פונדק משה: אל תטרחו לבשל בבית

יום שני 02 באוגוסט 2010 00:05 מאת: צבי גילת, עכבר העיר תל אביב

באור יהודה באמת שאין סיבה לטרוח לבשל בבית. פונדק משה עושה בשבילך את העבודה ומספק ארוחות טעימות במחירים זולים


פונדק משה. ארוחות טעימות במחירים זולים

(צילום: אביעד הרמן)

פרסומת

למה לבשל בבית? כשאתה גר לבד, ואף אחד סביבך לא תובע את ארוחת הצהריים שלו, למה לבשל בבית? מול האופציה הקלה (אמנם, לאו דווקא זולה) לאכול בחוץ, יש מקום לשאלה. אני, למשל, מבשל בהתקפות. בזמנים שאני נמצא יותר מדי בחוץ ובנסיעות וחוזר הביתה רק בשעות הלילה, להתקלח ולישון, אני מרגיש שהקשר שלי עם ביתי מתרופף. לוקח זמן לעכל את התחושה, אבל דברים קטנים ומוחשיים מהווים עבורי תמרורי אזהרה: כביסה יבשה שנשארת על החבל ואין חשק לקפל אותה, כוס של ערק שנשארה יומיים מול הטלוויזיה ושצבע המשקה בה הפך שקוף־עכור, המשקע בכוסות הקפה בכיור שמתחיל להתמצק, העגבניות במגירת הירקות במקרר שמתחילות להתרכך.

כל אלה מתלווים לתחושה מוזרה של תלישות ורפיון שרירים. מצאתי שהפתרון לכל אלה הוא שעתיים במטבח. בזמן שרוטב העגבניות של האורז מבעבע, השניצלים מיטגנים ותערובת הבשר לקציצות מוכנסת להשהיה במקרר, אני מתמלא עזוז, מקפל כביסה, מפנה כוסות, מעביר מטאטא, מעמיד את הבית ואותי מחדש על רגלינו (עכשיו נותר רק לברר מה לעשות עם כמויות האוכל המוגזמות, בדרך כלל, שמחכות לי על הכיריים).

נראה כי עקרות בית בעלות משפחה פטורות מהשאלה הזו. הרי זה חלק משגרת יומן. אבל באור יהודה השאלה הזו תקפה וחדה. למה לבשל בבית, כשפונדק משה כל כך קרוב?

אור יהודה, כידוע, היא המעצמה הקולינרית של גוש דן. נכון שאין שם אוכל מקסיקני, וגם פלאי הבישול המולקולרי טרם הגיעו לעיר; על פיוז'ן עדיין לא שמעו שם, ומסעדות שבהן אתה משלם על עיצוב הפנים ולא על מה שמונח בצלחת לא נפתחות שם. אבל סנדוויץ' טוניסאי עשיר בלימונים כבושים, חריימה מעולה, קובות עירקיות מפוארות, כיסונים אוזבקיים ולחם בוכרי טרי נמצאים במרחק סיגריה מכל פינת רחוב. אוכל ביתי וטעים יש כאן בשפע. פונדק משה, במחירים המצחיקים שלו, מאתגר גם את כל השאר.

מדובר במקום נטול הדר, חזיתו כחזיתה של שווארמייה מצויה, מעין חנות לא גדולה בעיבורו של מרכז מסחרי בסגנון הישן שבו אטליז, חנות קטניות (עירק הקטנה), חנות ירקות, סופר זול וסדנה של מתקן אופניים. ויש את פונדק משה. אפשר לאכול שם סיחים בפיתה שלא עולים ולא נופלים ברמתם ממה שהעיירה מציעה בכל חור, אבל העניין המרכזי הוא שורת הסירים הגדולים שבכניסה. אורז לבן ואורז אדום, מרק קובה סלק וקובה חמוסטה, גולאש, קורקבנים, תבית (החמין העירקי), עוף מבושל, מגוון ממולאים (בצל, חציל, תפוח אדמה, פלפל), סיר ענק של כרוב ממולא, מרק בשר ומרק ירקות, ומה לא.

מאחורי שורת הסירים העמוסים במיטב מטעמי בבל עומדות עובדות אתיופיות עם סינרי ניילון וממלאות חמגשיות, קופסאות וגם סירים שמביאים הלקוחות הקבועים מהבית. אין תפריט ואין גם "מה יש היום?". הלקוח מרים את מכסי הסירים ומצביע: "מזה ומזה ומזה. ואת יודעת מה? גם מזה".

אפשר, כמובן, לאכול במקום: עשרות שולחנות וכיסאות מתכת פשוטים – הדקורציה אינה הצד החזק של המקום – פרושים מסביב לצורך הזה, אבל מעטים עושים זאת. השפע הביתי מזכיר ללקוחות את תחושת הבית. במחירים האלה, למה לאכול כאן לבד? קח ארבע־חמש מנות ותרים שולחן בבית.
שתי קופסאות של אורז (לבן ואדום), קופסה של חמין עירקי, קופסה של גולאש, קופסה של ממולאים וקופסה של כרוב ממולא עלו לנו 128 שקל. ארבעה אנשים יכולים לחגוג על הכמות הזו גם את ארוחת ליל שבת וגם את הסעודה השנייה, של שבת בצהריים. במחיר הזה, שווה לחכות לקובות המטוגנות שיוצאות אוטוטו מהמחבת שבמטבח האחורי. "מה עם הקובות, משה?", זועקים הלקוחות. אחת בחמישה שקלים, שתיים הן כבר סעודה של ממש.
אז למה לבשל בבית באור יהודה כששני השותפים של פונדק משה עושים את זה בשבילכם במחיר שבקושי עולה על מחיר חומרי הגלם? אכן, שאלה גדולה.

» פונדק משה. יוסף חיים 27, אור יהודה. טל' 5332318. פתוח: א'-ה' 20:00-7:00, ו' 16:00-7:00.


תגובות גולשים
הוסף תגובה +

(12 מדרגים)

דירוג הגולשים:

דרג את הכתבה

  • Currently 3/5 Stars.
  • 1
  • 2
  • 3
  • 4
  • 5