סרטים

עדכנו אותנו




הדרך אל האוסקר: האקדמיה שכחה, ההיסטוריה זוכרת

יום רביעי 06 בפברואר 2013 06:54 מאת: אור סיגולי, עכבר העיר

השבוע בטור האוסקר של אור סיגולי: בתודעה הציבורית מרטין סקורסזה זכה באוסקר על "נהג מונית", מלקולם מקדואל קיבל כבוד על תפקידו ב"התפוז המכני" ו"שיר אשיר בגשם" סחף את הטקס. אבל האמת היא שהם אפילו לא היו מועמדים



זכו רק להתעלמות. מרילין מונרו ו"חמים וטעים"

(צילום: מתוך הסרט)

פרסומת

בכל שבוע מעתה ועד טקס האוסקר ה-85, שיתקיים בסוף פברואר, עכבר העיר ילווה את המירוץ לפסלון המוזהב. כל הסרטים, הבמאים והכוכבים שצריך להכיר השנה, בטור מעקב שבועי של מומחה האוסקר אור סיגולי. והפעם: אימת הפאנטום.

לפני כמה שבועות הזכיר לנו המבקר והבלוגר גאי לודג' מהאתר In Contention שמועמדותה הנוכחית של סאלי פילד בקטגוריית שחקנית המשנה על "לינקולן" היא הראשונה שלה מזה 28 שנים, אז גם זכתה על ב"מקום בלב". לודג' קיבל מספר תגובות מקוראים שביקשו לתקן אותו: סאלי פילד הייתה מועמדת גם בקטגוריית המשנה על "פורסט גאמפ" ב-1994. בכל זאת, זה היה תפקיד משמעותי ומוצלח בשובר קופות שגרף את כל הקופה באוסקר. לא רק זה, פילד גילמה בו אם אוהבת שאפילו מתה באיזשהו שלב. הרי זו מועמדות שנכתבה בכוכבים.

אבל האמת היא שהצדק עם לודג', ופילד אכן לא הייתה מועמדת באותה שנה.  לודג' כינה את המקרה הזה "מועמדות  פאנטום" – כאשר  בזכרון הקולקטיבי נחרטת מועמדות שלמעשה לא קרתה. ההיסטוריה של האוסקר מלאה במועמדויות פאנטום כמו זו. הנה למשל כמה מועמדויות שהיינו בטוחים בהן, אבל למעשה להד"ם.

» אוסקר 2013 - כל הפרטים
» 
הדרך אל האוסקר: טורים קודמים
» רשימת המועמדים המלאה

"שיר אשיר בגשם" לפרס הסרט הטוב ביותר



הנה כמה דברים שהאוסקר אוהב במיוחד: סרטים על תעשיית הבידור ("כוכב נולד", "הכל אודות חווה", "ארגו"), סרטים מוזיקליים ("אוליבר!", "ג'יגי'", "עלובי החיים") וסרטים מוזיקליים על עולם הבידור ("נאשוויל", "כל הג'אז הזה", "שיקאגו", "מצחיקונת", "קברט"). לכן אין סיכוי שהאקדמיה תפספס את השילוב שמציע "שיר אשיר בגשם", אחד הסרטים הנפלאים והאהובים ביותר בתולדות הוליווד. ההיסטוריה של הטקס אולי מנסה להסתיר זאת בעזרת מחוות רבות בערבי האוסקר והפיכת הסרט לקלאסיקה, אבל סרטו של סטנלי דונן לא רק שלא היה מועמד לפרס הסרט הטוב ביותר, הוא בכלל לא היה מועמד לכלום להוציא את פרס שחקנית המשנה (ג'ין הייגן) ופרס המוזיקה.

עוד סרטים שיכולנו להשבע שהיו מועמדים לפרס הסרט אבל לא היו, הם "מזימות בין לאומיות" של היצ'קוק, "מגע של רשע" של אורסון וולס ו"חמים וטעים" של בילי וויילדר. כל אלו אולי נראים כמו מועמדים קלאסיים, אבל דווקא הם נשארו בצד.

גם השיר, אגב, לא היה מועמד לאוסקר. ג'ין קלי שר בגשם:



אינגריד ברגמן על "קזבלנקה"

כאשר אנחנו חושבים על רומנטיקה בקולנוע, סביר ש"קזבלנקה" יעלה לנגד ענינו. ומהו "קזבלנקה" אם לא פניה הענוגות של אינגריד ברגמן הנפרדת בפעם האחרונה מאהובה לשעבר האמפרי בוגארט, וקולה העדין מבקש מסם הפסנתרן לנגן את "בחלוף הזמן"? "קזבלנקה" היה מועמד לשמונה אוסקרים כולל הסרט, הבמאי והתסריט, בהם גם זכה. ברגמן, למרבה ההפתעה, לא. מועמדות הפאנטום של ברגמן לא לגמרי בלתי הגיונית, כי היא בכל זאת הייתה מועמדת באותה שנה על "למי צלצלו הפעמונים?", סרט שנשכח מאז, בטח לעומת המיתולוגיה של "קזבלנקה". ברגמן זכתה שלוש פעמים באוסקר בהמשך חייה, על "מנורת הגז", "אנסטסיה" ו"רצח על האוריינט אקספרס".

