30 דברים עם סאמר: הטרנדים הלוהטים של הקיץ

יום שישי 22 ביוני 2012 07:00 מאת: עכבר העיר

אלבום חדש לבלוק פארטי, הוצאות ספרים מרעננות וליינים פרועים. כל מה שצריך לדעת כדי לעבור את החודשים הקרובים חמים ומעודכנים


הכי קיץ 2012

פרסומת

» הברים החמים של הקיץ
» הסדרות החמות של הקיץ האמריקאי 
»
הסרטים הלוהטים שיפיגו את חום הקיץ
» מקומות בילוי קייצים לילדים
» מבשלים מנות קיציות

1. לסביות עם מיגרנה



אחרי הסגירה של בית השואבה עלה חשש שייווצר ריק בעולם הנייט לייף הלסבי, אבל מסתמן שאין מה לדאוג: כמה חודשים אחרי פתיחת BARVAZ, בסוף יולי ייפתח לקהל גם בר המיגרנה (שרק על השם מגיע לו פרס פות הזהב), לנשים בלבד. המיקום אטרקטיבי: רחוב גאולה, לצד בר הגאולה המצליח ומול קפה שלג, כשלעצמו מעוז לסבי משגשג. מאחורי המיזם החדש עומדות בילי אמית וחברתנו ל”עכבר” לולה קידר, והן מבטיחות שהמקום יתאפיין באווירה ביתית נוחה, במוזיקה איכותית בווליום ידידותי ובבירות ב־20-15 שקל. “הסגירה של בית השואבה והג’ואיש הותירה חלל במרכז העיר עבור בנות שמתעצלות לרדת פלורנטינה ל־BARVAZ, ורוצות לשבת על דרינק בלי שגברים זרים יבהו בהן מתנשקות ויציעו תרומת זרע”, הן מסבירות. המקום החדש אמור לספק זירה נשית אקסקלוסיבית ללסביות בימים שבהם אין ערבי נשים במקומות אחרים, ולהיות סגור יומיים בשבוע – בימים שבהם מופעלים ליינים אלטרנטיביים ללסביות בעיר. לשתיים אין ממש ניסיון בתפעול בר, אבל הן מעורות במרחב הלסבי ונשמעות נחושות. מדרש השם, אגב, מרפרר הן לכינוי שדבק בבר הלסבי המפורסם בתולדות העיר – המינרווה – והן לתירוץ הפופולרי של נשים שעדיין משחקות בצד השני להימנע מסקס עם בן הזוג. הכינו את האדווילים. (גיא ארליך)

» המיגרנה, רחוב גאולה, תל אביב


הטרנד הלסבי מתפשט. הברווז (צילום: אורן זיו)

2. ג'פניקרטיב



איך נשמעת לכם גלידה בטעם שומשום שחור או שעועית אדומה? בסושי בר בזל מאתגרים את הקיץ, את גזרת הקינוחים ואת כל מה שידענו על ארטיקים עם תפריט שלגונים מקסיקניים מפירות טריים עונתיים, שמכינה השפית נעמי זיסבלט. ברוח המקום, השלגונים מקבלים טוויסט יפני עם טעמים כמו תה ירוק ואפילו אבוקדו. המחיר: 18 שקל לשלגון או 32 שקל לזוג. (רותם מימון)

» סושי בר בזל, אשתורי הפרחי 20, תל אביב


טעם יפני. ארטיק שעועית (צילום: רותם מימון)

3. חשיפה בצפון

ויום אחד המשיכה הטיילת מעבר לנמל תל אביב, חלפה על פני רדינג, כיתרה את שדה דב ויצרה רצועת חוף שמימיה כחולים, שחופיה ריקים ושוניות קטנות יפהפיות מקשטות אותה. משנה לשנה החופים בעיר הופכים לפחות ופחות נסבלים, בעיקר בסופי שבוע. הם עמוסים מדי, מלוכלכים מדי, קולניים מדי, אינטרנשיונליים מדי. ובסופו של יום, מה רוצה בחורה בביקיני – שלא יהיה שם אף אחד אחר שיראה את הקילוגרמים שהיא ניכסה לעצמה בחורף.

