מסעדת התרנגול: קול קורא ביפו

יום רביעי 14 בנובמבר 2012 00:15 מאת: צבי גילת, עכבר העיר

המסעדה החדשה ביפו מתיימרת להכין אוכל גורמה שמתאים גם לפועלים, ועושה את זה בהצלחה


בין קודש לחול. התרנגול

(צילום: אורן זיו)

פרסומת

לפני כ־15 שנה התחלנו, ידידי ט' ואני, ללמוד בצוותא דף גמרא אחת לשבוע. בכל פעם שסיימנו פרק חגגנו את ההישג בארוחה במסעדה, שתכליתה להודות לבנות זוגנו על שהואילו לאפשר לנו את השיגעון הקטן הזה. אנחנו למדים לאט, מתברר במהלך השנים שאי אפשר להיפגש בכל שבוע, ובכל זאת אנחנו מתמידים. הפרק האחרון שסיימנו היה פרק המכונה "הגוזל", הדן בעונשיהם של גזלנים. מתברר מהפרק שיש יתרונות מסוימים בלהיות גזלן. יחסית לגנב, כמובן. עוד פרק אחד ונסיים בצוותא את מסכת בבא קמא, ואנחנו מתכננים אירוע גדול. משתעשעים במחשבה לקיים אותו באיצטדיון בלומפילד, אבל אפשר שיהיה שם צפוף מדי לשלושתנו: ט', רעייתו המקסימה א' ואנוכי (הבנתם נכון, אין לי עזר כנגדי).

» התרנגול - לשעות פעילות ולכל הפרטים

» סלימי: אוכל מהנשמה
» בר קיימא: אידיאולוגיה טעימה
» לילוש: הנחתום רשאי להעיד על עיסתו

אפרופו בלומפילד, החלטנו לקבוע את מסיבת הסיום של פרק "הגוזל" ליפו, ולרחרח בסביבה. כתרנגולים גאים התלבשנו על מסעדה צעירה יחסית שנפתחה לאחרונה ברחוב שארית ישראל, לא רחוק מבלומפילד, ושמה התרנגול. בעליה הגדירו אותה כ"מסעדת שף לפועלים". התאים לנו מאוד. גזלנים בטוח אין שם, ואולי יהיה זה סיפתח נאה לפרק "השוכר את הפועלים".
המקום נחמד מאוד. שולחנות לא רבים מעץ מלא, כסאות צבעוניים, אור נעים. האווירה מתאימה גם לדייט וגם לסעודה משפחתית. מוזיקת הרקע נעימה, המקום נקי ופשוט, וניכר שייעודו הקודם היה אף הוא בתחום האוכל. הקופה הרושמת ומכונת האספרסו יושבות היכן שהיה פעם גריל פחמים עצום ממדים, אבל בתרנגול, למרות שמו, לא מכינים שיפודים על האש. כדי לבדוק מה כן מכינים שם, הזמנו צלחת גדולה של מזטים (52 שקל, יש קטנות יותר). מגע יד ייחודי ומדויק היה למזטים הללו. שימו יחד צזיקי עתיר שום, צימעס מתקתקים, שעועית מבושלת, פסטרמה מעושנת ופיסות נקניק מטוגנות ותתהו איך כל זה הולך ביחד. אז הנה, הולך יופי. 


שף חברתי. התרנגול (צילום: אורן זיו)

אין יותר מדי מנות עיקריות בתפריט הערב, אבל מה שהיה שימח את לבנו. א' הזמינה קציצות ירק עם פירה (44 שקל, היא לא אוכלת בשר בשעות הערב), ט' הזמין מנה של פלפלים ממולאים בבשר כבש ואורז (38 שקל, הוא כן אוכל בשר בערב) ואני, אולי מתוך הזדהות עם מעמד הפועלים, הזמנתי מנה של פתיתים עם ירקות (34 שקל. אני אוכל בשר בערב, אבל אפשר גם ערב אחד לא). כוסית של ערק (15 שקל) ושני בקבוקי בירה במחיר זהה (בירה מהחבית לא נותרה למעמד הפועלים) שימשו להרמת כוסית חגיגית וחיממו את קרבינו. ביקשנו מהמלצרית לעמעם את המזגן.

נחמד ושקט ביפו בשעות הערב, אם אתה רק טורח להתרחק מעט משדרות ירושלים הסואנות. גם צלחת הפתיתים היתה שקטה ונעימה. כמה רסיסים של פלפל חריף הוסיפו לה עוקצנות מפולפלת, אבל הערב החלטנו לא להתפלפל. א' שיבחה את קציצות הירק, ואכן הן נופלות רק מעט מקציצות הירק שהיא יודעת להכין. ט', אולי בשל ההתרגשות, הצליח לחסל רק פלפל ממולא אחד, את השני ארזו לו הביתה.

היה נעים והיינו נשארים שם יותר. יום חמישי בלילה, אתם יודעים, זמן הבילויים, והמקום מאוד חביב וסימפטי, לא יומרני אך עוקצני במידה. אבל תורה, מה יהא עליה?

בקטנה



תפאורה:
פשוטה ונקיית קווים
סביב השולחן: חברותא
שירות: אישי ולבבי
חיוך: טבעי
שירותים: נקיים
חניה: בשפע
שורה תחתונה: כמו שהבטיחו - שף לפועלים, שף תאכל משהו

התרנגול - שארית ישראל 4, יפו


תגובות גולשים
הוסף תגובה +

(4 מדרגים)

דירוג הגולשים:

דרג את הכתבה

  • Currently 3/5 Stars.
  • 1
  • 2
  • 3
  • 4
  • 5