עשרה אחוזים. לא אגורה יותר

יום חמישי 26 ביוני 2008 00:51 מאת: מורן כרמון, עכבר העיר תל אביב

המלצרים בגיליז הצליחו לעשות את הלא ייאמן: גם לעורר טראומות נשכחות מניסיון העבר וגם ליצור חדשות

קריירת המלצרות שלי נמשכה משמרת אחת בלבד, אך בפרק זמן קצרצר זה הספיקה לזרוע בי טראומות ביד רחבה. לזכותי ייאמר שהייתי בת 16, ושאותו אחר צהריים של פורענות התרחש במסעדה מזרחית ששכנה בתחנת דלק. כל ניסיון לשחזר מה בדיוק אירע שם נתקל בערפל שחור, אך מדי פעם צפים מן השאול הרגשי שבו הם נחבאים קטעי תמונות של יד צעירה מנסה לייצב ללא הצלחה מגש עמוס סלטים, המתנדנד כבעיצומה של סופת הוריקן, או של טיפ משמח של 20 שקל שנעלם לכיסו של הבעלים כאילו היה חזיון תעתועים.

שני לקחים חשובים למדתי במשמרת המלצרות היחידה בחיי: הראשון והמתבקש - החיים לא הועידו אותי להתפרנס ממלצרות, והשני - מלצרים הם עם הראוי להערצה, או לכל הפחות לטיפ נדיב מאוד. הביקור שלי בגיליז, לעומת זאת, הצליח לערער במשהו על התובנה השנייה, ואף לחלץ ממני - לראשונה מאז גיל 16 - טיפ מחאה של עשרה אחוזים בלבד.

אל גיליז הגעתי במסגרת מסעי לאיתור ארוחת הבוקר הטובה בעיר. בשלישייה המובילה שלי, נכון לעכשיו, נמצאים קפה נואר, הברסרי ואורנה ואלה, כשקפה תפארת מאיים על ההגמוניה. חברה סיפרה לי שאין להחמיץ את ארוחת הבוקר הנדיבה של גיליז, המוגשת מדי יום עד השעה 17:00. מיהרנו אפוא צ' ואני בשבת אחר הצהריים למתחם הנמל המתחדש, והגענו לגיליז ב-16:30 בדיוק. טעות ראשונה. בגיליז אמנם מגישים ארוחת בוקר עד השעה 17:00, אך לא באותה רמת תחזוקה שבה מוגשות המנות בשעות מוקדמות יותר. סלסלת המאפים, שעליה פינטזתי כל הדרך לנמל, כבר לא היתה בנמצא, ובמקומה הוגש לנו רק לחם - לבן ושחור (בתוספת ריבה, חמאה וזיתים) - טעים אך עייף. המלצרית אמנם הזהירה אותנו מראש לגבי המאפים החסרים והשאירה את הבחירה בידינו, ובכל זאת מוזר כיצד ארוחה שחסר בה רכיב קריטי למדי מתומחרת בסכום הקבוע של ארוחות הבוקר בגיליז (56 ש"ח), ללא כל הנחה.

אבל אני מקדימה את המאוחר: 20 דקות המתנו, צ' ואני, עד שהצלחנו בכלל לבצע את ההזמנה. המקום היה אמנם עמוס ורוב השולחנות הפונים אל הים היו תפוסים, ובכל זאת לא ניכרה תכונה רבה בקרב המלצרים. רובם הסתודדו סמוך לכניסה, פיטפטו זה עם זה, ונמנעו במופגן מליצור קשר עין עם הלקוחות. שתי מלצריות שאליהן פנינו בבקשה להזמין עשו לנו פרצוף וענו ש"עוד חצי דקה". בסופו של דבר לא נותר לי אלא להלשין למארחת שאנחנו לא ממש זוכים יחס. המארחת פקדה על אחת ממלצריות ה"עוד חצי דקה" לגשת אלינו, אך זו המשיכה - לנגד עינינו המשתאות - בפרצופיה, ולבסוף מלצרית אחרת, בעלת התנהלות רובוטית, עשתה טובה ובאה לקחת מאיתנו את ההזמנה.

בניגוד לחשדנות הטבעית שלנו כלפי מקומות שנהנים מנוף קסום במיוחד ולכן מרשים לעצמם לזלזל באוכל, ארוחת הבוקר של גיליז ("ברקפסט רויאל") מעידה דווקא על השקעה ויצירתיות. לשתייה אפשר להזמין מתוך שלושה קוקטיילים מוצלחים מאוד של שמפניה, ובנוסף לסלט ירוק נחמד ושני סוגים של גבינות (שמנת ומלוחה), מגיעות ביצים המבושלות במגוון תוספות לא שגרתיות, כגון ביצי סלמון או שרימפס. צ' נהנה ממנה טעימה של ביצים עם בשר, הכוללת תבשיל בשר שרובו עצמות, ירקות שורש ויין אדום, שהוגשה במחבת לוהט. אני טעיתי ובחרתי במנה פחות מוצלחת, ביצים ברוטב עגבניות חריף, שהוגשה אף היא במחבת וסבלה מטעם לוואי. אחרי ביס אחד הבנתי שהמנה הזו לא בשבילי, אבל המלצרית הרובוטריקית לא טרחה לבדוק אם אנחנו מרוצים, ולכן לא יכולתי לבקש שהמנה תוחלף. כשהגיעה שוב, לאחר זמן רב, שאלה רק אם ניתן לפנות את השולחן, ונטלה ממני את המחבת המלא ללא אומר. השתייה החמה שהזמנו (הפוך קטן ואספרסו קצר) היתה סבירה, אך לא הצליחה לשפר את מצב רוחנו.

ניכר שלגיליז יש פוטנציאל להסב לנו הנאה גדולה בהרבה, אך עד שיימצא המבוגר האחראי שיעשה שם קצת סדר, הגמוניית ארוחות הבוקר הקבועה שלי יכולה בהחלט לנשום לרווחה.

גיליז, האנגר 25, נמל תל-אביב, פתוח כל השבוע מ-10:00 עד לקוח אחרון