לה רפובליקה די רונימוטי: איטלקית למתחילים

יום שישי 09 בדצמבר 2011 07:00 מאת: אושרת יקותיאל, עכבר העיר

האיטלקית הצנועה ומלאת הכוונות הטובות, מתקשה לספר כרגע מענה מושלם לציפיות אבל נמצאת בכיוון הנכון. אושרת יקותיאל יצאה כמעט מרוצה


איפה השומן? סלסיצ'ה

צילום: בני גם זו לטובה

פרסומת

כבר הרבה זמן שאני רוצה ללכת לרונימוטי, מסעדה איטלקית קטנה וצנועה בבעלותם ותפעולם של זוג צעיר – רוני בלפר ומוטי סופר. השמועות על מעדניה איטלקית צמודה וחמודה, שבה ניתן למצוא נקניקים שמנמנים, פסטות טריות ושאר ממתקים - הגיעו לאוזני כבר מזמן. הבעיה היחידה היתה שהעניין הצריך נסיעה לרמת החייל. אם נגזר עלי לעבוד מהבית, לפחות אני יכולה לחסוך מעצמי את הסבל שבביקור במקומות שבהם אנשים מתייחסים לפלורוסנט כאל אור טבעי. אולי בגלל אנשים כמוני, החליט הזוג להעתיק את מסעדתם ללב תל אביב, לרחוב מזא"ה, לחלל שעד לפני זמן קצר הכיל את בראסרי "לוקאס" הלא מוצלח, עליו השלום.

לה רפובליקה די רונימוטי - לשעות פתיחה ולכל הפרטים

החלל לא נראה שונה מאוד מגלגולו הקודם; חלל אחד מרובע וגדול ובקצהו בר אכילה. לאורך אחד הקירות הציבו דלפקים עליהם מונחים מיני אנטיפסטי, לחמים ומאפים – המוגשים לסועדים במקום. אלה מהווים את פיסות הצבע והאופי העיקריים במסעדה, שכרגע לא כוללת מעדניה. יש לקוות שזו תיפתח בהמשך.

לאכזבתי, ולגמרי באשמתי, גילינו רק עם הגיענו למקום, כי מדי שני בערב יש במסעדה ערב "פיציקטו". השם אמנם נשמע חמוד מאוד ואיטלקי, אבל לא אומר כלום כשזה מגיע לאוכל. הכוונה כאן היא למנות קטנות בסגנון "טאפאס", כדבריה של המארחת. בוונציה קוראים לזה "צ'יקטי", וכמו טאפאס ספרדי הוא מוגש בברים יעודיים, לצד הרבה יין, בדרך כלל על פרוסות לחם. אבל גם בתל אביב כידוע, מתמחות מרבית המסעדות במנות קטנות המיועדות לחלוקה.


מחכים למעדנייה. רונימוטי (צילום: בני גם זו לטובה)

תפריט הפיציקטו משתנה מדי שבוע, מחולק ל"ירקות", “דגים ופירות ים" ו"בשר" ונותר נאמן למדי למטבח האיטלקי הפשוט.

מה אכלנו: התחלנו עם סלט סרדין – למעשה מעין סלט פנזנלה עם סרדינים כבושים, קרעי לחם קלויים, פלפלים מתוקים וחריפים קלויים, עגבניות וזיתים. הסלט סבל קצת ממליחות יתר, בין היתר בגלל מליחותו של הסרדין, אבל השילוב של פלפלים חריפים ומתוקים היה מוצלח ובסך הכל מדובר במנה פשוטה, רעננה וטובה. גם מנה של מבחר שעועיות ירוקות עם רוקולה ופרמזן שיחקה באותו מגרש. השעועית נעשתה עד למידה הנכונה, והוגשה בטמפרטורה מדויקת, לא קרה מדי כנהוג במחוזותנו. הפגם היחיד בסלט היה עודף לימון, שאמנם אהוב מאוד, אבל לעתים הוא שתלטן ודורסני כלפי טעמים אחרים - במקרה הזה, טעמים נקיים וטהורים של חומרי גלם טובים.


כנראה שהשף מאוהב. סלט סרדינים (צילום: בני גם זו לטובה)

המשכנו עם שתי מנות בשריות – סלסיצ'ה עם עלי ברוקולי וריזוטו כבדי עוף. הרעיון מאחורי המנה הראשונה מצא חן בעיני – חתיכות גסות של נקניקיה פיקנטית, עם שילוב קלאסי של שום, צ'ילי ושמן זית. לזה נוספו עלי ברוקולי יוצאי דופן – לא הגבעול והפרח עצמו. אלה היו מצויינים – מעט מרירים ובעלי טעם פראי. הנקניקיה לעומת זאת לא הכילה מספיק שומן ולפיכך היתה יבשה מדי. על אף הפיקנטיות, היא נעדרה מימד ועומק נוספים. חבל, כי מדובר במנה שיכולה היתה להיות נפלאה.

