אוכל

עדכנו אותנו




בחזרה לעתיד

יום שלישי 31 בינואר 2006 17:27 מאת: מאיר אברג'יל, עכבר צומת השרון

בר אחד מפוצץ לא שבר את רוחם של אברג'יל וחברו שנזכרו בברברלה ושמחו לגלות שהוא כבר לא מה שהיה פעם



פרסומת

לברברלה הגענו ביום שישי האחרון ממש במקרה. י', שמשמש כבר תקופה ארוכה כסיסמוגרף הטרנדים של המדור, לחץ בתוקפנות על ה-ROCCA, המקום החדש והמאוד נחשב לדבריו, שממוקם על חוף הים של הרצליה, "איפה שפעם פעל 'הכתום', בקטע שבין ה-9 ביץ' למלון השרון".

 

ה-ROCCA, כך הסתבר כשהגענו לשם ב-22:00 בדיוק, "כדי שלא נתקל בבעיות סלקציה בכניסה", מורכב ממרפסת ענקית יפהפייה נטולת גג המשקיפה מצוק גבוה אל הים, וממבנה מקורה המשמש כבר-מסעדה. במרכז המרפסת ניצב לו בר גדול ומרשים, סביבו שולחנות קטנים עם שמשיות כמקובל במקומות שממוקמים על הים. משהו בעיתוי של הפתיחה של ה-ROCCA קצת לא ברור. מקום מסוגו אמור להיפתח בסביבות פסח לקראת עונת הקיץ ולא בתחילת הסתיו. היה קצת עצוב לראות את הבר של המרפסת נטוש לחלוטין, אבל החלטנו לא להישבר ולתת למקום צ'אנס.

 

"הזמנתם מקום", חייכה לעברנו המארחת בכניסה. "לא", ענה י' במיומנות, "אנחנו רוצים לשבת על הבר". "מצטערת", חייכה המארחת שוב, "הבר מלא כרגע ואנחנו מעדיפים לשמור אותו לאנשים שממתינים לשולחנות שלהם". מבט מהיר פנימה גילה כי המקום אכן מלא עד אפס מקום. עובדה נוספת שבלטה מייד היא שהגיל הממוצע של הקהל במקום עומד על סביבות הארבעים. בכלל, ה-ROCCA נראה כמו בר הבית של עשירי פיתוח. "באמצע השבוע ובשעות מאוחרות יותר הגילאים פה משתנים", הבטיחה המארחת, ואנחנו הבטחנו לעצמנו שעוד נחזור.

 

עד שזה יקרה, היינו חייבים למצוא פתרון לשעות הקרובות. מקום שכיף לשתות בו, ושסלקציה נוקשה היא לא אחד מהמאפיינים הבולטים שלו. "בוא נלך לברברלה", הבריק י'. הברברלה הוא אחד מראשוני הברים של פיתוח. השלישי, ליתר דיוק, אחרי האינגה והסטיל ז"ל. בצעירותו נחשב לאחד ממעוזי היאפים הגדולים של גוש דן. הוא ריכז אליו קהל שהורכב מסטודנטים מתנשאים למשפטים של המרכז הבינתחומי ומבני הדור השני של הנובורישים של פיתוח ורמת אביב ג'. הסלקציה הייתה בהתאם: אחד כן, שניים לא ועוד עשרים שמתייבשים בתור בחוץ.

 

"חכו, חכו", השמיע שם י' לא אחת נבואות אפוקליפטיות באוזני המארחת התורנית, "יגיעו ימים, שיפתחו סביבכם ברים חדשים וטרנדיים יותר, ואז אתם תקבלו בזרועות פתוחות את כל אלה שדחיתם". הימים האלה כך מסתבר, כבר הגיעו. העיצוב של הברברלה נחשב שיא החדשנות. לאונג' בר שנראה כאילו הועתק ממנהטן לפיתוח. היום, רק שלוש שנים אחרי, הברברלה כבר לא גורר קריאות התפעלות בכניסה, למרות זאת, עדיין מדובר במקום מרשים למדי. תקרה גבוהה, ספות לאונג', צבוע אדום-שחור בדיוק לפי חוקי הז'אנר, ומתוחזק היטב כך שסימני הזמן לא ניכרים בו. הברברלה הוא בהחלט מקום שעושה חשק לשבת על הבר שלו.

 

התיישבנו והזמנו מייד שליש טובורג (18 שקל) וצ'ייסר של גרנטס שרי (18 שקל). הברמן היה מהחביבים שנתקלנו בהם בזמן האחרון. חייכן תמידי עם חוש הומור בריא ולא מתקרצץ. למרות שלא נרשם תור בכניסה כמו פעם, הברברלה היה מלא כמעט לחלוטין. האוכלוסייה הורכבה בעיקר מזוגות על הבר וחבורות גדולות ומעורבות באזורי הישיבה. רחוק מהתדמית של שוק הבשר היאפי שאפיין את המקום בימיו הראשונים.

 

י', פרקטי כהרגלו, שם את הדברים על השולחן. "אין כאן בחורות להתחיל איתן, אפשר להוריד הילוך, להזמין עוד משהו קטן לאכול, להזמין עוד דרינק בכיף, ולסגור את הערב". קראנו לברמן היעיל שלנו, ביקשנו שימליץ על משהו קליל לאכול והוא הפנה אותנו מיד לסלט האצות של המקום. "הסלט טעים וקליל", הוא הבטיח. הסלט אכן היה אוורירי וטעים למדי. בשתייה החלטנו להתפרע לגמרי. "תראה אנחנו שותים בדרך כלל וויסקי", הקשה י', "אבל החלטנו לבחון אותך הערב, תכין לנו קוקטייל טעים ויוצא דופן". הוא חזר עם קרנפירושקה - שילוב של וודקה קרנברי, מיץ קרנברי, פלחי תפוז וליים. יצא לו טעים, אפילו טעים מדי. "אני חייב סיגריה כדי להרגיע את התקף המתיקות האלכוהולית", הכריז י', הצית מרלבורו לייט והזמין חשבון. "עוד ערב נגמר", התפנה י' לסכם את הערב. "אכלנו משהו, שתינו משהו, לא משהו מיוחד".



לדף של ברברלה




(5 מדרגים)

דירוג הגולשים:

  • Currently 3/5 Stars.
  • 1
  • 2
  • 3
  • 4
  • 5