לילה

עדכנו אותנו




אנשי המסיבות: לילה לוהט עם עמיר גולדברג

יום ראשון 10 ביוני 2012 07:00 מאת: עינת אוליבייר, עכבר העיר

סיגרים ,שרירים והרבה פן: עינת אוליבייר חגגה עם פליט האח הגדול יום הולדת וגילתה מה גברים באמת רוצים



החיים זה לא "האח הגדול". עמיר גולדברג

(צילום: נועה מגר)

פרסומת

תפקיד: שותף במועדון הפינגווין והיאיא + סלב ריאליטי בדימוס.
הגיל: 30.
התרגיל: "מאמי תביאי לה קאווה".
האיוונט: חמישי בפינגווין ויום הולדת לעמיר.
ליין אפ: אנדרגראונד לייט נייט: האוס פרוגרסיב באדיבות גל עופר, דדה, אסף הרטל, איתמר ברואדנר. 
הנגאובר: "מה שאני שותה זה לכל הערב. הפעם זה וודקה".
סטטוס: ספק רווק כרוני, ספק מתאהב סדרתי.
סקס אפיל: מפקד בצבא.
פוביה: חוסר אסתטיקה. 
סטייל: בין ג'ון טרבולטה ב"גריז" לג'ון טרבולטה ב"ספרות זולה". חוץ מהתסרוקת.
פילוסופיה: "מועדון קרב" על מצע של סרטי בורקס.
סקס: "הכי טוב שיהיה לך".
סמים: "מה שקורה בפינגווין נשאר בפינגווין".
רוקנרול: "הכי חשוב לי שקודם כל כולם ייהנו".

בכניסה לפינגווין מחכים שלושה אנשים, שלמראית עין אין ביניהם שום קשר. האחד בלוק של כוכב פורנו מסוקס, מפטיר ספק קללה ספק יריקה בעודו יורד מאופנוע כבד. השני, חבוש במשקפי ראייה סטייל הגברים של שדרות מדיסון, מפשק רגליים על ספסל ומשחק במכשיר הנייד. השלישי גבעולי ושברירי למראה, כולו נרגש ומלא ציפייה באופן חשוד. שלושתם שואלים את עצמם מתי מגיע עמיר גולדברג, אחד מבעלי המקום ופיינליסט האח הגדול עונה 3.

בחירה מוזיקלית:



23:00 מונית מצוחצחת נעצרת מול המועדון. את נעימת הפתיחה של "האח הגדול" מחליף שיר מזרח תיכוני כלשהו שבוקע מדוכן הטוסט-נקניק הצמוד. רגל נתונה במכנס בהיר מגוהץ למשעי, חמושה בנעל אלגנטית, יורדת אל הכביש המאובק. לרגע דומה שהמונית הופכת לדלעת, אבל לא. המסוקס, הממושקף והגבעולי מזנקים כאיש אחד ושולפים מצלמות אימתניות. בדיעבד הם מתגלים כצ'ינו וברק פכטר, צלמי הפפארצ'י השנויים במחלוקת. הגבעולי נחשף כמעריץ סדרתי עם מצלמה. כך או כך, פלאשים מכל עבר מבזיקים על עיניו התכולות ירוקות של עמיר, שמחייך בשביעות רצון. אחרי הכל, הוא זה שהזמין אותם.

פרק 1: הארנב הלבן 



"וואלקאם טו מיי קלאב", עמיר פושט את ידיו לצדדים כבעל טברנה ביוון טרום המשבר. "תתכונני לערב ארוך", הוא מאיים בחיוך ומתכוון לכל מילה, תוך שהוא גורר אותי אל אזור הכניסה. הפלאשים ממשיכים לתקתק סביבנו בחירוף נפש, כאילו עמדנו להיכנס לטקס האוסקר. לט מי טל יו, שטיח אדום לא היה שם. כניסה מוארת יתר על המידה דווקא כן, זאת למרות שמדובר בשרידים ארכיאולוגיים של מועדון מיתולוגי עם היסטוריה פאנקיסטית - הפינגווין המקורי ז"ל - שהיה מתהפך בקרחונו אם היה יודע שב- 2012 בלונים לבנים יהיו חלק מהתפאורה שלו. את ה"תאים הלבנים" האלגנטיים, לעומת זאת, הוא אולי היה נוטה לאשר, ולו רק בשל העובדה שהם מפנים את השירותים בדיוק לפעילות שלשמה הם נועדו, ומקצרים את התור.