אז הכי קרוב ללבד ממוקם היום בחופי רדינג צפונה. מלבד יופיים וריקנותם הם מחזיקים במעלה שערכה לא יסולא בפז – אין בהם מצילים. שהרי עדיף בהרבה לטבוע מלשמוע את הצווחות, ההגיגים והאיומים שלהם. עכשיו רק צריך להשאיר את המצב כפי שהוא, וזה אומר שלא תגיעו לשם. לשם כך נבצע היפנוזה פשוטה. אל תדאגו, זה לגמרי בטוח. מוכנים? התרכזו באותיות הקטנות שלפניכם ושמעו בדמיונכם ספירה לאחור – שלוש, שתיים, אחת – עכשיו אתם לא זוכרים דבר ממה שקראתם הרגע. נתראה בחוף גורדון! (קליה מור)


שומעים? שכחו מזה. חופי צפון תל אביב (צילום: ניר כפרי)

4. על השחיתה

לא ברור אם ההופעה של אנטון ניוקומב וחבורתו היא סיבה מעולה לראות את הסרט התיעודי המבריק "Dig" מ־2004 – או להפך, אבל גם אם פיספסתם את התיעוד של עולמם נטול הגבולות של חברי BJM, עדיין כדאי לכם להגיע להופעה שלהם בבארבי ב־11 ביולי. קשה להגדיר את הסגנון שלהם, בעיקר בגלל שבהופעות ניוקומב נוטה לשנות שירים ולספק במקומם ג’ם סוער, שאפתני ומבריק שיכול להימשך גם 20 דקות. דבר אחד בטוח: לא תמצאו עוד להקה שמתקשרת עם הקהל שלה באופן כל כך בלתי אמצעי – טייק איט פרום דה מן. (נטע אלכסנדר)

» בריאן ג'ונסטאון מסקר בישראל, 11.7 בשעה 22:00. בארבי תל אביב, רח' קיבוץ גלויות 52, תל אביב.

5. איטלי גירלז: תרגומים חדשים לנטליה גינצבורג ולאלזה



הספרייה החדשה תפרסם בעברית הקיץ ספרים חדשים של שתי הסופרות האיטלקיות הגדולות בעולם. ספרה החדש של נטליה גינצבורג (“מיקלה שלי”, “ולנטינו”, “כל אתמולינו”) הוא הרומן “משפחת מנצוני”, המספר על שקיעתה של משפחה איטלקית במילאנו של המאה ה־19, והוא מגיע אלינו לאחר זמן ממושך (מדי!) שבו לא יצא אף ספר חדש שלה בעברית. גם מאלזה מורנטה (“אלה תולדות”, “כזב וכישוף”, “ארצ’לי”), ש”יומן” שלה יתפרסם כאן הקיץ, הקורא העברי לא שמע כבר מזמן, ותכלס - התגעגענו, או כמו שהן היו קוראות לזה - מאמה מיה. (גיא ארליך)


קיץ איטלקי. גינצבורג ומורנטה

6. ספרות זולה



מותר להרים את הראש, שבוע הספר המדכדך חלף. ולא רק זה – הוצאת ספרים חדשה, קטנה, איכותית ובלתי מתפשרת בדרך אלינו. הוצאת זיקית, מבית היוצר של שירה חפר ואוריאל קון, מבטיחה להיות משב רוח רענן בתחום המו”לות, עולם שרוח פרצים היתה עושה לו רק טוב. חפר את קון מבטיחים לדחוף לנו למדף ספרים באיכות גבוהה שארוזים בעיצוב נחשק, ולהחזיר לחיינו את כל הסוגות שכבר שכחנו: ספרות ארוטית, גותית, ויקטוריאנית ורשימות מסע. ספרי הביכורים של ההוצאה, “שעת חלון” – רומן ארוטי של הסופר האורוגוואי ארקולה ליסרדי, ו”הילד האבוד” – רומן המופת של תומס וולף, עושים חשק להתחיל לדפדף. (נטע הלפרין)


