אוכל

עדכנו אותנו




כוסות רוח

יום שלישי 31 בינואר 2006 17:58 מאת: מאיר אברג'יל, עכבר צומת השרון

הפרת הכללים בחיי הלילה של פיתוח עלולה להסתיים במרד צרכנים



פרסומת

אחרי שנשבעתי ביום חמישי האחרון שכף רגלי לא תדרוך יותר ב-RIO היה ברור שצריך למצוא מקום חדש. אם לצפיפות הגדולה בתוך המקום, לתורים הארוכים מחוצה לו ולסלקציה חסרת החוקים עוד ניתן היה להסתגל איכשהו, עם מה שגילינו כשהגענו, אני ועמית, ל-RIO בחמישי בשעה תשע חמישים ואחת, כבר לא יכולנו להשלים. הגענו למקום מוקדם במיוחד, כדי לתפוס כסא על הבר ובכניסה היה נראה שהתכנית פועלת ללא תקלות. הבר הגדול היה ריק לחלוטין. למרות זאת כשביקשנו להתיישב על הבר הודיע לנו אחד הברמנים בחביבות כי הכוסות ההפוכות על הבר הן אות לכך שהמקומות מוזמנים. "אבל ליד כל המקומות על הבר יש כוסות הפוכות", פלט עמית בתמימות, וכאילו הרים לברמן להנחתה. "זהו בדיוק", הוא אמר בחצי רשעות, "כל המקומות על הבר מוזמנים, אתם יכולים לשבת על אחד השולחנות". אם הזמנה של כל השולחנות מראש היא דבר סביר, הרי שלשמור מראש את כל המקומות על הבר, זאת הפרה של כל הכללים הלא כתובים של חיי הלילה.

לכן, כשבסוף השבוע, סיפר לי עמית, שפתחו בר חדש שעונה לשם המוזר משהו KUWAN התעוררה אצלי תקווה שנמצא תחליף ל-RIO. מספר בירורים העלו שהבר שייך ללירון פנאן, הבת של מוני, המנהל האגדי של מכבי בכדורסל, ואושיית לילה בפני עצמה. פנאן קנתה לה שם של סלקטורית אכזרית במיוחד, כשעבדה במספר ברים בתל אביב ובסניף מיזוארי בהרצליה. מי שמכיר את פנאן ג'וניור מקרוב יודע, שמדובר בבחורה חביבה וחברותית למדי, שרחוקה מהתדמית המקצועית הקשוחה, שיצאה לה למרחוק. בכל מקרה השמועות דיווחו שהסלקציה הנהוגה ב-RIO היא צחוק ילדים לעומת זאת של ה-KUWAN

ביום שלישי, קצת אחרי חצות, כשהגעתי ל-KUWAN עם יובל, הסיכויים לא ממש נטו לטובתנו. יובל בכפכפים, ג'ינס וגופייה נראה בדיוק כמו המאכל החביב על סלקטוריות קשוחות. אולי בגלל שהיה יום שלישי ואולי בגלל שהסלקטורית בכניסה (לירון הסתבר מאוחר יותר נמצאת בפנים, מנהלת את המקום, ומתערבת בענייני הסלקציה רק במקרים דחופים) נהנתה מחמש דקות של מצב רוח, נכנסנו די בקלות לאחר שהתבקשנו להציג תעודות זהות.

ה-KUWAN נראה בדיוק כמו שמצופה ממקום מסוגו. חלל גדול וחשוך, בר גדול ומפותל במרכזו דיספליי מרשים בצורת צלב של משקאות מעליו, ספות לאונג' בפינה וברמנים חסונים וגבוהים. את המוזיקה שהתנגנה במקום, מנוטוריוס של דוראן דוראן ועד מירי מסיקה, כבר שמענו לפני בלא מעט ברים, עד שלפעמים נדמה שכל בעלי המקומות מחזיקים בדיוק את אותו דיסק אוסף. הקהל במקום גם הוא שכפול מדויק של זה הפוקד את מרבית הברים של פיתוח, גיל 21-28, אלה שעדיין מחפשים את מקומם בעולם, נוהגים ברכב חדיש ויוקרתיים ומרשים לעצמם לבזבז את הכסף שהוריהם צברו בעמל רב. אם יערכו יום אחד ניסוי מעניין ויכניסו בליין פיתוחניקי ממוצע בעיניים עצומות לאחד הברים: מיזוארי, הטורי אנזו, קרפל, קייזר סוזה וה-KUWAN, וישאלו אותו באיזה בר הוא נמצא, ספק אם יוכל לענות את התשובה הנכונה בלי להתבלבל.

יובל שכל הופעתו משדרת בוז למקומות סטייל ה-KUWAN וחיבה לברים שכונתיים, הזמין שליש טובורג (18 שקל) ואני הצטרפתי אליו. זה המקום לציין שוב לגנאי מקומות כמו ה-KUWAN שמחקו מהתפריט את אופציית החצי. בנגלה השנייה יובל ביקש שליש גינס ואני ויסקי גרנט'ס עם קרח (28 שקל). אחרי כמה שניות חזר אלינו הברמן והודיע ליובל באדיבות שחבית הגינס נגמרה ואם יש לו סבלנות הוא ימלא חבית חדשה במקומה. אחרי שיובל הודיע לו שיסתפק בטובורג, הוא הציע לי לנסות את הגרנט'ס שרי שעליה המליץ בחום. לפחות בתחום השרות מגיעות ל-KUWAN נקודות בונוס. לעומת זאת בשאר הדברים ה-KUWAN לא ממש נושא בשורות גדולות. נכון, מדובר בבר מושקע ומוקפד עד הפרט האחרון אבל קשה להתחמק מאיזו תחושת מיאוס שמעורר הכיוון אליו הולכים חיי הלילה של פיתוח. ככל שנפתחים במקום יותר ברים, כך הופכת הסצינה באזור ליותר ויותר חד-גונית, נטולת חום ועמוסת סלקציה.



לדף של Kuwan




(3 מדרגים)

דירוג הגולשים:

  • Currently 3/5 Stars.
  • 1
  • 2
  • 3
  • 4
  • 5
  • 29/07/2006 15:40:24