בחירה מוזיקלית:

00:00 "טוב", עמיר סופק כפיים כמו מפקד בקורס קצינים לפני נאום מוטיבציה, ומורה לאנשי הכניסה לספק צ'ייסרים לכל מי שנכנס בטון של אוי ואבוי אם לא. "איך היה התדריך? בסדר??", הוא שואל בעודו מדגם את החולצה בתוך המכנסיים. אני לא מספיקה לומר ג'ק דניאלס וכבר אני דולקת בעקבותיו למטה במדרגות, כשמכנסיו המבהיקים משמשים לי מגדלור. הוא מוביל אותי בחיפזון כמו הארנב הלבן מאליס, ממשיך לרוץ קדימה ולא מחכה. אנחנו עוברים דרך מפלסי הגובה השונים, שחושפים שני ברים בלוק אקסקלוסיבי , עמדת דיג'יי מרשימה, תאורה מתוחכמת ותמונות קטנות על הקיר שעושות תחושה של מוזיאון. "מה תשתי?",  הוא מארח למופת, וכשאני מתמהמהת הוא חותך: "הקיצר, תביאי לה קאווה", תוך שמרגיע את מי ששואל ואולי גם את עצמו, "הכול בשליטה". בשלב זה כבר אני בטוחה שגם אם תנחת עלינו פצצת אטום, עמיר יהיה "על זה",  מה שמאפשר לי לזנוח לרגע את החרדות ולאמץ מבט מזוגג כפרה הינדית בארגנטינה.  

פרק 2: טייקון לילה



02:30
"איזה קהל מגוון", מתמוגג עמיר תוך שהוא מנשנש נחשי גומי שהביאו במיוחד ליום הולדתו. בין נישוק, לחיבוק, לסימוס ולתמונה עם עוד יפהפייה כלשהי, אני מבחינה שמגוון או לא, הפן שולט. בלונדיניות אמיתיות לצד צבועות שותות בצוותא, מעפעפות לעבר מגוון גברברים שהטבע פחות חנן אותם בשיער, אך חדר הכושר חנן גם חנן בשרירים לתפארת. חלק נכבד מהרוקדים היה לפחות פעם אחת בחייו באודישן לריאליטי ולא התקבל. אלו שכן, מצטופפים באחוות פליטים על יד הבר. בוגרי "האח הגדול" לדורותיהם מתרועעים לצלילי מוסיקה משובחת עם סוכנים משופשפים, ניצולי המרוץ למיליון ואפילו רחמנא ליצלן, פליטי הישרדות מהערוץ המתחרה. "נא להתנהג בהתאם", אומר עמיר במחווה לאסי עזר, כשליהיא גרינר מגיעה עם ארוסה הקומפקטי, אותו היא עונדת באובססיביות לכל מקום. 

טוב הבנתי שאתה נורא מקובל, אבל כל מי שהיה אי פעם באח הגדול חבר שלך?
"אף פעם בחיים לא יבינו מה עברנו". הוא לא מוסר פרטים ונבלע במהומה שסביב.