משב רוח מרענן. שירה חפר ואוריאל קון

7. לקולונל יש מי שיכתוב עליו



באוגוסט הקרוב יושק תרגום עברי ראשון ל”שקיעת הקולונל”, של הסופר האיראני החשוב מחמוד דולת־אבאדי. עלילת הספר מתרחשת בתקופת המהפכה האסלאמית של 1979 ומלחמת איראן־עירק העקובה מדם. הקולונל הזקן, גיבור הספר, מהרהר בימי הזוהר שלו בצבא השאה, ומזגזג בין העבר ובין ההווה רווי המיתות. ילדיו, שלקחו חלק במהפכה, מתו או חיים בקושי, והמצב נראה חסר סיכוי. “אם יבקשו אנשי העתיד לשפוט אותנו, אם תינתן להם ההזדמנות לשפוט את עברם, הם יאמרו: ‘אבותינו היו אנשים ששיקרו לעצמם, האמינו לשקרים שלהם, נפלו קורבן לאמונתם והחלו לפקפק בה רק אחרי שכבר חוסלו כליל וראשם נערף’”, נכתב באחד מפרקי הרומן, שנכתב בשנות ה־80, נאסר לפרסום באיראן ופורסם לראשונה בשווייץ בשנת 2009, בתרגום לגרמנית. “האינדיפנדנט” קבע כי “הגיע הזמן שכל מי שמתעניין באיראן, ולו התעניינות קלושה, יקרא את הרומן הזה”. אז קדימה, תתחילו לחשוב כבר מעכשיו על שלושת הספרים שישלימו לכם את סדרת ה"4 ב־100”, כי "שקיעת הקולונל" לגמרי נכנס לטו דו ליסט.  (גיא ארליך)


איי איי קפטן. הקולונל

8. מהדורה מרכזית:“The Newsroom” עולה בארצות הברית



הסיכוי שמגיש חדשות בפריים טיים יחשוף פתאום את דעותיו הפוליטיות בשידור חי קרוב לסיכוי שתוכנית בשם “בר רפאלי מדברת” תגלה לכם משהו חדש על הדוגמנית הכי מסוקרת בהיסטוריה של ישראל. אבל הדרמה החדשה והמדוברת של אהרון סורקין (הבית הלבן, הרשת החברתית), שתעלה לשידור בארצות הברית בסוף יוני, משתעשעת ברעיון הזה דרך דמותו של וויל מקוי (ג’ף דניאלס), “הג’יי לנו של מגישי החדשות”, שמחליט לשבור את הכלים בשיאה של קריירה מטאורית. כמו בסדרות אחרות של HBO, מותר לצפות לדיאלוגים מבריקים, לביקורת חברתית חריפה ולמשחק מופלא. (נטע אלכסנדר)

» ניוז רום: האם ארון סורקין יצליח לשחזר את הצלחת הבית הלבן?


ציפיות גדולות. ניוז רום

9. יעשו לכם קציצות: Alla Rampa, בר קציצות חדש

לא ברור אם זאת מסעדת שף להמונים או מסעדת פועלים לאליטיסטים, אבל זה בדיוק מה שהיה חסר לנו ליד המערכת (העמל 21). דוד בינרת, אקס אורקה והשאפה, חבר לעומרי בראל במטרה לעורר את אזור התעשייה של שוקן. מעבר לאוכל, א־לה רמפה מכוונת להיות גם נקודת מפגש לאמני הסביבה. אנחנו בעד. (רותם מיימון)

» א-לה רמפה, העמל 21, תל אביב


שוקן תתעוררו. א-לה רמפה (צילום: עמרי בראל)


10. קומון נואולדג’: קולקציה חדשה לרחל כהן והמותג Common Raven



סצנת האופנה זורקת מדי שנה מעצבים צעירים ומוכשרים לשוק, אבל מעטים מהם מעוררים התפעלויות ומחמאות כמו רחל כהן, בת 28, מרגע שפתחה את הסטודיו החדש שלה ביפו (בית האשל 17). כהן, בוגרת בית הספר הגבוה לעיצוב מרנגוני באיטליה, סיימה ללמוד לפני רק ארבע שנים, שבמהלכן צברה ניסיון מעורר קנאה אצל ז’יל סנדר במילאנו, ובבתי האופנה הבריטיים קאסימי ומרי קטרנזו. לפני פחות משנה הקימה כאן את המותג Common Raven. במבט ראשון הסגנון שלה נראה מאופק ומרומז, אבל באותה מידה יש בו אלמנט אפל וסקסי. בסוף יולי תצא לאור קולקציה חדשה שלה, שלשימוש האינטנסיבי בעור תוסיף גם צמר, כותנות מודפסות ואפילו אלמנטים שבטיים. (נטע הלפרין)


