אוכל

עדכנו אותנו




"פיקולה פסטה" ו"Par Derriere": מה שטוב לדון קורליאונה

יום חמישי 17 בדצמבר 2009 03:00 מאת: דניאל רוגוב

"פיקולה פסטה" היא מסעדה איטלקית פשוטה אך מענגת, ואילו "Par Derriere" הוא מקום נעים אבל רק מתחזה לבר יין



"פיקולה פסטה"

תצלום: דניאל צ'צ'יק

פרסומת

מי שסבור כי רק במסעדות מהודרות ויקרות אפשר לאכול טוב - טועה. האמת היא שרבות מהארוחות הטובות ביותר מוגשות במקומות קטנים, פשוטים ולא יומרניים, שבהם הטבח יודע מה הוא עושה, נהנה מעבודתו ומפיק הנאה מיוחדת מהבעת העונג שעל פני אורחיו. זהו המצב ב"פיקולה פסטה" שנפתחה ב-2001 בתל אביב; הטבח והבעלים יואב שמעוני ממשיך להגיש בה מגוון של מנות אנטיפסטי, פיצה ופסטה שמעולם לא הכזיבו.

שמעוני, שלמד ועבד במשך כמה שנים במסעדות בטוסקנה, מבשל אוכל איטלקי מסורתי. הוא מכין מלנזאנה א-לה פרמיג'אנה (חצילים עם גבינת פרמזן) בדרך המסורתית: בניית נדבכים של פרוסות חצילים מטוגנות, חמאה ורוטב של עגבניות טריות, שמן זית, ריחן, פירורי לחם, מלח ופלפל; הוספה של כמויות נדיבות של גרירת גבינות מוצרלה, גרוביירה ופרמזן; ולסיום אפייה. רק סועד בעל לב קשוח לא ייהנה מהמנה הטרייה והטעימה הזאת, שהיתה חביבה ביותר על דון קורליאונה, בגילומו של מרלון ברנדו, בסרט "הסנדק".

המשכנו במנה ראשונה נוספת - אספרגוס שמנמנים שטוגנו קלות בחמאה, ברנדי וגראפה, בתוספת שום ועשבי תיבול טריים. האספרגוס, שבזקו עליהם מעט גבינת פרמזן, נותרו פריכים ומגעו של הרוטב העניק להם מתיקות. הדרך הטובה ביותר לאכול אותם היא בידיים, כפי שנהוג באיטליה ובצרפת. לא עמדנו בפיתוי וטעמנו גם מנה של קרוסטיני, שבה הונחו עגבניות, שום קצוץ, ריחן ומעט חומץ בלסמי על גבי פרוסות לחם קלוי, מרופדים בפרוסה של גבינת מוצרלה. המנה היתה פשוטה אך טעימה כראוי.

אחרי הפסקה קצרה טעמנו פיצה מעולה מבצק דק וטעים, שעליו יצקו בעדינות רוטב עגבניות, גבינת מוצרלה ושפע של ריחן וארוגולה טריים. בשלב זה הגענו למנות הפסטה. ב"פיקולה פסטה" סוג הפסטה משתנה מדי יום-יומיים ומה שנותר קבוע הוא מבחר הרטבים, 14 בסך הכל, המוגשים טריים ומוכנים לכל הזמנה בנפרד.

ביום שבו ביקרנו במסעדה הוגשה פסטה בצורת צינורות, פנה רגאטה. חלקנו שתי מנות: פסטה ברוטב עגבניות מיובשות ופרוסות פלפלים אדומים וצהובים, פטריות טריות, ריחן ושום, שכולם טוגנו קלות בשמן זית; ופסטה ברוטב פשוט להפליא אך מענג של שום, חמאה, עשבי תיבול ותבלינים. הפסטה הוגשה א ל-דנטה כיאות, והרטבים, אף שלא היה בהם חידוש רב, ייצגו נאמנה את אמות המידה שאליהן חותרים הטבחים האיטלקים.

על אף ממדיה הזעירים, המסעדה מתפרשת על פני שתי קומות. לא חשוב היכן תשבו - בקומה הראשונה, ליד הבר או על אחת מהספות שבקומה העליונה - לא תחושו בצפיפות יתר. אנחנו ישבנו בקומת הקרקע, שממנה יכולנו לצפות בטבח מכין את האוכל במטבחו הקטנטן, מפזם לעצמו פה ושם ועוצר מדי פעם ללגום מעט גראפה. רשימת היינות והגרפות משובחת והמבחר - הן בבקבוק והן על פי כוס - גדול. אפילו כוסות היין הן מאיכות משובחת.

החשבון לשלושה הסתכם בסכום סביר, 288 שקלים. את הארוחה ליווינו במבחר יינות איטלקיים שמחירם 30-40 שקלים לכוס. לסיום טעמנו כמה גרפות מהמבחר המצוין שמחירן נע בין 40 שקלים לכוסית ל-180 שקלים לבקבוק. זו מסעדה שיכולה להיחשב טרטורייה שכונתית, אך בכל ערב מגיעים אליה אנשים מכל העיר.