בחירה מוזיקלית:



אכן, הרבה אנשים יכולים לעבור בסלקציה של הפינגווין, אבל לא בזו של עמיר. ככה זה כשיש לך רגישות גבוהה לכל פרט, וחוש ביקורת מפותח מהרגיל. אם תוסיפו על כך 10 שנים של חוסר שינה כצולל בחיל הים וסטודנט עם האנגאובר תמידי, תתקבל דמות משויפת היטב, אבל נאה ורגישה מספיק בשביל להיות מסומנת כאחד הגברים הסקסיים ביותר בישראל. בעוד אני שוקלת לחמצן או להזריק סיליקון כדי לקבל יחס, עמיר מוכיח שהוא דווקא גבר רומנטי. מהסוג הישן. כזה שיודע שגם לברונטית מגיע להרגיש מלכה. וכך הוא מוביל אותי אל המקום הכמוס והנחשק ביותר במועדון, כזה שלהיכנס אליו לא מספיק להיות רק סלב בשביל הסלב. המקום בו ברי סחרוף, פורטיס והילד אביב גפן שרצו, הריצו, רקמו שירים והשריצו: משרדי הפינגווין האגדיים. אמרו היה כאן שמח לפני שנולדתי.

במקום רשימת השמות מצאתי שם עדת גברים באווירה מילואימניקית, מהופנטים על ידי מסך פלאזמה כאילו הוא מקרין פורנו ולא סתם מתעד את התור העצום בכניסה. "טוב אז אני הולכת", אני מנסה לחמוק. "איזה הולכת?", עמיר עדיין בשלב האנרג'ייזר, סוגר עם  החבר'ה. יוזם עסקים ופגישות תוך כדי צ'אפחות וכפכופים. כך רבותיי , מסתבר, נולד ליין חדש. בהתחלה זה כואב.
.
פרק שלישי ואיתו מסקנה


05:00 התור בכניסה מסרב להתקצר והשחר מסרב לעלות. הקירות בפינגווין שפעם הזיעו, מקפיאות את עורי. "טוב, אז אני הולכת?", אני שואלת אבל עמיר מסתכל עליי כאילו אני הסמ"פ עם הפוטנציאל. זה עובד עליי והוא לוקח אותי לסיבוב נוסף במחוזותיו, כולל צילום קבוצתי עם החבר'ה ממטולה והרמת כוסית עם החבר'ה מקבוצת חג'ג, שם החל לעבוד לקראת הסבת חייו מלילה ליום.  "אם אני מוכר אירועים למה שאני לא אמכור גם בלוקים?", הוא שואל במבט של פועל בניין מסוקס.
צודק ממי
"אייווה".
ספיקינג אוף בלוקים: הבנתי שאתה שובר כאן הכול ובונה מחדש.
"עוד שבועיים נפתח מחדש בתפאורה מושקעת ומפתיעה".

בחירה מוזיקלית:



אולי הוא לא יודה בזה, אבל בכל הקשור לתל אביביות גולדברג הוא מטולאי בדם, וטוב שכך. יש לו לבטים של גבר אמיתי יותר מלהרבה גברים אחרים בעיר הזאת. אמנם לצאת אתו זה סוג של לצאת עם מעצב שיער: את יודעת שאתו תמיד תצטרכי לשים מסיכה גם כשלא בא לך אבל מצד שני, תזכי בספר צמוד. כך גם עם עמיר שאפשר לסמוך עליו שיתקתק את הכול עבורך, אבל כדאי גם לך להיות סוג של שעון. מתוקתקת מתקתקה ומתקתקת.

05:30 עמיר מתחיל להראות סימנים של עייפות, רגע, לא, מדובר ברעב. הוא חותך לאיזו מסעדה. אני מחזירה ציוד ונפרדת לא לפני שמקבלת נשיקה ג'נטלמנית חמה.

תגיד, החוש הפולני שלא ידעתי שיש לי פורץ החוצה, אתה מוקף בכל כך הרבה כוסיות - איך תמצא ככה כלה? 
"לא קל", הוא נאנח, "תאמיני לי, אני צריך רק אחת".

» הפינגווין, יהודה הלוי 43, תל אביב





תגיות: האח הגדול 3, עינת אוליבייר, עמיר גולדברג

(26 מדרגים)

דירוג הגולשים:

  • Currently 3/5 Stars.
  • 1
  • 2
  • 3
  • 4
  • 5