פאב ששווה אוסקר

יום ראשון 09 במרץ 2008 07:32 מאת: תמר אברמוביץ'-סגל, עכבר העיר כלבו

"בופור" אמנם לא לקח אוסקר, אבל התפריט של הסנדק, שעלילתו מציעה ארוחה לילית משובחת, סחט מהמבקרים קריאות התלהבות


(צילום אילוסטרציה)

פרסומת

בשנת 1972 יצא לאקרנים סרטו של פרנסיס פורד קופולה "הסנדק", הראשון בטרילוגיה מפוארת. אלפי סרטים וסדרות ערכו מאז מחוות לדמויות ולדיאלוגים הבולטים מהסדרה, וסצנות בולטות מהם מנותחות ומפורטות עד היום בבתי ספר למשחק וקולנוע. שש שנים מאוחר יותר, סמוך לשער פלמר, נפתח פאב חדיש, יחסית לתקופה, באותו השם, שלימים יהפוך לאחד ממוקדי הבילוי היותר יציבים בחיפה, ושיהווה תו תקן של איכות במזון ואלכוהול. הסנדק דגל תמיד בשילוב של ארוחת ערב טובה עם משתה הגון, והיה מהראשונים ליצור זיקה כזו בעיר. נדמה שעם השנים הוא גם עבר טרנספורמציה והדגש עבר למנות האוכל, אלמנט המתבטא בכך שאין כמעט שולחן שלא עמוס במיני מאכלים, מחזה בהחלט נדיר במחוזותינו.

הסנדק שוכן במבנה מוארך עשוי זכוכית ועץ, ועיצובו הפנימי השתנה באופן מינורי במרוצת השנים אך עדיין נראה מהודק ושמור, כזה המזכיר קרון רכבת חמים ואפלולי בנסיעת לילה. על האווירה נוספת גם המוזיקה, כולה על טוהרת הביטלס והימנוני שנות ה-70, אבל הפ'יצר הבולט ביותר הוא חוויית המסאז' המוענקת לגוף על ידי הרכבות החולפות מאחורי הקיר הגובל עם המסילה, שם התיישבנו בשולחן עצום מידות. עם התפריטים הניחה מלצרית נינוחה גם קערות של זיתים איכותיים ובוטנים, ומראש נאמר שאולי זה נראה כאילו התחכמנו והזמנו שלוש מנות על משקל שלושת סרטי "הסנדק", אבל באמת שלא התכוונו.

מנת הפתיחה שנחתה על השולחן היתה סלט הסנדק (42 שקלים) שהורכב מהר של פלפלים, מלפפונים, בצל וצנימים, ופסגתו היתה מושלגת מגבינת פטה. הסומק והלימון, יחד עם שאר המרכיבים האיכותיים, הפכו כל סנטימטר מרובע שבו לחגיגה של טעמים. ליד הסלט הוגשה גם סלסילת לחמים טריים מלווה בחמאת שום נהדרת. המשכנו עם קעריות מתפוחי אדמה ממולאות בגבינות, בצל ירוק ומוקרמות בתנור (42 שקלים). לתפוחי האדמה עצמם היה טעם מוכר ואהוב ממחוזות הקומזיץ, דומיננטי בהרבה מהמילוי, שהיה, למען האמת, מעט חבוי בטעמו. למנה עיקרית לקחנו ברבוניות מטוגנות (85 שקלים), 16 במספר, קטנות ועסיסיות, שזכו באוסקר של הארוחה. בצלחת עץ עגולה, על מצע של עלי רוקט רעננים, נחו הברבוניות פריכות, מטוגנות ומצופות במעט קמח, כשחצאי לימונים עסיסיים מורים לנו מה לעשות איתם. נלוו למנה גם סלט גווקאמולה טרי, חמצמץ ומדויק, טחינה מרירה מעט וסלט עלי בייבי בוויניגרט, שסחט קריאות התפעלות.

כמו שצפינו, האלכוהול הפך לסייד קיק של הארוחה שהצטיינה באיכותה ובטעמיה, ושכל מרכיב בה היה מוקפד - תוצר של ניסיון רב שנים. היינו מעדיפים, אמנם, שדון קורליאונה ישלם את החשבון, אבל אל תשכחו שקיבלנו, על חשבון הבית, מסאז' משש רכבות משא ורכבת נוסעים אחת.

"ההבדל בין מקרל לברבוניה דומה להבדל בין טוחן לבישוף" (הברון ליאון בריסה).


תגובות גולשים
הוסף תגובה +

(1 מדרגים)

דירוג הגולשים:

דרג את הכתבה

  • Currently 3/5 Stars.
  • 1
  • 2
  • 3
  • 4
  • 5