מאופק, אפל וסקסי. קומון נואולדג' (צילום: אלון שפרנסקי)

11. בלוקבסטר: דיסק חדש לבלוק פארטי

אחרי שלושה דיסקים, שמועות מפחידות על פירוק ואלבום סולו עטור שבחים לסולן Kele, להקת בלוק פארטי הבריטית הכה נהדרת חוזרת באלבום חדש, ששמו “Four”. האלבום, שהוקלט בניו יורק, צפוי לצאת ב־20 באוגוסט, ואם לשפוט לפי הטריילר – יש סיבות להתחיל להתרגש. עם שורות כמו “Pain is hopeful, pain is holy, pain is healthy” אי אפשר לטעות. זה הולך לכאוב.
(גיא ארליך)

12. עבודה ערבית: אלבום למטאל הערבי של חלאס

באוגוסט ייצא סוף סוף האלבום המצופה של הרכב המטאל הערבי חלאס. את האלבום הפיק יוסי פיין, ומתארח בו קובי פרחי מאורפנד לנד. אם אתם רוצים לדגום, בלילה הלבן הלהקה תופיע בנמל יפו עם ריף כהן. מוקפים בשמות כאלה, ההייפ יהיה ככל הנראה בלתי נמנע. לא למטאליסטים בלבד.
(ניר גורלי)


יאללה. להקת חלאס

13. קאבר בוי: ערבי Cover Me של דוד פרל חוזרים


לדוד פרל יש הרבה על הראש: גם הליינים It’s Britney Bitch ו־Absolute Madonna, גם ערבי השפגאט לייב, וגם בלוג המוזיקה 4 Crying Out Loud. למרות כל זאת הוא מצא זמן להחזיר לסיבוב שלישי את ערבי Cover Me המוצלחים שלו, שבהם זמרים וזמרות מבצעים קאברים לבחירתם. בערבים הקודמים השתתפו הדרה לוין־ארדי, רוני אלטר, עינב ג’קסון כהן, רותם אור, גלי אלון ואחרים. הליין־אפ לערב הקרוב, שייערך בשפגאט לקראת סוף אוגוסט, עדיין לא נקבע, אבל סביר להניח שהוא יהיה נוגה ופסנתרי באותה מידה. (גיא ארליך)

14. אינדיאנים: Bucharest, Canons ו־Modern Tapes ירימו את הקיץ ביץ’ האוס סטייל



כל אחת מהלהקות הצעירות האלה מביאה אותה בסאונד אינדי מעולה ופול אנרגיות בכיוון הנכון. שלושתן קיימות בהרכב כזה או אחר בערך שנתיים, ועומדות לשחרר הקיץ אלבום היפסטרי ראשון. בינתיים הן חורשות את כל שניים וחצי המקומות בעיר שהולמים הופעות משובחות מעין אלה, ומי ששמע אותם כבר יודע ששווה לחזור. (נטע הלפרין)


הבטחה גדולה. בוקרסט


15. חיים ממסך למסך: "של מי החיים האלה בעצם?", הצגת סטודנטים מעולה,מגיעה להבימה



מקובל להשתלח ב תיאטרון הבימה, שמנסה לשדר וייב צעיר באחוזי הצלחה מאוד מוגבלים, אבל מתברר שהנה זה קורה להם: ההצגה של מי החיים האלה בעצם?, מחזה מאת בריאן קלארק בבימויה של דפנה זילברג היפהפייה והמוכשרת, תמסמר למקום גם את מי שלא רואה בתיאטרון בילוי לגיטימי. היא שילוב לא נפוץ בין רוח נעורים למחשבה עמוקה: כי העלילה – בחור צעיר שמשותק בכל הגוף יוצא למאבק בממסד הרפואי על זכותו למות – מצליחה להיות מצחיקה לאללה למרות ההקשר המלנכולי, כי השחקן הראשי (גל פרציגר) משחק רוב ההצגה כשהוא בתחתונים בלבד וזה מאוד מחמיא לו, וכי גם שאר השחקנים עושים עבודה טובה. שווה. (נטע הלפרין)

» של מי החיים האלה בעצם?, תיאטרון הבימה, שד' תרס''ט 2, תל אביב.

