אוכל

עדכנו אותנו




לכבוד החג: שתי המלצות של רוגוב

יום ראשון 12 באפריל 2009 02:49 מאת: דניאל רוגוב

במוזס סטיישן בתל אביב הגישו לרוגוב ארוחת המבורגר נפלאה במחיר אטרקטיבי. גם על "בית היין" בקיבוץ מעברות הוא ממליץ שלא לוותר 



"מוזס סטיישן"

(תצלום: דניאל צ'צ'יק)

פרסומת

אין דוגמה טובה להסתגלות לשפל הכלכלי הנוכחי בחן ובכבוד יותר ממסעדת "מוזס סטיישן", שנפתחה לא מכבר בתל אביב. במקום להציג עצמה כמקום יוקרתי, השלוחה הזאת של מוזס המקורית בשדרות רוטשילד נדרשה ליסודות האכילה בחוץ. אפילו העיצוב פשוט - תקרה גבוהה בשחור, קירות חסרי גימור במכוון מלבנים לבנות, צבעים בגוונים בסיסיים של שחור, אפור ולבן, תאי אכילה לאורך הקירות שאפשר לשבת בהם, ובר גדול שגם לידו אפשר לאכול.

שלא כמו במסעדה האם, אין כאן סטייקים יקרים או מאכלי ים. מה שמציעים כאן הוא המבורגרים, שניצלים, עוף בגריל, סלטים, כריכים ושפע של מה שרוב האנשים מכנים "מאכלי נחמה". מה שמעניק למסעדה את ייחודה הוא האווירה הצעירה, הכמעט קופצנית; מכיוון שהמוסיקה מושמעת בעוצמה מעט גבוהה מדי, הדבר מגביר את הזמזום העליז של האנשים היושבים ואוכלים. תורמים לתחושה הטובה המחירים הסבירים, שהולמים יפה את המיתון.

אכלתי ארוחה עסקית שנפתחה בסלט ירוק, שהיה מורכב מחסה ערבית, פרוסות דקות של צנונית ומעט בצל סגול, והכל ברוטב ויניגרט מתקתק. לא התפעלתי מאוד מהרוטב, אך הוא נהפך למענג כשהוספתי לו מיונז עתיר טבסקו, עשיר וחריף במידה, שהוצע לי.

        "מוזס סטיישן". המחירים הסבירים הולמים את המיתון (תצלום: דניאל צ'צ'יק)

המשכתי בהמבורגר בקר של 200 גרם. ההמבורגר עצמו היה טוב; הבשר הטרי והטעים נצלה לדרגת מדיום-רייר כפי שביקשתי, והלחמנייה המצופה גרעינים היתה רכה וגם היא עתירת טעם. על ההמבורגר היו מונחים, כפי שמקובל, חסה, עגבנייה ובצל, ותחתית הלחמנייה נמרחה במיונז ביתי. לכך הוספתי מעט מהקטשופ הביתי הסמיך שהוצב על השולחן. התעלמתי מהסכין והמזלג לסטייקים שהונחו על השולחן, ותקפתי את ההמבורגר בעזרת הידיים בלבד.

כתוספת לבורגר הוגשה ערימה נדיבה מאוד של בצלים פרוסים מצופים בפירורי לחם מתובלים ומטוגנים. אמנם צ'יפס מתפוחי אדמה צריכים להיות לא שומניים, אך בצל מטוגן צריך שיישאר בו מעט שומן, והבצלים שקיבלתי, שהיו פריכים במידה, הכילו רמז דק במידה של שמן, שגרם להם להיות מפתים מאוד. למותר לציין שגם את אלה אכלתי בידיים, ואף שהמנה היתה גדולה למדי, הצלחתי לחסל את כולה.

עד כה אכלתי די והותר, אך כששכני לבר, שאתו קשרתי שיחה, שאל אם ארצה לטעום את השניצל שלו, הסכמתי מטעמי נימוס, וכך דגמתי גם את שניצל העוף הדק במידה והעטוף בציפוי פריך, וכמה צ'יפס; אלה גם אלה היו מצוינים.

הארוחה העסקית שבחרתי בה, שכללה גם בקבוק מים קטן, עלתה 48 שקלים, סכום סביר לכל הדעות. ניצלתי גם את האפשרות המוצעת בצהריים, שליש בירה טובורג מהחבית, בעשרה שקלים בלבד. גם מחירי הערב סבירים; הם יקרים בכ-15%.

