אח חורג

יום ראשון 10 בספטמבר 2006 16:20 מאת: ליה אופיר, עכבר און ליין

הדבלין בירושלים לא עושה כבוד לאחיו בהרצליה. הצ'יסרים יקרים, הבר עמוס והשירות מתקמצן ולא יעיל . לפחות החשבון הגיע מהר


2cc ולא יותר. פאב הדבלין בירושלים

פרסומת

כבר הרבה זמן שאני מחכה להזדמנות לפקוד את הדבלין הירושלמי. לא הרבה פאבים מצליחים מאיזור המרכז פותחים סניף בעיר הקודש המנומנמת, ובהינתן תהליכי הבנייה המטורפים בהם נתון בימים האלה מרכז העיר - האקט כולו היה אפוף הילת עלייה לרגל.

הדבלין מרשים בעיקר בגודלו ובעיצובו, שעושה כבוד לאח הגדול השוכן בהרצליה, אבל כאן גם נגמרות המחמאות. בכניסה נאבקנו בדלת כה אימתנית עד שכמעט לא שמתי לב שאני עומדת על מטר רבוע של זכוכית, כאשר מתחתי צונחת תהום של כשני מטרים האמורה ככל הנראה לדמות באר עזובה. תחושת הוורטיגו לא הרפתה ממני גם עם הכניסה למקום, שהיה עמוס לעייפה בערב רב של צופי כדורגל. "רק לשבת" נאנחתי כאם לחמישה כאשר שאל אותנו המארח אם נרצה בר או שולחן, לא שבמיוחד היה מקום באף אחד מהשניים. הופנינו אחר כבוד אל זוג מושבי בר פינתיים עם הגב לאקשן. מיד כשישבנו הרגשתי חיבור נפשי עז עם מי שחימם את כסא הבר לפניי, שכן מולי נחו עדיין תחתית בירה ובדלי סיגריות. כשכבר הצלחנו לתפוס את תשומת ליבה של הברמנית היא נאותה לנער קצת את המאפרה אך לא ניגבה, ותחתית הבירה הלחה נותרה עימנו עד סוף הערב. 

הדבלין מתהדר בתפריט ארוך במיוחד של בירות מהחבית, כולל בירות (לא רעות בכלל, למרבה ההפתעה) בטעמי אפרסק, דובדבן ותפוח, וכמובן שאר הבירות שאנחנו מכירים מהגן (22-28 ₪). ברכישת בירה מהחבית ניתן לקבל צ'ייסר ג'יימסון במחיר לא ממש מפנק של 14 ₪ (או ויסקי הבית בעשרה שקלים, לא מומלץ). בקטגוריית האוכל ניתן למצוא מנות בשריות כגון המבורגר, פרגיות, שיפודים ושאר התפריט שנגנב ככל הנראה ממסעדת סימה (48 ₪), כריכים וטורטיות לא מעניינים במיוחד (28-38 ₪), ובי נשבעתי: צלחת אגוזים ב-18 ₪. למרבה השמחה לא החליטו עדיין בדבלין שהם טובים מכדי להגיש ערק, אלא שהמנה שנמזגה לי היתה, איך לומר, לוקה בחסר. כשביקשתי במתק שפתיים מהברמנית שתואיל לחזק לי במעט את המשקה היא הזעיפה פנים, הודיעה רשמית ש"בדרך כלל אנחנו לא עושים את זה", ואז הטתה את הבקבוק לכדי מזיגה של 2cc נוספים והמשיכה בענייניה. עדיף היה שתעמוד מאחורי הצהרתה ולא תמזוג אפילו עוד טיפה אחת אבל לא התחשק לי לפתוח את הסוגיה לדיון, וגם אם היה מתחשק – לא היה ממש עם מי לדבר.

בצבא לימדו אותי להתחיל בטוב ולסיים בטוב. טוב שהחשבון הגיע מהר ויכולנו לסיים את הערב מהר ככל האפשר.   

נקודת האור: עיצוב מבית הקפלה הסיסטינית.
נקודת החושך: אווירת בלפסט אחרי Happy Hour.
מוזיקה: מי יכול לשמוע מעל שאון הקהל.
אוויר הרים: אין, בפנים מרגישים יפו.
חור בכיס: מחירים תל אביביים. מה עשינו רע?
בחמש מילים: באותו מחיר עדיף לטוס לדבלין.


תגובות גולשים
הוסף תגובה +

(15 מדרגים)

דירוג הגולשים:

דרג את הכתבה

  • Currently 3/5 Stars.
  • 1
  • 2
  • 3
  • 4
  • 5
  • 15/09/2007 01:41:47

  • 12/09/2006 09:59:49