אוכל

עדכנו אותנו




קומסי-קומסה

יום חמישי 09 בפברואר 2006 14:43 מאת: נועם אבידן-סלע, עכבר העיר תל אביב

בסמפל תיתקלו בסלקציה חמורה, הברמן יצעק עליכם ולא תוכלו לשתות חצי גינס. נועם אבידן-סלע חושב שזה דווקא עוזר ליצור אווירה צרפתית אותנטית



השקיעו 5 מיליון בעיצוב. הסמפל

פרסומת

הוזמנתי על ידי טריו שפנפנות הפופ להופעה בסמפל. הגעתי בגפי - השילוב של השפנפנות בין מוזיקה אלקטרונית וסקס סינתטי הבטיח שלא ארגיש לבד. בכניסה למקום הופתעתי: שלוש שרלילות מהזן הים תיכוני לבושות בתחתונים דמויי עור לא הורשו להיכנס, ועוד מפאת הנימוק הנקניקי בדבר כניסה מעל גיל 25 בלבד. השבה הסלקציה למועדוני העיר? ואיפה ח"כ אלי בן מנחם? אותי, על כל פנים, הכניסו.

בסמפל מספרים שחמישה מיליון שקל הושקעו בעיצוב המקום. סבבה, אלא שבעצם מיליוני הדולר האלה נזרקו על המקום בגלגול מוקדם יותר שלו - La Luvre, חנטריש מטורף של מעין בר-בית קפה פריזאי - ולמעט הוספת מסכי פלזמה מרשימים, שמשמשים בעיקר להצגת תמונות סייבר סקס דביליות, לא השתנה עיצוב המקום. אלא שמה שתחת השם Luvre היה חיקוי מגוחך לארומה צרפתית רחוקה ובלתי רלוונטית בעליל, מקבל תחת השם סמפל את הטוויסט האירוני האהוב כל כך על בליינים מקומיים, ולמעשה נראה בכלל לא רע. המקום חשוך, מצועצע להחריד, עם קווים עגולים ותאורה אדומה עמומה, שבשילוב עם מסכי הפלזמה נוסכים אווירה של בורדל בסרט מדע בדיוני. הסמפל אולי לא נראה כמו מיליון דולר, אבל מיליון פרנק הייתי נותן לו, מינימום מיליון דולר קנדיים, מהחלק הדובר צרפתית.

רוח הסקס הצרפתי, האהבה החופשית וכל הדרעק הזה שולטת במקום ללא ספק. ומה הפלא? ידידתי המהממת, שפגשתי בפנים, דיווחה לי שבעל המקום שמח לספר לכל העיתונים שאשתו נותנת לו להזמין נערת ליווי פעמיים בשנה. אכן, מעורר קנאה. הזמנת דרינק, לעומת זאת, התגלתה כעניין הפכפך: רציתי גינס, אבל אין בירות בכוס חצי. לשתות גינס בשליש זה מבחינתי כמו לצאת לארוחה רומנטית בסביח בפרישמן - אולי טעים, אבל לא עושים את זה. כשהתעניינתי במחירי הבושמילס, לקח הברמן את כל העניין מאוד קשה וצעק עליי שאני אחליט כבר מה אני רוצה. גם השירות, מתברר, נוטה לסגנון הצרפתי.

ההופעה התחילה. שפנפנות הפופ מעולם לא נראו טוב יותר - המקום התאים להן כמו בגט לקממבר. משהו בעניין של הסקס: הן מופיעות בתחתונים דמויי עור, ממש כמו אלה של שלוש השרלילות מהסלקציה, והקטע שלהן מלכתחילה מבוסס על שיק יורו-טראשי של סרט פורנו צרפתי. עם מסכי הפלזמה המהבהבים מאחוריהן כמעט נוצרה תחושה של סצינת מחתרת אותנטית, עד שהסתכלת על הקהל, שרקד בהנאה בחלל הצר שבין הבר לבמה. זה לא שהקהל לא נראה טוב - כולם נראו בסדר גמור - אלא שמתחת לכל חולצות האדידס אי אפשר היה שלא להרגיש שאלה אותם צעירים מוכשרים שיום אחר כך יטרטרו לך בראש על מיצוב ומינוף מותגים במשרדי פרסום וחברות תוכן, עטויים בחולצה יפה ותספורת טובה לעסקים. זה עשה אותי עייף.

חומר של סצינת מחתרת שממנה צומחות שפנפנות פופ לא היה באותו ערב בסמפל. החומר הזה לא עבר את הסלקציה בכניסה, אף על פי שעם יחס נכון, שלוש בנות כאלה היו שורפות את הרחבה עם סקס אמיתי, חייתי ומסוכן, ומספקות איזשהו תוכן ממשי לפורנו הסינטתי על הבמה בעוד "אנשי התוכן" מזילים ריר מסביב. שמתי לב שהדיבור בעיר משתחצן על הסמפל - לטעמי, לא בצדק: זה מקום שמספק סחורה מעולה לתל אביבי חובב הסלקציות: בגדים סלקטיביים, סקס סלקטיבי, פנטזיות סלקטיביות במשרד התוכן על סצינה בועטת של מוזיקה ותרבות. אם לא מורידים את העיניים מהפלזמה, זה לגמרי עובד.

במילים אחרות:
סקס אפיל - סגנון צרפתי
אנשים - סלקטיבים
צורה לו - מיליון דולר קנדיים
מצב רוח - עיר קטנה, עוונטה גדולה
גישה - גם בסגנון צרפתי
קול המוזיקה - מעודכנת
שליש גינס - 21 שקל   
ליד הגינס - קרפצ'יו מלווה בקרוסטיני פרמז'ן ושום קונפי
טיפ - לא לבוא בתחתונים, אלא אם כן אתם הלהקה המופיעה
שורה תחתונה - גינס לא שותים בכוס שליש, באמת

 

 



לדף של Sample




(0 מדרגים)

דירוג הגולשים:

  • Currently 3/5 Stars.
  • 1
  • 2
  • 3
  • 4
  • 5