המפלט האחרון: איך כוס בירה הפכה למותרות?

יום חמישי 26 ביולי 2012 13:56 מאת: סער גמזו, עכבר העיר

ההעלאה הפתאומית והחדה במחירי האלכוהול והסיגריות מפחידה לא רק כי היא מובילה להוצאות גדולות יותר, אלא כי היא הופכת את הפנאי והבילוי לעסק של עשירים


לבירה לא קוראים נהנתנות

(צילום אילוסטרציה: dreamstime)

פרסומת

לחיות את המציאות הישראלית זו לא רק משימה קשה, זו גם משימה די יקרה. אפילו מוצרי יסוד יקרים פה בעשרות ומאות אחוזים מאשר במדינות אחרות בעולם, שלא לדבר על דיור ורכב. השילוב הבלתי אפשרי הזה בין דוחק כלכלי, איום קיומי, לחץ שלטוני וחוסר וודאות בסיסי שולח לא מעט אנשים לחפש מפלט. אני לא מתכוון לאלו שעושים את המעשה ההגיוני ומחפשים פיסת אדמה אכזרית פחות לחיות עליה, אלא על אלה שרוצים לסדר לעצמם בריחה קטנה מהמציאות הזו. אני לא מתכוון לאלה שמגיעים למתחמי הבילוי במכוניות פאר ומפוצצים אלפי שקלים על בקבוק וודקה ממותגת במקום הכי נחשב בעיר. אני מדבר על אלה שמגיעים לבר השכונתי שלהם בסוף יום עבודה, כדי לשתות שתי בירות קרות מהחבית, להתפנק עם איזה צ'ייסר ואולי אפילו למצוא פרטנר ללילה. אני מדבר על אלו שעדיין מתעקשים, למרות הגזרות והמכות, לחיות את החיים.

ממה בדיוק הם בורחים? למה הבילויים הללו הם שסתום לחץ הכרחי? התשובה, ברוב הזמן, די פשוטה. הם מרגישים שהמערכת סוגרת עליהם, המציאות לוחצת עליהם והכל מנוכר ורחוק מהם. הם שותים ומעשנים כדי לברוח מהמציאות המזוויעה שהמחוקקים מייצרים. כמה אפשר להעמיס על כתפיו של אדם צעיר מבלי שיישבר או שיחפש מפלט? אל תספרו לי על דור החלוצים שהגיעו לכאן עם מוסר עבודה סובייטי ואכלו יתושים לארוחת ערב. זה היה חלק ממציאות אחרת. במציאות הנוכחית הצעירים הישראלים רואים את בני גילם בעולם חיים בלי כל הדאגות האלה. להם אין איום איראני (וסורי, ולבנוני, ומצרי, ועיראקי, ו...), להם אין מילואים. להם יש חיים, גם אם אלה נמצאים בצלו של מיתון. לשתי בירות וצ'ייסר לא קוראים נהנתנות. קוראים לזה בילוי, וזה לגיטימי לגמרי.


סיגריות זה מותרות ויאכטות לא? (עיבוד תמונה: איתמר שאלתיאל)

אבל סיגריות ואלכוהול הם עדיין מותרות, ולכן אפשר להעלות את המיסוי עליהם. ומה עם יאכטות, מטוסים פרטיים ורכבי שרד? אלה לא מותרות? הגדלת המיסוי עליהם זו לא אופציה? ומה עם להגדיל את המיסוי על קונדומים וגלולות למניעת היריון? הרי גם מין הוא לא חובת המציאות. ואולי שווה לשקול גם מיסוי כבד יותר על הצגות תיאטרון ומופעי תרבות? גם כאן לא מדובר בצורך קיומי. איפה זה אמור להיעצר? ההעלאה הפתאומית והחדה הזו במחירי האלכוהול והסיגריות מפחידה לא רק כי היא מובילה להוצאות גדולות יותר, אלא כי היא הופכת את הפנאי והבילוי לעסק של עשירים. היא מייצרת דור שמחפש פורקן לגיטימי, ונאלץ לשקול חלופות אחרות. חלקן לא בדיוק חוקיות.

ואיך מצדיקה הממשלה את ההתייקרות הזו? לא רק בכך שמדובר במוצרי מותרות, אלא גם בכך שאלה עשויים להזיק לבריאות. זו שעה יפה להזכיר למחוקק שהוא זה שהתיר אותם בחוק, תוך שהוא אוסר אופציות מזיקות פחות ובריאות יותר. משום מה, כשאני נזכר בכל בקבוקי היין המשובח, הקוניאק המצוין והסיגרים הקובנים שבהם נבחרינו מפנקים את עצמם, אני מרגיש שמשהו לא מסתדר כאן. איך זה שגם את המעט שעוד מותר לי לעשות אני לא יכול להרשות לעצמי? איך זה שכוס בירה, שמחירה בעולם המערבי זהה למחירה של כוס שתייה קלה, הפכה בישראל לסמל סטטוס?


תגיות: סער גמזו
תגובות גולשים
הוסף תגובה +

(24 מדרגים)

דירוג הגולשים:

דרג את הכתבה

  • Currently 3/5 Stars.
  • 1
  • 2
  • 3
  • 4
  • 5
  • 27/07/2012 21:26:17

  • 27/07/2012 13:50:03

  • 27/07/2012 12:15:34

  • 27/07/2012 12:00:50

  • 27/07/2012 11:37:44

  • 27/07/2012 10:14:58

  • 27/07/2012 00:25:42

  • 26/07/2012 22:15:33

  • 26/07/2012 21:05:56

  • 26/07/2012 19:34:38

  • 26/07/2012 19:29:14

  • 26/07/2012 19:11:36

  • 26/07/2012 18:43:07

  • 26/07/2012 18:17:06

  • 26/07/2012 17:47:43

  • 26/07/2012 17:44:51

  • 26/07/2012 17:41:01

  • 26/07/2012 17:39:03

  • 26/07/2012 17:24:20

  • 26/07/2012 17:17:57

  • 26/07/2012 17:11:06

  • 26/07/2012 16:24:39

  • 26/07/2012 16:22:00

  • 26/07/2012 16:11:55

  • 26/07/2012 15:50:40

  • 26/07/2012 15:33:24

  • 26/07/2012 15:24:18