איך אפשר להתעלם ממנה? אינגריד ברגמן ב"קזבלנקה":



מלקולם מקדואל על "התפוז המכני"

אם תעלה השאלה "על מה היה מלקולם מקדואל מועמד לאוסקר?" התשובה הראשונה תהיה "התפוז המכני". לא רק שאלכס, שגילם מלקולם מקדואל בסרטו של קובריק, הוא אחד האייקונים הקולנועים המפורסמים ביותר, הסרט עצמו זכה לארבע מועמדויות כולל הסרט, הבמאי והתסריט. המועמדות הרביעית, עם זאת, הייתה לעריכה. המועמדים לפרס השחקן הראשי ב-1971 היו הזוכה ג'ין הקמן ("הקשר הצרפתי"), פיטר פינץ' ("יום ראשון הארור"), וולטר מתיאו ("קוץ'), ג'ורג' סי. סקוט ("בית החולים") וחיים טופול שלנו על "כנר על הגג". אבל האמת היא שזו שאלה מכשילה מלכתחילה - מקדואל מעולם לא היה מועמד לאוסקר.

באוסקר דווקא מוקירים פסיכופטים. מלקולם מקדואל ב"התפוז המכני": 



מרטין סקורסזה על "נהג מונית"



אחת היציאות המוצלחות ולא מובנות מאליהן של האוסקר הייתה האהבה שהרעיפו על "נהג מונית". על אף שהוא סרט אלים וקשה לצפייה, האקדמיה זיהתה את גדולתו והעניקה לו מועמדויות בקטגוריית הסרט, המוזיקה, השחקן (רוברט דה נירו) ושחקנית המשנה (ג'ודי פוסטר). אם תעברו על ארבע הקטגוריות שוב תגלו משהו מוזר. כנראה מבחינת האקדמיה, איש לא ביים את "נהג מונית", בטח שלא הכוכב העולה של הקולנוע האמריקני של דאז, מרטין סקורסזה.

זה נכון שבתקופה של חמישה מועמדים לפרס הסרט, אחד או שניים בדרך כלל נפלו מקטגוריית הבימוי. אבל לרוב מדובר בבמאים בעלי פרופיל נמוך כמו מארק פוסטר ("למצוא את ארץ לעולם לא") או אנדרו דיויס ("הנמלט"). המקרה של סקורסזה הוא אחר, מכיוון שקשה לחשוב על עוד סרט שכה מזוהה עם הבמאי שלו. סקורסזה יהיה מועמד לאוסקר לראשונה רק ארבע שנים אחר כך בזכות "השור הזועם".

לר רק ביים, הוא אפילו שיחק בסרט. מרטין סקורסזה ב"נהג מונית":



"הסנדק" ו"הסנדק 2" על הצילום

כולנו יודעים ש"הסנדק" הוא אחד מסרטי האוסקר האהובים והמוצלחים בכל הזמנים ושזכייתו הייתה מהמוצדקות. אם היינו צריכים לשחזר בראשינו את 11 המועמדויות של הסרט ודאי היינו מתחילים עם הבמאי, התסריט ועם מרלון ברנדו שגם זכה. אחר כך היינו מוסיפים את פרס המוזיקה לנעימה המפורסמת ועוד כמה משחקני המשנה שלו. ומכיוון שזו סאגה תקופתית גדולה היינו נוקבים גם בקטגוריות העריכה, התלבושות, העיצוב האומנותי והצילום (בכל זאת, 11 מועמדויות זה המון). אבל רגע. לא. על אף שזה הכי מתבקש, אחד הסרטים הגדולים בתולדות הקולנוע מעולם לא היה מועמד לא על עיצוב אומנותי ולא על צילום. יותר מזה, גם "הסנדק 2", שזכה גם הוא בפרס הסרט, לא היה מועמד על הצילום של הגאון גורדון וויליס. נשמע הגיוני? ממש לא. אבל זה מה שהיה.

