אוכל

עדכנו אותנו




שאיפות ליום ראשון תוסס

יום חמישי 17 באפריל 2008 17:07 מאת: לירי הלפרין, עכבר העיר צומת השרון

לכתבת העכבר היו שאיפות למצוא אקשן בשירותים של הבלואו. במקום זה היא קיבלה וודקה זולה



(צילום: אילוסטרציה)

פרסומת

ביום ראשון החלטתי לצאת עם חברה. בדרך כלל ימי ראשון הם ערבים מתים ותמיד ישנה אפשרות ליפול על "מוקש יום ראשון" מה שאומר שרק היא, אני, הטבח והברמן נשהה במקום. יש כאלו שיגידו שלא אכפת להם כי את החברה שמעניינית אותם הם הביאו ביבוא עצמי מהבית. אבל כמו שאני לא אוהבת ליפול על אולם קולנוע ריק (אולי רק כשאני עם החבר), אני אוהבת לבוא לפאב מלא באנשים ולממש עם חברתי את אמנות הריכול על פרצופים לא מוכרים, בעיקר כאלה שמאחוריהם מסתתר סיפור עסיסי. החלטנו ללכת על ה"בלואו" שהזכיר לשתינו את הסרט "שאיפות". אם המקום יהיה יבש, לפחות יהיה סיכוי לראות אקשן בשירותים.

נכנסנו פנימה אל אולם עם תקרה גבוהה, בר רחב ואווירה אפלולית, ברוח הסרט. מה שעוד אישש את התחושה היה פוסטר של הסרט שתלוי על הקיר.

חששותיי בעניין מיעוט אוכלוסין בפאב התבדו ברגע שהתחלנו לחפש מקום על הבר. כשהתיישבנו, זיהינו מיד את הברמן, שעבד עד לא מזמן בפאב ותיק אחר.

לא היינו בטוחות מה להזמין מהתפריט. מצד אחד אנחנו בנות, מה שאומר דיאטה תמידית, שלפי המצפון צריכות ללכת על קטגורית הסלטים, אך לאכול סלט על הבר ובד בבד לנסות להיראות מושכות, יכול ליצור בעיה ולכן עברנו לקטגורית הבשרים, המבורגר, קבבים, טורטיה עם אנטריקוט, שנראתה כבדה מדי לשעה 23:00. אחרי הכל, אנחנו לא חיות בסרט "שאיפות". מה שנותר היה צלחת צ'יפס שנראתה כאילו לטבח נשפכה לצלחת כל השקית מהמקפיא, ואני, כאחת שגדלה לאם פולנייה, ארגיש מחויבות לסיים אותה. העדפתי למנוע את הקטסטרופה והבחירה הוכרעה על סלסילת נאצ'וס (28 שקלים) עם מטבלים

מתפריט האלכוהול הזמנו כוס יין מרלו "לואיס מקס" צרפתי (26) שהיה טוב למרות מחירו המחשיד. המוזיקה הייתה אלקטרונית משולבת בישראלי ועוד כמה טעויות שיצאו בשנות ה-80. כנראה שמי שעבד על הפלייליסט היה משתלב היטב בסרט על תקן אחד מלקוחותיו של הגיבור.

על הבר ישבו אנשים סביב גיל 24, מולנו ישבו חבורת בנות שפלרטטו עם הברמן ללא הרף, והספות בצד השני של הבר נותרו ריקות.

בעודנו יושבות על הבר הגיעו לשולחננו שני צ'ייסרים מ"הבחור עם החולצה השחורה" שנראה כאילו הוא זה שאחראי על החומר לבחור שהכין את הפלייליסט. חייכנו אליו והרמנו לחיים. מתוך נימוס כמובן. כששתינו גילינו באותו רגע שמדובר בוודקה תוצרת הארץ והחמצנו פנים. יכול להיות שהוא גילה שעליתי עליו. וכך יצא שקיבלנו שתי הפתעות בערב אחת. האחת, בר פעיל ומלא יחסית לתחילת השבוע והשנייה, חוויית שתייה מחשלת.

מיותר לציין שלא מצאנו אקשן בשירותים (אולי העבודה שהמשטרה ממוקמת ממול תורמת לעניין).

השורה התחתונה:
מהחבית: קרלסברג, טובורג, סטלה, גינס, ווינשטפן, הוגרדן
חניה: בשפע
מהרמקולים: מאייטיז עד אלקטרוני
גיל מעבר: 24
מסננת: אין



Blow - כרטיס ביקור




(1 מדרגים)

דירוג הגולשים:

  • Currently 3/5 Stars.
  • 1
  • 2
  • 3
  • 4
  • 5