הצד שלו, הצד שלה - 2: המילי'ס

יום ראשון 07 בינואר 2007 01:14 מאת: עידו מרט ומיכל דיאמנט

עידו מרט ומיכל דיאמנט חצו את הירקון ונחתו על המילי'ס ברמת החייל. הוא לא אהב את האווירה הכאילו יוקרתית, היא התרשמה מהעיצוב. שניהם מסכימים שמחירי האלכוהול גבוהים    


מה הטלפון של המעצב? מילי'ס

(צילום: אסף עברון)

פרסומת

הצד שלו: ישראל היא המדינה היחידה בעולם בה החלוקה למעמדות חברתיות היא מעגלית: בבסיס המבנה החברתי נמצאים הערסים שבאים מכלום וגם הולכים לשם. קצת מעליהם נמצא האדם הסביר שעובד כל חייו כדי שיוכל לממן טקס אשכבה ראוי ומצבה משיש ועליו משקיפים מלמעלה בורגנים שעובדים 10 שעות ביום ומעבירים את שאר זמנם מול "אורי גלר" בדירה שכורה בראשון לציון. השלב הבא שייך לאנשי היי-טק שעובדים 25 שעות ביממה רק כדי שיוכלו לרכב על אופניים יקרות יותר ביום שבת, ואז, בקצה הפרמידה, חוזרים הערסים, שהפעם החליטו לעסוק או בנדל"ן או בפשע מאורגן או לשלב בין השניים, ועשו בוחטה נאה מתחת למזרון. כך יוצא שבישראל, מכל המקומות בעולם, מי שנמצאים בתחתית ומי שצוחקים על כולם מלמעלה הם אותם אנשים.

איך זה קשור לעולם הברים? בדיוק ככה: בר זול ועלוב בדרום תל אביב ימשוך אליו את אותו קהל שמגיע לבר סופר יוקרתי ברמת החייל. המילי'ס, שנמצא במתחם מגדלי זיו (ליד מועדון הזאפה) ממחיש את התיאוריה הסוציולוגית הזו בדיוק רב: זהו מקום מוקפד, יוקרתי ואלגנטי שמכוון לאלי הורביץ אבל מקבל את אלי אוחנה.

נתחיל בתפריט המשקאות, שלא טורח אפילו לכלול כאלה שאינם נחשבים לפרימיום: רוצה וודקה אוכמניות? קיבלת וודקה שזוקקה 12 פעם במרתפי מנזר טוסקאני מבודד, רק כדי לטבוע בתרכיז אוכמניות מסופר באבא. רוצה ויסקי סאוור? קיבלת ויסקי סינגל מאלט שיושן 12 שנה בחביות שגולפו ע"י האפיפיור פאולוס הרביעי בקפלה הסיסטינית, רק כדי להיחרב ע"י חופן לימונים רקובים ומי-סוכר מלפני שבוע. אז אם לא הזמנתם משקה נקי, את האיכות תרגישו רק כשיגיע החשבון.

בערב שבת, המקום לא ממלא חצי מהתפוסה. רוב יושבי הבאר הם זוגות בדייטים ראשונים, בהם הגבר עוד לא הבין את האסון הכלכלי שבנסיון לעשות את הרושם שהוא יותר עשיר ממה שמנהל הבנק שלו חושב. השיחות נבובות, סקס אפיל אין, ובזמן שהגברים ממלאים את השקט בהבלים על חלומות עסקיים, מוצאות הנשים מפלט במראה הענקית שעל אחד הקירות, שמספקת להן את האפשרות להתעסק במה שבאמת מעניין אותן – עצמן. עם מוזיקה חנפנית ואווירת  ה"אפר-קלאס" הכל כך לא טבעית לישראל, יצליח המילי'ס לעייף גם את הקפדן שבנובורישים. אפילו סיגר קוהיבה לא ידליק את המקום הזה.

הצד שלה: למרות שאני מאוהבת בתל אביב, אני חייבת להודות שאין בה הרבה דברים יפים. המון בתים, חדשים וישנים, ורק מעטים יוציאו ממך קריאת התפעלות. אינספור מסעדות – אבל כמעט אף אחת מהן לא עונה על ההגדרה "נראית טוב". וכן, גם לא מעט ברים, אבל רובם, איך נגיד את זה לא בעדינות - מכוערים. כל פעם שאני נתקלת במפגע חדש של טעם רע או סתם של חוסר השקעה, אני נזכרת בברים המדהימים שבפריז ובלונדון, ושואלת את עצמי איך אנחנו מצפים שמישהו באיחוד האירופאי יספור אותנו.

בתוך המציאות הזו, המילי'ס הוא אחד הברים היחידים בארץ שמצליח לעמוד בסטנדרטים של התקן הבינלאומי. אם הוא לא היה ממוקם במתחם תעשיית הטלוויזיה וההיי טק של רמת החייל, הייתי יכולה לפנטז בקלות שאני בפריז או מינימום בברצלונה. המקום פשוט יפהפה, ואני יכולה להצהיר שכשאעבור לבית החלומות שלי על חוף הים בברזיל, אי שם בשנת 2075, אשמח לקבל את הטלפון של מעצב הפנים של המקום.

הבר מעוצב כחצי עיגול בגודל הנכון, ומונח מעל כיסאות שהם גם נוחים וגם יפים (כן, בעלי ברים יקרים, מסתבר שקיימים כאלו דברים). גוף תאורה ענק ומדהים תלויה מעל, ואפילו השירותים מעוצבים ומושקעים, כאנטי תזה לתאי השירותים הדלים של רוב הברים בעיר. מחירי האלכוהול  היקרים, העובדה שישנם רק שני סוגים של בירות מהחבית (סטלה ולף בראון)  וגם הנוכחות הדלה של הלקוחות לא שינו את ההתרשמות החיובית. בעיר כזו, שהברים בה אמנם מכוערים, אבל גם מאוד צפופים, יש יתרון למקום מרווח שלא מריח כמו מאפרה.  

ביני לבין עצמי החלטתי שבפעם הבאה שיתמזל מזלי ויהיה לי דייט עם בן של מיליונר, אני אנסה לגרור אותו למילי'ס. זה כמובן יהיה רק צעד ראשון לקראת כרטיס טיסה לפריז ותקציב ברים בלתי מוגבל. 


תגובות גולשים
הוסף תגובה +

(15 מדרגים)

דירוג הגולשים:

דרג את הכתבה

  • Currently 3/5 Stars.
  • 1
  • 2
  • 3
  • 4
  • 5