ריזוטו כבדי עוף היה מוצלח מאוד. הריזוטו בושל בציר בקר עשיר והוגש עם כבדי עוף טובים, ערמונים ושבבי פרמזן. במנה הזו הכל נעשה במידה הנכונה והיה איזון מדוייק של טעמים. הריזוטו נותר קליל ונגיס.


איזון מדויק של טעמים. ריזוטו כבדי עוף (צילום: בני גם זו לטובה)

אחרי כל זה עדיין מאוד רציתי פסטה. והרי טרטוריה איטלקית נמדדת בין היתר לפי טיב הפסטה הפשוטה ביותר שלה. לכן הזמנו ספגטי אליו אוליו. המנה הזו היא מהמנות הבודדות מהתפריט הקבוע שמופיעות גם בתפריט הפיציקטו. למרות זאת, היה בה משהו "קטן" ולא נדיב; שמן הזית, המרכיב העיקרי במנה, לא היה באיכות מספיק טובה ולא היה מספיק ממנו. גם תוספת הצ'ילי הירוק לא סיפקה למנה אופי ברור. לקינוח הזמנו טירמיסו מצויין – רך ואוורירי ביותר, עם כמות נדיבה של מסקרפונה.

שירות ואוירה: השירות היה אדיב, קשוב וטוב. על אף החלל המעט מנוכר יש משהו חם ונעים במקום, נטול יומרה ומשתדל במובן החיובי ולא באופן מלאכותי. נדמה שהמסעדה עדיין לא "מצאה את מקומה" מבחינת אוירה – האם זו מסעדה משפחתית? רומנטית? שכונתית? ואולי החן שלה טמון בזה שהיא לא מנסה להיות שום דבר, אלא כבר תמצא את דרכה באופן טבעי.


רך, אווירי ונדיב. טירמיסו של רונימוטי (צילום: בני גם זו לטובה)

יין: תפריט יין לא גדול, אבל מעניין, עם כמה בחירות איטלקיות יוצאות דופן. שתינו בקבוק נביולו של נביולו ד'אלבה, מומפיסאנו 2006. נהננו מכך שיכולנו לשתות נביולו נחמד אם כי קצת מחוספס, במחיר נגיש ובכך להשלים את החוויה האיטלקית.  

בשורה התחתונה: כיף שנפתחה עוד איטלקית ראויה במרכז העיר. במתכונת הפיציקטו, המחיר יקר ביחס לתמורה, אבל ממבט בתפריט הרגיל נראה כי המחירים סבירים יותר. יש משהו מעט בוסרי שבא לידי ביטוי בבצוע לא מושלם של המנות, אבל יחד עם זאת אפשר לזהות מאחוריהן יד טובה ואוהבת, שגם נותנת כבוד לחומרי גלם ולא מתפתה לקשקושים מיותרים.

החשבון


סלט סרדין: 45 שקלים
סלט שעועית ירוקה: 45 שקלים
ריזוטו כבדי עוף: 45 שקלים
סלסיצ'ה עם עלי ברוקולי: 48 שקלים
ספגטי: 52 שקלים
טירמיסו: 32 שקלים
בקבוק נביולו: 156 שקלים

סה"כ: 423 שקלים

לה רפובליקה די רונימוטי - מאז"ה 3, תל אביב, טלפון: 03-6470247, שעות פעילות: א' - ו': 08:30 - 00:00 שבת: 09:30 - 00:00


תגובות גולשים
הוסף תגובה +

(12 מדרגים)

דירוג הגולשים:

דרג את הכתבה

  • Currently 3/5 Stars.
  • 1
  • 2
  • 3
  • 4
  • 5
  • 16/06/2012 23:56:10

  • 16/06/2012 09:32:21

  • 21/04/2012 09:46:43

  • 25/02/2012 21:56:49

  • 07/01/2012 22:04:30

  • 11/12/2011 14:18:44

  • 11.great review(Reuben)

    11/12/2011 11:30:52

  • 11/12/2011 10:46:52

  • 11/12/2011 01:29:27

  • 8.מעדניה בבקשה(אורגנו לפטי)

    10/12/2011 21:46:57

  • 10/12/2011 21:33:57

  • 10/12/2011 20:21:31

  • 10/12/2011 17:34:22

  • 10/12/2011 17:01:03

  • 10/12/2011 14:11:23

  • 10/12/2011 11:33:36

  • 09/12/2011 18:15:46