אוכל

עדכנו אותנו




מסעדת טורקיז: אווירה וולגרית לעשירים בלבד

יום שני 24 בינואר 2011 00:05 מאת: אושרת יקותיאל, עכבר העיר אונליין

קירבה לים ומנות דגים טובות לא מחפים על האווירה הנובורשית והשירות המנפנף במסעדת טורקיז התל אביבית



אוכל טרי ופשוט. מסעדת טורקיז

(צילום: יח"צ)

פרסומת

מסעדת טורקיז קיימת כבר קרוב ל-20 שנה - כמעט נצח בקנה מידה ישראלי -  ולמרות זאת לא שומעים הרבה על המסעדה. אולי זה קשור למיקומה יוצא הדופן – במגדל סי אנד סאן , אי שם באזור הדמדומים שבין תל אביב להרצליה - ואולי זה משום שהיא אינה מנסה, או זקוקה, להיות טרנדית. אבל דווקא בשנה האחרונה עברה המסעדה סוג של מתיחת פנים: העיצוב עבר ריענון, והתפריט התעדכן, אחרי שנים רבות של יציבות. כשכן שומעים משהו על מסעדת טורקיז, זה קשור בדרך כלל מזכירים בטריות, במגוון הדגים ופירות הים, ובנוף הים היפהפה הנשקף ממרפסתה.

כשהזמנו מקום בטלפון לצהריי יום חורף שמשי וחם במיוחד, היה מאכזב לשמוע שהמרפסת המקורה שמורה למעשנים. קיוויתי שנוכל ליהנות מהנוף היפה גם מתוך המסעדה, אלא שלאכזבתנו מרבית היושבים לשולחנות בפנים לא נהנים ממראה הים. אולי בקיץ, כשהמרפסת פתוחה, אפשר למצוא לכך הצדקה, אך בחורף זה קצת מעצבן. מבט ממושך על בני המזל במרפסת גילה כי רובם הגורף אכן מעשן. כנראה שבטורקיז יודעים מה הם עושים ודואגים לרצות את הלקוחות, או לפחות את חלקם.

אחרי שהתמקמנו וסיימנו להתמרמר על גורלנו נטול הנוף, התפנינו לתפריט. פרט לזה הקבוע, הונח על שולחננו גם תפריט המיוחדים לאותו יום - בלי הסברים, ובלי לשאול אם ברצוננו לשתות משהו. גם כשהוזמנה השתייה, היא לא הוגשה עד שהגיעו המנות הראשונות. הארוחה העסקית, המוגשת בשעות הצהריים, מתומחרת לפי המנה העיקרית וכוללת גם מנה ראשונה ושתיה קלה. המגוון אמנם מצומצם ביחס לתפריט המלא, אך הוא בהחלט סביר בהתחשב במחירים. פרט למנות ראשונות ועיקריות, מוצעות כעת במסעדה גם "מנות קטנות", כיאה לאופנה שכבשה מסעדות רבות בתל אביב.


הנוף - למעשנים בלבד. טורקיז (צילום: דניאל צ'צ'יק)

מה אכלנו: החלטנו להזמין עסקית אחת, ולנסות בנוסף שתי מנות מהתפריט הרגיל. למנות ראשונות הזמנו פלאפל שרימפס (כחלק מהעיסקית) וסביצ'ה אנטיאס. שתי המנות היו טובות. פלאפל שרימפס כשמו כן הוא, שרימפס שלמים ועסיסיים עטופים בתערובת פלאפל ירוקה ומעט פיקנטית, ומטוגנים בשמן עמוק. השרימפס מוגשים עם טחינה וסלט עגבניות קטן עם כוסברה ופלפל חריף. מנה מקורית, שובבה ועשויה היטב.

המנה השנייה היתה שונה מאוד באופיה: פרוסות דקות אך בשרניות של אנטיאס טרי שעורבבו עם רצועות דקות של סלרי, צנונית, בצל סגול, עלי סלרי, נענע ומעט צ'ילי. השילוב בין הסלרי לדג היה מרענן ומוצלח במיוחד. התיבול -  שכלל מעט שמן זית, לימון ומלח - היה מדוייק ועדין. בנוסף כללה המנה פלחים דקים של לימון קלוף ומעט מתקתק שהוסיפו חמיצות נעימה. גם את הטחינה וגם את מה שנשאר מהסביצ'ה ניגבנו עם לחם מעולה שהוגש לנו בהתחלה, יחד עם עגבניות מרוסקות, זיתים וממרח פלפלים חריפים.

לשמחתנו ולהפתעתנו (בהתחשב בשירות שקיבלנו עד כה), המלצרית ניגשה אלינו על מנת לשאול אם אנחנו מוכנים למנות העיקריות או מעדיפים לחכות מעט. בחרנו בהפסקה קצרה, שגם אפשרה לנו להתבונן ולבחון טוב יותר את המסעדה ויושביה. ככל שהתבוננו יותר, כך הרגשנו פחות שייכים. הרבה גברים בגיל העמידה ואחריו, ונשים צעירות יותר, חלקן הגדול לבושות בטייטס שחורים ובנעלי התעמלות. גם המלצריות אגב, אולי כמחוות הזדהות, לבושות כולן בטייטס צמודים. בטורקיז, כך הבנו,  יש בהחלט אווירה המדמה מועדון לקוחות פרטי - אבל לא כזה שהיינו יכולים או רוצים להשתייך אליו.  