"פיקולה פסטה". בן יהודה 53, תל אביב. פתוח בימים ראשון עד שישי מ-18:45 עד 24:45. טל' 5290643-03



העיקר האווירה. פר דרייר

עוד יין בבקשה

אם חפצה נפשכם במקום עם אווירה נעימה שאפשר לשתות בו עם חברים, "Par Derriere", שנפתחה לא מכבר בתל אביב, עשויה להיות בחירה טובה. האזור הפנימי של "Par Derriere" מצודד להפליא. בחלקו הניכר בר לא רשמי אך מצויד היטב, ובהמשך נפרשת גינה שבה פזורים שולחנות בינות עצים ושיחים. חלק מהגינה מכוסה ביריעות קנווס, והאזור משרה אווירה רומנטית. הוא כה אפלולי עד שזקוקים לגפרורים או פנס כדי לקרוא בתפריט. ברקע רוחשת המולה שקטה אך נעימה של מוסיקה ואנשים. לדאבוני, אין די בכל אלה, שכן "Par Derriere" אינו בר יין אמיתי. מספר היינות שהמקום מציע אינו גדול בהרבה מזה שמציעות מסעדות קטנות רבות.

פתחנו בקראף יין, יין מומפוטונה מיקב פרונוטו שבפיימונטה. לצד היין הזמנו כמה מיני קרוסטיני שאמורים להיות מעדני הבית. אחד מהם, עם עגבניות קצוצות דק וגבינת מנצג'ו ספרדית, היה טעים דיו - הלחם הורטב במעט שמן זית והעגבניות היו מתובלות יפה במלח ופלפל. המנה היתה יכולה להיות מוצלחת יותר אילו העגבניות קולפו לפני שנקצצו.

קרוסטיני אחר, של לחם קלוי פריך ועליו כבד קצוץ, לא היה מוצלח כל כך: הכבד בושל עד שכל שריד של אודם נעלם ממנו והיה יבש מדי ולא מתובל די. הקרוסטיני השלישי שהזמנו היה עם פטריות פורצ'יני, אך משום מה מעולם לא הגיע לשולחננו אף שנאמר לנו שמכינים אותו.

הזמנו גם פלטת בשרים קרים, שכללה פרוסות של קופה, חזיר משומר שדומה בטעמו ובמרקמו לפרושוטו. ההבדל בין השניים הוא שאותו מכינים מכתף החזיר ואת הפרושוטו מהירך והאחוריים. איני יודע אם זה היה מוצר מקומי או מיובא מאיטליה, אך הבשר היה טעים מאוד. הלחם שהוגש עם פלטת הבשרים לא היה מפתה במיוחד. הצלחת כללה גם ברזאולה - בשר בקר מומלח שיובש באוויר, והיה מוצק כיאות - ושני סוגים של סלמי מבשר חזיר, שניהם עם שפע של שומן, ואחד מהם עם כמות נדיבה של שום שהוסיפה לקסמו.

לצד הבשרים נהנינו מקראף נוסף של יין, הפעם לה ברצ'סקה וינו נובילה דה מונטפולצ'יאנו מיקב אנטינורי. זו לא היתה ממש ארוחה אלא נשנוש, והחשבון הסתכם ב-118 שקלים. לכך נוסף מחיר היין, 225 שקלים. ייתכן שאני בדעת מיעוט בתל אביב, ובכל זאת הייתי רוצה שבר יין יציע מנה חמה אחת לפחות בכל ערב, בסגנון ביסטרו, שרשימת היינות תהיה ארוכה יותר ושיוצע מבחר רב יותר של יין בכוסות.

"Par Derriere". קינג ג'ורג' 4 תל אביב. פתוח כל יום מ-19:00 עד 02:00. טל' 6292111-03



פיקולה פסטה - כרטיס ביקור Par Derriere - פר דרייר - כרטיס ביקור




תגיות: אוכל איטלקי, אוכל איטלקי בתל אביב, בר יין, בר יין בתל אביב, דניאל רוגוב, מסעדות איטלקיות בתל אביב, פיקולה פסטה, פיקולו פסטה, פסטה, פר דרייר

(16 מדרגים)

דירוג הגולשים:

  • Currently 3/5 Stars.
  • 1
  • 2
  • 3
  • 4
  • 5
  • רומנטי 06/04/2011 08:13:26

  • אני 17/07/2010 22:44:15

  • Napolitan 19/12/2009 13:00:57

  • marcello 18/12/2009 18:59:22

  • המבין 18/12/2009 15:14:20

  • ל3 ו 1 18/12/2009 10:41:42

  • 18/12/2009 08:28:40

  • אייל 18/12/2009 00:15:48

  • איש 17/12/2009 23:46:30

  • דון 17/12/2009 23:43:53

  • שושי 17/12/2009 21:21:24

  • רן 17/12/2009 13:34:44