כל העולם במה
יום שלישי 12 בדצמבר 2006 08:41 מאת: תיגל נשיא, עכבר העיר תל-אביב
קפה רובינא החדש בתל-אביב נראה כמו מקום שעדיין לא סגור על עצמו, אבל האוכל לא רע, השירות לפחות משתדל והמרפסת מקסימה
כשאתה צעיר יש לך מוטיבציה לכבוש את העולם. זה יכול להתבטא בשאיפה לראות את הפרצוף שלך מרוח על החלק העגול של בניין הבימה או בצורך ליצור קשרים עם כל אדם שחייך אליך ברחוב. אני פרשתי מהמירוצים האלו מזמן.
כדי ליצור חברויות חדשות אחרי גיל עשרים צריך להשקיע מאמצים שאני די בטוחה שאינני מסוגלת להם, חוץ מבמקרה של הנוצצת והיהלום. אנשים שאומרים לך כמה את יפה היום, גם ביום שבו את הכי רחוקה מלהיות יפה, צריך לשמור קרוב. להלן הטעויות שעשיתי בניסיון לשמור על חבריי החדשים:
טעות מספר אחת: התעקשתי על מקום המפגש. למרות שהנוצצת רצתה פונדנט שוקולד בפסטיס, אני שיכנעתי אותם ללכת לרובינא, מקום חדש שנפתח על חורבות בית הקפה אודישן, מרחק יריקה מהחלק העגול של הבימה ושתי יריקות (אלא אם אתם ממש אלופים) מהבית שלי.
טעות מספר שתיים: שוב התלבטתי שעות מה להזמין. המלצרית הצליחה לבלבל אותי אף יותר כשאמרה שהם יכולים להכין לנו במיוחד ארוחות בוקר בעשר בלילה.
טעות מספר שלוש: הם רצו שנחלוק כמה מנות, אני רק רציתי סלט. הזמנתי סלט בריאות (34 שקל), הכולל מבחר עלים (טריים, ולא כאלה משקית מהשטחים), תפוח, קולרבי, סלרי מבושל וגבינת ברינזה. הם חלקו ביניהם סלט ירוק (28 שקל), שמגיע עם שני טוסטונים קטנים עם גבינת עזים, ורביולי בטטה (37 שקל) עם רוטב שמנת ושמפיניון. בזמן שאני בלסתי את התבן, שדווקא היה טעים ומיוחד, הם ציחקקו להם בכל פעם שאחד נתקל במזלגו של האחרת. אוי, למה תמיד אני חייבת להיות שונה? הם אהבו את המנות שלהם: היא בררנית מאוד לגבי הרטבים בסלט, והפעם הרוטב הניח את דעתה; הוא אמר שהפסטה בדיוק כמו שהוא אוהב (הרוטב לא דומיננטי, והרביולי נותר קצת אל דנטה). יופי להם. בעיניי המנות היו טיפה קטנות מדי.
טעות מספר ארבע: הייתי היחידה שעישנה. כיוון שברובינא, משום מה, לא סגרו את המרפסת, כמעט גרמתי להם לדלקת ריאות. מזל שבסוף אישרו לנו לעשן בפנים.
טעות מספר חמש: התרכזתי בכל הטעויות שאני עושה, במקום בשיחה. למרות שהם אמרו שוב ושוב שלהם לא משנה המיקום והעיקר שנהיה ביחד, אני עדיין פחדתי שהם יבחינו שאנחנו כמעט לבד ושהכיסאות בפנים לא נוחים.
טעות מספר שש: בסיום הארוחה הנוצצת רצתה ללכת למקום אחר לאכול פונדנט, אבל אני רציתי לטעום את הקפה. היא שתקה בהבנה. ברובינא דווקא כן מגישים פונדנט, אבל הוא מחומם במיקרו, ולה "זה לא שווה את הקלוריות". ההפוך שלי (10 שקלים) גם לא היה שווה את הקלוריות.
טעות מספר שבע: ניסיתי לשכנע את הנוצצת ללכת למצוא פונדנט אמיתי, בידיעה שעכשיו, אחרי שסיימתי את הקפה, הכל כבר סגור.
טעות מספר שמונה: עכשיו הם ידעו מי אני באמת. הם בחיים לא יתקשרו אליי יותר.
תיקון טעות: לאחר שלושה ימים חזרתי למקום. הגעתי בשלוש בצהריים, והפעם לא הסכימו להגיש ארוחת בוקר, "כי זה לא בוקר". מצד שני, ההפוך היה ממש טוב, והפוך טוב זה תחליף נהדר לחברים טובים.
בקטנה:
סקס אפיל: אם לא קר, המרפסת עם הספסלים היא אחלה
אנשים: תושבי השכונה באים להציץ בדייר החדש
עיצוב: בחוץ מקסים, מקרוב מזכיר קצת תפאורת דיקטים
מצב רוח: לחוץ. ככה זה עם דברים וחברים חדשים
שירות: משתדל מאוד
מסך עשן: בעיקרון בחוץ, אבל אתם יכולים לנסות להתחנן על חייכם
הפוך: של מאורו, 10 שקלים
ליד הקפה: עוגייה קטנטנה לפינוק
טיפ: לנסות לתפוס את הספות
שורה תחתונה: המקום חדש ועוד לא החלטי. אבל גם אני לא