אוכל

עדכנו אותנו




פסטה מיה: שמורת טבע מפתיעה בלב תל אביב

יום רביעי 22 באוגוסט 2012 00:34 מאת: אבנר ברנהיימר, עכבר העיר

פסטה מיה מציעה אוכל איטלקי נגיש וטעים, ומוכיחה שהסוד הוא בפשטות



שמורת טבע בלב תל אביב. פסטה מיה

(צילום: שי בן אפרים)

פרסומת

הרעיון של בן זוגי ערן לאכול בפסטה מיה זכה להרמות גבה מצד החברים. דויד הציע בציניות ש"אחר כך נמשיך לקינוח בקפולסקי", אסף חשב שהיא נסגרה מזמן, ואני הנחתי שההתרחבות לסניפים נוספים בוודאי גרמה למותג להתנהג כמו ספגטים, שהתחילה כמסעדה לוהטת ברחוב יבנה והפכה למה שהיא היום. עדיין, בעיקר כדי לתמוך בכמיהה הנוסטלגית של בן זוגי, אמרתי שיכול להיות מעניין לבקר בסניף המקורי ברחוב וילסון.

פסטה מיה - לשעות פעילות ולכל הפרטים

»
בויה: המנה הכי טעימה היא אווירה טובה
» קורדליה: לא כל הנוצץ זהב
» יאסו תל אביב: בכפיים של אביב משה

לפני כ־15 שנה, כשנפתח, היינו מבקרים בו פעם בשבועיים, ובבת אחת נטשנו לטובת החתיכים האיטלקים החדשים בעיר. הזיכרונות שלי מפסטה מיה נפלאים. זה היה מהמקומות היחידים בעיר שהגישו פסטה טרייה מתוצרת עצמית בטעמים, צורות ושמות מעוררי דמיון, כמו "חונקי כמרים", "רדיאטורים" ו"עצבניות", שלא הכרנו קודם, עם רטבים משתנים ובמחירים שפויים. זה היה אוכל איטלקי טעים ופשוט במסעדה ביתית, משפחתית, נעימה אבל גם רומנטית, ובשבוע שעבר שמחנו לגלות שזה נשאר ככה. זהו עניין נדיר במקומותינו שמסעדה שורדת לאורך שנים רבות ושומרת על האיכויות שבזכותן עשתה לעצמה שם. מסעדת אורנה ואלה היא מקרה נדיר שכזה, כמו גם הבראסרי, ומתברר שגם פסטה מיה.


ביצוע מופתי. ארנצ'יני (צילום: דנה מלמד)

התחלנו עם אנטיפסטי (42 שקל), מנת ספיישל שכללה פלפלים קלויים ועסיסיים, תפוחי אדמה, פרוסת חציל גדולה ופיקנטית, כרובית וגבינה קשה עוקצנית במקצת ונהדרת. דויד, עורך מוכשר של תוכניות בישול, אומר ש"הירקות היו קלויים במידה הנכונה, מתובלים בטעם חמצמץ ושומי עדין. באופן מפתיע, זאת אחת ממנות האנטיפסטי הטובות שאכלתי". אסף, שהיה מלצר מיתולוגי בפסטה לינה הפלורנטינית (עליה השלום), אומר שזו "מנה בסיסית וטעימה, שעשתה לי געגועים לפסטה לינה". בקיצור, הצלחה גדולה. סלט פנצנלה (37 שקל), סלט "עניים" שמשלב ירקות פשוטים ולחם יבש, הכיל ירקות טריים וזיתי קלמטה בחומץ בן יין אדום עם רוטב עדין ועם קרוטונים קראנצ'יים, והיה משובח. "פשוט ומרענן", אומר דויד. אסף אהב את שיטת החיתוך, ששמרה על צורתן האליפטית של עגבניות התמר, ואמר ש"המנה היא הוכחה לכך שהסוד הוא בפשטות". ארנצ'יני (46 שקל) הם כדורי ריזוטו עם מוצרלה מצופים בפירורי לחם ומטוגנים בשמן עמוק, שכאן הוסיפו להם זיתי קלמטה ופטרוזיליה. הכדורים מונחים ברוטב עגבניות ופלפלים סמיך ועשיר. "מנה מצוינת, טעימה ופריכה", אומר דויד. לאסף הכדורים נראו בהתחלה כמו בליסטראות שמן, אבל הוא הופתע לטובה מהפנים שלהם, שהיה "טעים, נימוח ולא הרגיש כמו משהו מטוגן". אכן ביצוע מופתי. 