וגם:


הבר קיימא נפתח רשמית: הבר הכי שכונתי, בשכונה שהיא הכי שכונה,  מגיש אוכל טבעוני ומשנה חברתית על חורבות הסב קוץ’ מילגה. אל תחכו למארחת. (בר קיימא, המשביר 22, תל אביב).

ספר הביכורים של נעם פרתום:
זה שהיא עובדת כאן לא אומר שספר השירה הראשון שלה הוא לא חתיכת באזז מוצדק והיסטרי.

פורט סעיד: ולו בשביל הפרנץ’ טוסט.


עוד יהיה מפורסם. פרנץ' טוסט פורט סעיד

ההפגנות חוזרות: שיהיה לנו בהצלחה.

מרטיני תפוחים בקפה שלג: זוכרים את האייס קפה מהקיץ שעבר? אז יותר טוב. (שלג, גאולה 44, תל אביב).

תרגום חדש של רנה ליטוין ל”בשוכבי גוועת”: אולי הפוקנר הכי טוב שיש.

תערוכות בכורה למחלקת האמנות בשנקר וללימודים המתקדמים במדרשה: בואו נראה מה יש לכם

סיגאר רוס חוזרים עם אלבום חדש וטור בינלאומי: מצליחים לגרום לשפה המומצאת “הופלנדית” להישמע כמו הסאונדטראק של גן עדן.

“1991” של אזליה בנקס: הכינו את האוזניות.

איל לביא מצטרף למרוץ החימוש הקולינרי של נמל יפו: למקום יקראו רוקח ים, וגם ביסק הסרטנים יהיה שם.

אלבום אולפן ראשון לאבי עדאקי בספטמבר: האם הרדיו מוכן לבשורה של משורר הביבים הישראלי?


מוכנים?
 אבי עדאקי (צילום: שחר דרורי)

בר ערק חדש בלוינסקי:
השפית אביבית פריאל אביחי, אקס טפאו, פותחת את אוזריה כדי לטפטף עליכם מפלים של אניס.

הסאמר קאמפ של הצ’יזקייק:
השיגו לכם חולצות קייטנה!

אסקוט: בר־קפה חדש ברוטשילד פינת מרמורק, על טהרת המוזיקה הישראלית, ייתן כבוד לכאלה שלא עונים לשם מירי מסיקה. (אסקוט, מרמורק 12, תל אביב).

בותימזוג באלבום בכורה: הדמיון בין בותימזוג לשבק ס’: שניהם מיבנה, שניהם קולקטיביים ובשניהם חבר חמי. השוני: עולם ומלואו. בספטמבר הם יוציאו אלבום ראשון, ולפי הסינגל, מרענן.


צילומים: א.ס.א.פ קריאייטיב/INGIMAGE, דניאל צ'צ'יק, אורן זיו, אביעד הרמן, עמית ברלוביץ, אסף עברון, שי בן אפרים, אנסטסיה לוין, עמרי בראל, ?rni torfason, גל אמויאל, תום זוילי, ניר כפרי, רותם מימון, Presidenza della Repubblica, יח"צ, אייל טואג, Stuart Chalmers, יערה כץ, אופיר אבה, שחר דרורי, אלון רון, אלון שפרנסקי, רונן גולדמן, אמיל סלמן, דני פינקנטל


תגובות גולשים
הוסף תגובה +

(4 מדרגים)

דירוג הגולשים:

דרג את הכתבה

  • Currently 3/5 Stars.
  • 1
  • 2
  • 3
  • 4
  • 5