונג: נתח יפה וגדול של סלמון עסיסי ומלא טעם ומעליו תערובת מתקתקה של של קשיו, טחינה ודבש שנטחנו יחדיו, נמשחו על הדג והפכו תחת הגריל לקראסט פריך ועשיר בטעמים, מעין  ציפוי קרמלי נהדר בעל מרקם מעניין. מסביב לדג - רוטב דליל על בסיס סויה עם רמז הדרי, פטריות צרובות שספגו את הנוזלים ופאק בונג שהזכיר במרקמו תרד פריך. אהבנו מאוד את שילוב הטעמים המתקתק שהחמיא לסלמון ונתן לו טוויסט אסייאתי שובב.

העיקרית השנייה היתה צלעות טלה על כרוב כבוש מרווה וגראטן: ארבע צלעות שנצלו כהלכה, חרוכות מבחוץ וורדרדות מבפנים, התאימו היטב למזג האוויר החורפי שהשתולל בחוץ. מתחתן תבשיל כבד של כרוב סגול בציר בקר, תפוח אדמה סגול שהיה מיותר וחסר טעם וחרדל חריף שהוברש על הצלחת והתאים יופי לשאר המנה. לצד אלו פוזר תפוצ'יפס ביתי ופריך. על אלו וגם על תפוחי האדמה הסגולים היינו מוותרים בשמחה לטובת תוספת בסגנון פירה, שהיתה סופגת את טעמי ומיצי הטלה. על קינוח ויתרנו, ובמקום נשענו אחורה, מדושני עונג ושבעים ובהינו מהופנטים בים.

שירות: מהוקצע, מחוייך, אינפורמטיבי ומוקפד. קום איל פו.

דרוש שיפור: תוספת תפוחי האדמה הסגולים שליוותה את מנת הצלעות. מעבר לצבע היפה והגמיקי משהו, אין בהן כל ייחוד. לפחות לא בשיטת הטיפול וההגשה כאן.

הברקות: ללא ספק, הסלמון המתקתק בקראסט אגוזים. נהדר, מקורי ומכשף בטעמיו.


הברקה. פילה סלמון בגלייז (צילום: יעל רייף)

שורה תחתונה: עבור 88 שקלים, מדובר באחת העסקיות השוות והטעימות באזור. הלחמים נהדרים, המנות הראשונות מדגימות יצירתיות קולינרית מבורכת, והעיקריות יפות, נדיבות ומייצגות היטב את רושפלד - הן בשילובים המרתקים והן בביצוע המדגים מהו פרפקציוניזם. כל אלו בשילוב שירות מקצועי, נוף לים ומקום שנעים מאוד להתרווח בו גם אחרי שמסיימים את הארוחה, מזכה את הרברט סמואל בציון 9.5 בסולם המבקרים.


תגובות גולשים
הוסף תגובה +

(4 מדרגים)

דירוג הגולשים:

דרג את הכתבה

  • Currently 3/5 Stars.
  • 1
  • 2
  • 3
  • 4
  • 5
  • 18/02/2013 17:27:19

  • 17/02/2013 14:25:11

  • 11/02/2013 22:40:49

  • 11/02/2013 05:36:06

  • 11/02/2013 03:34:23

  • 10/02/2013 22:48:14

  • 2.הצחקתם אותי, 88 ש"ח, איפה ...(והטיפ, מי שיוצא ...)

    10/02/2013 18:38:12

  • 10/02/2013 15:37:18