מוזס סטיישן מתאימה ומהנה לארוחת צהריים לכל הגילים, אך האווירה בערב מתאימה יותר לקהל של בני 35 ומטה. זה אולי לא המקום לארוחה הרומנטית השנתית, אך בהחלט כדאי לנסות אותו אם מעוניינים בארוחה פשוטה ומהנה.

מוזס סטיישן: רחוב דיזנגוף 293, תל אביב. פתוח כל יום, 12:00-04:00. טל' 9449*


לחתוך את החזיר

קשה למצוא מסעדה כפרית יותר מאשר "בית היין" בקיבוץ מעברות, השוכן לא רחוק מכפר ויתקין, במבנה פשוט להפליא שנראה כאילו נבנה משאריות של עץ, זכוכית וחומרי בניין אחרים, שחלק גדול ממנו מוקדש לחנות יין. פשטות המבנה אינה גורעת מקסמה של המסעדה הנעימה הזאת בסגנון ביסטרו, שכן היא שוכנת במדשאה נאה, משקיפה אל שדות סמוכים ומקדמת את פני האורחים בחום ידידותי. בין שתבחרו לשבת ליד שולחן על המדשאה ובין שתשבו באחד החדרים, תוכלו לצפות לבישול פשוט אך אמיתי בסגנון כפרי.

בן לווייתי ואני באנו לשם לארוחת צהריים. המנה הראשונה שהגיעה לשולחן היתה פוקצ'ה מתובלת בעשבי תיבול שזה עתה יצאה מהתנור, בלוויית טחינה, שהיתה טעימה (אף שהופתענו לגלות שנצבעה אדום במיץ סלק), וצלחת זיתים. המנה הראשונה שדגמנו היתה ארבע פרוסות נדיבות של פאטה כבד עוף, שהיה מתובל יפה וניכר בו רמז לאניס. הפאטה הוגש לצד פרוסות של לחם קלוי וריבת בצל סמיכה, היה עשיר וטעים מאוד, והתאים מאוד לבירה מחבית שהזמנו.

המשכנו וחלקנו יחד מנה נוספת, ביף בורגיניון, שפחות השביעה את רצוננו, ראשית משום שלא הכילה די בשר, שנית משום שירקות השורש בושלו יתר על המידה והיו רכים מדי, ולבסוף משום שמה שהיה אמור להיות רוטב יין אדום עשיר היה סתמי לחלוטין. גם לא היו סימנים לבייקון או לבצלים קטנים שלמים שעל פי המסורת כלולים במנה. עוד הופתענו לגלות שהצלי הוגש לצד מנה נדיבה למדי של אורז מבושל, בניגוד למסורת ולאו דווקא לשביעות רצוננו.

לסיום דגמנו מנה טעימה מאוד - שקשוקה, אחת המנות המיוחדות של המסעדה. הביצים, שבושלו עד שהיו רכות למחצה, היו קבורות מתחת לרוטב סמיך של עגבניות, בצלים ושום, בתיבול ציפורן, כמון, כוסברה ופלפלי צ'ילי אדומים, שהוסיפו נגיעה הולמת של חריפות. ייחדו את המנה שני סוגים של נקניקיות חזיר, שכמה מהן נחתכו לפיסות בגודל כפתור, ואחרים בגודל של אצבעות קטנות. הגרסה הטעימה הזאת, שהוגשה במנה נדיבה מאוד, הזכירה לי מאכלים שמוגשים במרסיי ולאו דווקא במזרח התיכון. האספרסו ששתינו לסיום היה חזק ועשיר.

חשבוננו הסתכם ב-208 שקלים, ועל זה נוסף מחיר הבירות ששתינו (שליש פולינר וחצי ליטר גולדסטאר) - 38 שקלים. אני אשמור מרחק מהבף סטרוגונוף, אך אחזור לשם כדי לטעום מנות נוספות וכדי ליהנות מהאווירה. מוצלח מאוד בצהריים עם ילדים.

בית היין בקיבוץ מעברות. פתוח ביום ראשון, 08:30-15:30, ובימים שלישי-שבת 08:30-24:00. טל' 8972055-09



מוזס סטיישן - כרטיס ביקור בית היין - מעברות - כרטיס ביקור




תגיות: אוכל

(14 מדרגים)

דירוג הגולשים:

  • Currently 3/5 Stars.
  • 1
  • 2
  • 3
  • 4
  • 5
  • שי 13/04/2009 03:11:58

  • ששי 13/04/2009 01:28:44

  • אברום 12/04/2009 17:19:54