הקטע הזה לבדו שווה אוסקר. סצנת הפתיחה של "הסנדק":

"הפסנתר" על המוזיקה



אחד הסרטים המהוללים ביותר של שנות התשעים היה "הפסנתר". הסרט היה להצלחה אמנותית אדירה, ג'יין קמפיון הייתה לאישה השנייה בתולדות האוסקר שהועמדה לפרס הבימוי, הסרט היה מועמד לפרס הסרט וגם זכה בפרסי השחקנית (הולי האנטר), שחקנית משנה (אנה פאקווין) ותסריט מקורי. המוזיקה שכתב מייקל ניימן הפכה לאחד מפסי הקול הנמכרים ביותר, הנעימה המרכזית והנפלאה של הסרט כיכבה בכל אוסף מוזיקות מסרטים שיצא מאז, וכמובן זיכתה את המלחין במועמדות לאוסקר. הכל נכון, חוץ מהמשפט האחרון. באופן לא סביר, "הפסנתר" לא הצליח להתברג לקטגוריית המוזיקה והשאיר את אותה פתוחה ל"רשימת שינדלר" (שזכה), "הפירמה", "עידן התמימות", "הנמלט" ו"שארית היום". עד היום לא מעט יכולים להשבע שמייקל ניימן היה מועמד ב-1993, אבל לא רק שהוא לא היה מועמד אז - הוא לא היה מועמד מעולם.

צלילים בלתי נשכחים, אבל רק בדיעבד. נעימת הנושא של "הפסנתר":

"הבוגר" על השיר "גברת רובינסון"



"הבוגר" בכיכובו של דסטין הופמן זכה בשנת 1967 בפרס הבימוי הטוב ביותר, והיה מועמד לעוד שישה פרסים נוספים. האם יהיה זה מוזר לכתוב שכבר בקריאת שורות אלו מתנגן בראשכם השיר המפורסם מתוך הסרט "גב' רובינסון" של סיימון וגרפונקל?
שלא כמו התפיסה הפופולרית, השיר לא היה אחד משבעת המועמדויות של הסרט, על אף שהוא שיר מקורי שיצא כסינגל רשמית רק שנה לאחר מכן (שלא כמו "קול הדממה" ששוחרר ללא קשר לפני הסרט ולכן נפסל ממועמדות). כנראה המודרניות של השיר הייתה מתקדמת מדי לטעם האקדמיה שבאותה שנה העניקה את הפרס ל"לדבר עם החיות" מ"ד"ר דוליטל", שניצח בקטגוריה אפילו את Bear Necessities מתוך "ספר הג'ונגל".

השיר הוא חלק בלתי נפרד מהסרט. השיר "גברת רובינסון" ו"הבוגר":



"איש הפיל" על איפור



סרט, בימוי, שחקן ראשי, תסריט, עיצוב אומנותי, עיצוב תלבושות, עריכה ומוזיקה. אלו היו שמונה המועמדויותיו של "איש הפיל" הנפלא של דיויד לינץ' בשנת 1980. בהתחשב בכל אלה, היה הגיוני שהדבר שהפך את המועמד ג'ון הארט לג'ון ריק האומלל, פניו המעוותות, יועמד על איפור מטעם האקדמיה. אך לא. מה שנדמה כאחד המועמדים המפורסמים בקטגוריה, מעולם לא היה קרה. קטגוריית האיפור היא ממלכה תמוהה כמעט כל שנה כאשר היא מתעלמת מעבודות מרשימות למדי. גם "כוכב הקופים" של טים ברטון, "מגרש השדים" והתוספת האחרונה, "ענן אטלס", לא הצליחו לשריין מועמדות.

ג'ון הארט לא נראה ככה. סצנת החשיפה של "איש הפיל": 



מדד האוסקר: מיהם הסרטים המובילים במירוץ נכון לרגע זה?



1. ארגו
2. לינקולן
3. אופטימיות היא שם המשחק
4. חיי פיי

אחרי ש"ארגו" סחף את כל שלושת האיגודים הגדולים של מפיקים, במאים ושחקנים, נדמה ששום דבר לא עומד בדרכו. אה, אולי חוץ מהקטע הזה שבו הבמאי לא מועמד. כנראה מועמדות פאנטום נוספת. בואו נבדוק עוד שלושים שנה.

פינת הטריוויה: ההיפך מסוויפ



אם "ארגו" יזכה בפרס הסרט אך לא בשום קטגוריה אחרת, זו לא תהיה הפעם הראשונה. הקדימו אותו "גראנד הוטל" (1932) ו"המרד על הבאונטי" (1935) שזכו בפרס הסרט ללא שום זכייה נוספת.




תגיות: אוסקר 2013, אור סיגולי, אינגריד ברגמן, ארגו, הדרך אל האוסקר, הסנדק, לינקולן, מלקולם מקדואל

(1 מדרגים)

דירוג הגולשים:

  • Currently 3/5 Stars.
  • 1
  • 2
  • 3
  • 4
  • 5