בעזרת הג'ם

יום שלישי 10 באוקטובר 2006 08:01 מאת: עידו סולומון, עכבר כלבו חיפה

מי שאמר שיום ראשון זה יום חלש לא היה בבר "המרתף" בחיפה. המוזיקה והאלכוהול זורמים בדם, וכל אחד יכול לגשת למיקרופון ולשיר מהלב


מותר גם לזייף

(צילום: יפית שקאלו, באדיבות עכבר כלבו)

פרסומת

ונפצח בחידה: מה משותף לדיפ פרפל, אהוד בנאי והיהודים? לפני שאתם מקמטים את המצח או מפציצים את גוגל כדאי שתדעו שהפעם אין פרסים. והתשובה פשוטה יותר ממה שאתם חושבים. שימו לב: כולם מופיעים מדי יום ראשון בפאב המרתף. טוב, אולי מופיעים זו לא בדיוק ההגדרה המדויקת אבל אם אתם אוהבים את השירים, כדי שתישארו לפחות עד סוף הקטע.

תשכחו מהתדמית המנומנמת של חיפה. ממקומות הבילוי הריקים באמצע השבוע. מההרגשה שאין לאן לצאת. שהציר הוא האופציה היחידה. כי במרתף זו כבר השנה השנייה שהמסורת נמשכת. בכל ערבי ראשון מתנקזים לכאן אנשים צעירים שהמוזיקה זורמת להם בדם לא פחות מהאלכוהול וגם אם אין להם שום סיכוי בכוכב נולד הם ממשיכים לבוא. לנגן. ולשיר.

הכל התחיל בדצמבר 2003, בכריסמס, החג של הצלוב, שאם לא היה המשיח בטח היה מקים להקה. לבעלי המקום נמאס מערבי ראשון החלשים אז הם החליטו, בעיקר בשביל להפיג את השעמום של עצמם, להביא גיטרות ולג'מג'ם. בהתחלה היו רק שני מיקרופונים, שני כיסאות וגיטרה קלאסית. בשבוע הראשון התמלא שולחן אחד. בשני כבר שלושה. והיום מחכים לכל חובבי המוזיקה בישראל ובשטחים גם מערכת תופים, קונגס, בונגוס וקלידים, שתי חשמליות, אקוסטית, קלאסית, שלושה מיקרופונים ומיקסר שמערבל את הצלילים. וקהל מפה לפה שלא מפריעים לו זיופים.

ב-23:00 המקום מפוצץ והאקשן מתחיל. משום מקום עולה בחור מתולתל ובלי בושה יורד על סטינג שאמור לנחות בארץ בעוד כמה ימים. אבל מיד אחרי זה נותן לו כבוד ושר מהלב כמו שיכול רק אחד שבאמת אוהב. ואחר כך עולה איזה יוסי ששר את הבלוז ואחרי שהוא גומר לקרוע ת'גרון בא לי להגיד לו: היי ג'ו, בוא תשתה משהו לפני שאתה קופץ מהחלון.

עמוק באדמה, בפאב ספון עץ ואנשים יפים, המוסיקה ממשיכה אל תוך הלילה בלי מעצורים. כמעט כל אחד יכול להגיע, להירשם ולתת במיקרופון בתורו ואחר כך לנוח בצד ולעשן בזמן שעוד בלונדינית עולה לבמה ושרה את השיר שלה. אם אתה בסביבות שנות ה-20 המוקדמות שלך, יש סיכוי שעל הדרך גם תמצא כאן זיווג, כי איכשהו בים הגופיות והפטמות הזקורות אפילו קשיש כמוני הרגיש שהוא הולך לאיבוד. ואפילו אין שם מרפסת. אז אם אתם מתקשרים אליי בראשון הבא בלילה ואין תשובה, חפשו אותי על הבר. ליד הבחור המתולתל שירד על סטינג. וכדאי שלא תפריעו לנו, אנחנו עובדים על שיר.


תגובות גולשים
הוסף תגובה +

(3 מדרגים)

דירוג הגולשים:

דרג את הכתבה

  • Currently 3/5 Stars.
  • 1
  • 2
  • 3
  • 4
  • 5
  • 10/02/2007 18:32:28