שתי המנות העיקריות היו גם הן טובות, אך פחות מוצלחות מהראשונות. פילה פלמידה עטוף בקרסט עשבי תיבול נעשה כהלכה אך היה חסר ניצוצות. הפילה צופה בתערובות של עשבי תיבול קצוצים גס, והוגש עם ירקות צלויים די סתמיים ופירה טוב וקטיפתי אם כי מעט מלוח מדי. המנה השנייה, אותה הזמנו כחצי מנה (אופציה נחמדה), הייתה לוקוס פריך על מצע של סלט תרד וסלק טריים. הלוקוס, שקומח וטוגן, אכן היה פריך כמובטח, והדג היה טרי ועסיסי, אך עדיף היה לחתוך אותו לקוביות גדולות יותר כדי לאפשר הנאה גדולה יותר מטעמו של הדג, ופחות מנפלאות הטיגון. התרד והסלק הטריים היו מאוד טעימים ואכן לא נזקקו לבישול כלשהו. הם תובלו בשמן סומסום וקצת יותר מדי יוזו – מה שגרם למליחות יתר. יחד עם זאת, שילוב הטעמים היה מוצלח מאוד.

ניתן להזמין קינוח בתוספת 20 שקלים לארוחה העסקית. הזמנו עוגת גבינה על מצע בראוניז שוקולד אך במקומה קיבלנו טארט אגסים ותמרים. כשאמרנו למלצר בהתנצלות שזו לא המנה שהזמנו (המלצרית שהגישה לנו בתחילת הארוחה הלכה בינתיים), הוא סיכם כי "לא הבנו אחד את השני", והחליף את המנה. עוגת הגבינה, על בסיס מסקרפונה, הייתה קלה וקטיפתית, ובסיס הבראוניז עליו נחה היה עשיר ומתוק. בסך הכל קינוח לא מבריק אך די מהנה.

יכול להיות שהיינו נהנים אפילו יותר אלמלא הוגבר לפתע ווליום המוזיקה באופן משמעותי ותמוה. ביקשנו מהמארחת, שעמדה מאחורינו, להחליש. היא אכן הלכה וביקשה ממישהו אחר לעשות זאת, אלא שאחרי כמה דקות הבנו שאין בכוונתם להחליש את המוזיקה. כנראה שזה מתאים ללקוחות מסויימים, במיוחד לאלו הקבועים שישבו על הבר. גם ככה לא נראה שהם מדברים עם בנות זוגם. ביקשנו חשבון והלכנו.


אווירה של מועדון חברים שלא נרצה להיות חברים בו. טורקיז (צילום: יח"צ)

שירות ואווירה: נדמה שלא זקוקים כאן ללקוחות מזדמנים או חדשים, המסעדה עובדת יפה גם בלעדיהם. לכן השירות אפאטי, שלא לומר אנטיפתי, ולא מקצועי. בבית קפה תל אביבי ממוצע מקבלים שירות יותר קשוב וטוב. המלצריות (ואחר כך גם המלצר הבודד) לא טורחות להסביר מה מכילות המנות, גם כשהן נשאלות. המלצרית שלנו גם לא היתה בקיאה במנות המיוחדות. התחושה הכללית היא שלא ממש אכפת למישהו אם אנחנו נהנים או לא. גם השאלה השגרתית והמיותרת "הכל בסדר?”, נשאלה ברובוטיות נטולת חן. אך לא המלצריות אשמות ביחס, אלא דווקא המנהלים ובעלי הבית, שישבו שם במהלך כל ארוחתינו ונתנו לשירות הגרוע שקיבלנו יד, באדישותם המופגנת ובהתרכזותם בלקוחות הקבועים.

תפריט יין: תפריט רחב, מאוזן, עם הרבה אופציות טובות, גם למי שאינו מעוניין להוציא הרבה כסף. התפריט מסודר לפני זני ענבים ולא לפי מדינה או איזור והוא כולל יינות מכל העולם, אם כי מרביתם מישראל, צרפת ואיטליה.

למי זה מתאים: לאנשים שאוהבים שבעל הבית מנשק אותם בכניסה למסעדה. אנשים שגרים בבניין והם בדרכם מחדר הכושר או אליו. אנשים שככל הנראה אוהבים אוכל טוב ומסוגלים לשלם עבורו הרבה כסף.

בשורה התחתונה: מסעדת דגים טובה, עם אוכל טרי ופשוט, מגוון ועשוי כהלכה. הארוחה העסקית מאוד משתלמת, אך בערב ארוחה תעלה משמעותית יותר. על אף האוכל הטוב, האווירה וולגרית והשירות כאילו שלא קיים, בוודאי אם אינך הלקוח הנכון. בסופו של דבר, יש פער מאוד ניכר בין איכות האוכל, המחירים ומראה המקום, לבין השירות והאווירה – וחבל.

החשבון:
ארוחה עסקית: 120 שקלים (תמחור לפני פילה פלמידה כמנה עיקרית)
סביצ'ה אנטיאס – 30 שקלים
לוקוס פריך, חצי מנה – 62 שקלים
כוס גוורצטרמינר פלטר – 25 שקלים
שליש בירה סטלה – 22 שקלים
עוגת גבינה – 20 שקלים
מים מינרלים – 16 שקלים
-------------------------------------------
סה"כ – 295 שקלים

» מסעדת טורקיז. הרצל רוזנבלום 6, סי אנד סאן, תל אביב



מסעדת טורקיז - כרטיס ביקור




תגיות: אושרת יקותיאל, ארוחות עסקיות בתל אביב, מסעדות שף בתל אביב, מסעדת טורקיז

(23 מדרגים)

דירוג הגולשים:

  • Currently 3/5 Stars.
  • 1
  • 2
  • 3
  • 4
  • 5