שומרים על המסורת. פסטה מיה (צילום: שי בן אפריים)

בזמן שהמתנו לעיקריות על בקבוק של קאווה קסניוס, ספרדית דווקא (98 שקל), הבנו כמה נינוחים ורגועים אנחנו מרגישים, למעט דויד, שחושיו רגישים וקצת הפריעו לו הרעש וריח הטיגון שעלה מהמטבח, שדלתו נשארה פתוחה. לשמחתי, נפלה בחיקו מנה נהדרת של רביולי פטריות (59 שקל) שמילאה אותו אושר. זו היתה מנה גדולה מאוד וטעימה עם פטריות פורצ'יני, יער, פורטובלו, שמפיניון, פרמיג'נו וריקוטה. "המילוי טעים ועשיר, הבצק טרי ועדין, רוטב העגבניות פיקנטי, ולמרות שהיא פשוטה למדי, היה טעים. סך הכל - מנה מצוינת". אסף חשב שהרביולי היו נפלאים, אבל העיר שדויד טעה בבחירת הרוטב, שכן "העגבניות מיסכו את הטעמים של הגבינות". אם הוא היה עדיין המלצר שלנו, ולא משנה קריירה לבעלים ומנכ"ל של חברה, הוא היה ממליץ על רוטב אחר. אסף הזמין פסטה ירקות גינה (56 שקל), שכללה ארטישוק וכרובית בשמן זית ושום. למרות שהיתה טעימה ונדיבה, היתה הסכמה שהיא לא עושה חשק להזמין אותה בעתיד כי היו חסרים בה ייחוד והאחדה בין הירקות. גם ערן לא שבע רוב נחת מפסטה עם כרשה ופטריות (57 שקל). זה רוטב שאהוב עלינו מאוד וגם קל להכנה בבית, אבל פה היה יבש ולא מעניין מספיק. אני הזמנתי פיצה סיציליאנית (58 שקל) עם עגבניות, מוצרלה, סרדינים, פלפל חריף, זיתי קלמטה ופטרוזיליה. זו היתה המנה המנצחת של הערב, ואחת הפיצות האיכותיות שאכלתי בעולם. גם דויד עף עליה: "הבצק דק וקראנצ'י, הרוטב מעולה ובכמות הרצויה והטופינג מצוין". פיצה פשוטה יחסית (מלבד הסרדינים), שזה לדעתי יתרון, ומצוינת.

גם הקינוחים, ברוח המקום, היו פשוטים אך טובים. טירמיסו (39 שקל) סטנדרטי - עם מסקרפונה, בישקוטים וליקר קפה - לא היה מיוחד, אבל היה אוורירי, ותכלס אין שום דבר רע להגיד עליו. טארט אגסים (38 שקל) עם גלידת קינמון היה פריך, עדין ולא מתוק מדי, אבל לא הסעיר אף אחד. 

"בפסטה מיה לא מנסים להמציא את הגלגל ולייצר מטבח איטלקי עילי עם חומרי גלם יוצאי דופן ומנות מתוחכמות ומקוריות", אומר דויד, "זו מסעדה שמתייחסת לעצמה ברצינות, אבל גם לא בהערכת יתר. היא מציעה אוכל איטלקי פשוט וטרי - ומצליחה בזה". גם אסף מעריך את כוחה של הפשטות ואת היעדר הצורך להיגרר אחרי טרנדים אופנתיים. "הם סוג של שמורת טבע", הוא אומר כמחמאה, ומדייק. השארנו 526 שקל והבטחנו לעצמנו לחזור.

פסטה מיה - וילסון 10, תל אביב
פתוח: שבת-ד' 23:00-12:00, ה'-ו' 23:30-12:00.





תגיות: אבנר ברנהיימר, אורנה ואלה, בראסרי, פסטה מיה - תל אביב, רשת ספגטים

(15 מדרגים)

דירוג הגולשים:

  • Currently 3/5 Stars.
  • 1
  • 2
  • 3
  • 4
  • 5