אוכל

עדכנו אותנו




פלימרקט: בריחה בינונית מהמציאות

יום רביעי 19 בספטמבר 2012 00:35 מאת: אבנר ברנהיימר, עכבר העיר

האוכל לא מבריק ויקר יתר על המידה, אבל פלימרקט מצליחה לספק את האסקפיזם שנדרש כדי לגרום לאשכנזים לרקוד



בריחה מהמציאות. תיבת פנדורה של פלימרקט

(צילום: בועז לביא)

פרסומת

בארבע השנים האחרונות, מאז נולד לנו יואל שאמו גרה ביפו בבניין דו־לאומי, עקבתי מקרוב אחרי ההתפתחות של שוק הפשפשים. ממתחם זנוח, עם מתנחלת אחת חביבה בשם פועה, למקום החם ביותר ביפו־תל אביב, עם מקומות נהדרים כמו סיפו ושאפה בר לצד מאפיית מרגוזה, כספומט למכורים לפחמימות. בניגוד למסחריוּת הקניונית שכבשה את נמל יפו, שוק הפשפשים שומר על אופיו הייחודי, ובלילה הוא לא נופל ממתחמים דומים בערים ים תיכוניות אחרות, כמו רובע פסירי באתונה, ריברה בברצלונה או הטרסטברה ברומא.

» פלימרקט - לשעות פעילות ולכל הפרטים

»
סרדיניה: שגרירות איטליה בכיכר קדומים
» רוקח ים: מופע היחיד של איל לביא
» פסטה מיה: שמורת טבע בלב תל אביב


ביום שלישי לפני שבוע, מתחם השוק התפוצץ מסקס אפיל של אנשים שהדבר הגדול שמאחד אותם הוא הדחקה מוחלטת של המיתון. אני חושב שערב השנה החדשה הגענו למקום הזה שבו האופטימיות נושקת לייאוש. כשהבחירה היא בין שתי אופציות, לחגוג כאילו אין מחר (מה שנראה די סביר כרגע) או דיכאון קליני, נראה שהתל אביבים בוחרים באופציה הראשונה. יש אופציה שלישית - מחאה חברתית פוליטית שקוראת להפסקת הפרת זכויות אדם בשטחים ובזבוז הכספים שם על חשבון חינוך, בריאות, תרבות, רווחה ופריפריה בגבולות הקו הירוק - אבל נדמה כי זו מעולם לא היתה אופציה אמיתית, ונשארנו עם הקברט.

בפלימרקט, הנקודה החמה ביותר ברובע  נכון לעכשיו, הבינו את זה מילולית ולקראת חצות הפך אזור הכניסה לרחבת ריקודים מאולתרת בסגנון "אשכנזים רוקדים מזרחית". מודה אני כי מעולם לא התחברתי לסגנון הזה, ועד שיעבור החוק שיחייב אותי לרקוד לצלילי שיריו של עומר אדם החתיך, אעמוד על זכותי לעמוד דום בחאפלות מהסוג. מי שהתחככות עם קהל אקלקטי של צעירים וסלבס (עידן חביב היה שם, ואני), לצד שולחן עם שמונה מורות, עושה לו את זה, ייהנה מהמקום הלוהט.


בכפיים. פלימרקט (צילום: איל מרילוס)

אני ממליץ לבוא שבעים מהבית ולהתמקד בשתייה ופיק־אפ, כי האוכל לטעמי לא טוב, והמנות קטנות ומתומחרות בצורה שערורייתית. האמת שממש מבאס אותי לכתוב ביקורת לא טובה בתפר של השנה החדשה. קיוויתי ליפול השבוע על מקום מהמם, ואפילו גררתי לשם, לשם כך, אשה מאוהבת. אבל אפילו מוחה המוצף בדופמין לא הצליח לטשטש את הבינוניות המעציבה של פלימרקט. כל מה שרע במסעדות שוק, כולל השם. גם מיס הודו, חברתנו האהובה שחזרה מתת היבשת ועושה מאמץ כביר לשמור על השלווה הנצחית שרכשה שם יצאה מעורערת קלות. למה, למה דווקא הביקורת על אואזיס המעולה נפלה לי על הגיליון הגרפי "ללא מילים", ואילו זו, שהייתי שמח לסכם בתמונות של אשכנזים רוקדים מזרחית עם שרימפס במחבת, דורשת ממני 650 מילה? טוב, יאללה.

פוקצ'ה (31 שקל!) היא למעשה קרש דק וקטן עם פרשוטו מיובש בתנור וירקות קלויים, תפלה, יבשה ובמחיר מופקע. קרפצ'ו עגל (47 שקל) עם קרם אנשובי, פרמז'ן ורוקט, היה "נחמד, אך לא מתובל מספיק", אומרת המאוהבת, ואילו מיס הודו - שלהפתעתי אוכלת פרות - התלהבה אפילו ואמרה שהעגל "סקסי, עדין וטעים". טרטר מוסר (55 שקל) עם שאלוט, צנונית, קרם פרש עמבה, קוביות חציל בלאדי ועגבניות לחות היה מוזר, בטמפרטורה משונה, ואחרי שני ביסים התרחקתי. או לדברי מיס הודו, "הדג היה הנפילה האמיתית של הארוחה, חסר טעם ועוקץ, תפל ושמנוני". סלט ארטישוק (59 שקל) הוא הסלט הכי עשיר והכי סתמי. כל כך הרבה מרכיבים טובים: מגוון עגבניות, שקדים קלויים, בצל סגול, זיתים, צ'ילי לא חריף, גבינת פטה, וכל כך מעט טעם. כמות הארטישוק היתה קטנה עד שהמאוהבת היתה בטוחה שהזמנו סלט עגבניות. מנת שרימפס במחבת (75 שקל) היא הונאה: חמישה טייגר שרימפס הוקפצו במחבת קטנטנה עם שמן זית, יין לבן, יריקת עגבניות שרי וזית שחור, והיו בסדר גמור גם אם נטולי ייחוד, אבל היחס בין הכמות למחיר הוא לא מכובד. המנה הטובה של הערב, וגם היא הוגשה בקמצנות מקוממת, היא של ריזוטו עגבניות מעושנות (75 שקל) בשמן רוזמרין עם פרח קישוא ממולא בריקוטה ועגבניות מיובשות. זה היה טעים, אבל מילא בקושי חצי צלחת. המאוהבת נהנתה משתי המנות, אבל טענה ש"בשקט יכלו להיות ביחד מנה עיקרית ותוספת".


תענוג גבוה. תיבת פנדורה של פלימרקט (צילום: בועז לביא)

הקינוחים היו פגז, בעיקר פאי לימון (45 שקל) שמגיע מפורק לחלקיו, חמוץ ומתוק במידה, מעוטר במרנג ובבצק פירורים קריספי, ועשיר בחמאה. פנדורה (41 שקל) זו תיבת קרמל ובתוכה פצצות כמו פלאן שוקולד וגלידת שוקולד מריר, קינוח מתוק בטירוף, אבל ממכר. "עפתי עליה, ולא אהסס להזמין שוב למרות הבחילה שחשתי לאחר שניקיתי ביסודיות את הצלחת", אמרה מיס הודו בדרכנו חזרה לריקשה. אם לסיים בפן החיובי - המלצר היה יעיל, המארחת מפנקת, ואם נתעלם מהאוכל, שכולי תקווה שישתפר ויתומחר בהתאם לתקופה, המקום עצמו לגמרי מגניב וסקסי. ביחד עם שתייה קרה וחמה ושתי כוסות יין לבן חצי יבש, השארנו 547 שקל. שתהיה לכולנו שנה טובה.

פלימרקט - רבי יוחנן 8, יפו.
פתוח:
כל השבוע 24:00-12:00.





תגיות: אבנר ברנהיימר, סיפו, פלימרקט, שאפה בר

(3 מדרגים)

דירוג הגולשים:

  • Currently 3/5 Stars.
  • 1
  • 2
  • 3
  • 4
  • 5