לילה

עדכנו אותנו




לא רק גראס: הדור הבא של הגידול הביתי

יום שבת 28 ביולי 2012 07:01 מאת: יותם קניספל, עכבר העיר

ליצ'י, סלק, דובדבן ומימוזה ביישנית. הצמחים הכי שווים שהכי פשוט לגדל בבית. מדריך



הקצפת עליכם. דובדבן היהודים

(צילום: blitzmaerker, פליקר)

פרסומת

ספיישל גינון:
»
באנגליה שותלים פרחים נגד הומופוביה
» מירי חנוך החליפה את הגקוינטים בעגבניות

אננס


על פניו, מדובר בהמלצה משונה, כי האננס לא מספק הרבה פרי וגדל לאט (לפחות שנה לפרי). מצד שני, הוא יפה לאללה ודי פשוט לגידול. הדר צור, הבעלים של לבנדר שירותי גננות, מדגיש שהאננס רגיש לשמש ישירה, ולכן ממליץ לגדל אותו בעציץ ולא בערוגה, כך שבשעת צרה, שלא לומר שרב, תמיד תוכלו לתת לו לתפוס מחסה בבית.

איך עושים את זה?
במקום לקנות שתיל, רכשו לעצמכם אננס בשוק. קרקפו ממנו את ציצת העלים העליונה, כולל סנטימטר של בשר מהפרי. את הציצה שקרקפתם הניחו בצנצנת למשך חודש. היזהרו שלא להטביע אותה, שכן האננס לא משתגע על מים, ואת המים שכבר מזגתם לו זכרו להחליף מדי כמה ימים. אחרי שתראו שורשים ראשונים בצנצנת, שתלו את הצמח בעציץ, והשקו אותו כשנדמה לכם שיבש לו. היתרון של האננס, בעיקר בדירה תל אביבית ממוצעת, הוא שהוא לא מצריך קשר מחייב – פשוט תקעו אותו בעציץ, יש לו מספיק קוצים כדי להתמודד עם העולם הזה לבד.

#alt
הכינו מבעוד מועד. אננס (צילום: Jess Beemouse, פליקר)

טללית



טללית היא הצמח הטורף שיהיה לכם הכי פשוט לגדל במטבח, והיא לפחות בתיאוריה אמורה לעזור לכם להתנקש בנמלים וזבובים ששורצים בדירה. על הצמח האוסטרלי נטען שהוא מייצר את הדבק הטבעי החזק בעולם – אבל זבובים מקומיים, כידוע, נוטים להפריך את חוקי הפיזיקה מדי פעם. בכל מקרה, השערות האדומות הדקות שמעטרות את הצמח מיועדות למשוך אליהן את החרקים, ואז להדביק אותם למוות. אכזרי, אך נחוץ.

איך עושים את זה?
נטעו זרעי טללית בקרקע נטולת דשן, בסביבה לחה שמכילה חנקן וזרחן (ניתן למצוא במשתלות). הטללית זקוקה לקרינת שמש מדודה, ולכן מומלץ לגדל אותה במרפסת מקורה או בבית, ליד החלון. במקרה שלה, לא מומלץ להשתמש במי ברז רגילים להשקיה – הם מכילים מלחים וחומרים שלא בריאים לה (ותכלס, כנראה שגם לנו). השקיעו בטללית שלכם מים מזוקקים, מי גשם, או מי עיבוי של מזגן – את האוכל היא כבר תצוד לעצמה לבד.

#alt
חנות קטנה ומטריפה. צמחים טורפים (צילום: ljmacphee, פליקר)

ליצ’י



עץ ליצ’י הוא עניין לא קטן (יכול להגיע לגובה של 20 מטר), אבל מתברר שגם בתוך עציץ קטן בבית הוא יכול לחיות לא רע. הליצ’י מתפתח לאט (מאוד לאט, הוא צריך 5-4 שנים כדי להתפתח), אבל הוא גם חי לא מעט.

איך עושים את זה?
שתלו ליצ’י בעציץ, והשקו אותו בנדיבות – במיוחד בקיץ, העונה שבה הוא צומח יותר. ההשקיה חייבת להיות סדירה, ובעונת הפריחה היא אפילו קריטית. זכרו שהקרקע הכי טובה לליצ’י מדושנת אורגנית, ושהוא רגיש לקרקע סלעית, למים מליחים ולרוח (אבל מתי כבר יש פה רוח). מעבר לזה, הפרי הקוצני משתלם לא רע מבחינת ההשקעה המינימלית שהוא מצריך.

#alt
לסבלנים בלבד. ליצ'י (צילום: qorize, פליקר)

דובדבן היהודים



מה שיפה בדובדבן היהודים, חוץ מהצורה שלו, זה שהוא לא צריך יותר מדי מקום, אבל כן מניב כמות נאה של פירות. והכי חשוב: אפשר לאכול אותו. הפרי של דובדבן היהודים נראה בהתחלה כמו עגבניית שרי ירוקה, ואחרי חודשיים וחצי בערך נצבע בכתום - אז הוא בשל לאכילה. הוא מסתתר מתחת לעלים ולפרחים דמויי הפעמון, שאותם צריך להסיר כדי ליהנות ממנו. מפעולת הקילוף הזאת, שהזכירה למישהו הסרת עורלה, הוא קיבל את הכינוי “יהודי” (באמת!). בתנאים מתאימים (מקום קריר ויבש), הפרי יישמר בשל גם כמה חודשים, ואז תוכלו להכין ממנו ריבה או לייבש אותו לכדי צימוקים קטנים. יש הטוענים שהוא טעים גם על גלידה. רק תיזהרו מהעלים, הם רעילים.

איך עושים את זה?
רכשו לכם דובדבן יהודים, ומעכו אותו על גבי עציץ באמצעות מצע שתילה. כסו בשכבה דקיקה של אדמה. הקפידו על השקיה סדירה, במיוחד בשבועיים הראשונים. עד שתתחיל הנביטה שמרו על הדובדבן בצל, ואחריה העבירו אותו לשמש. כשהשתילים יגיעו לגובה חמישה סנטימטרים, הניחו אותם באדנית או בעציץ מול שמש מלאה או חלקית. שבועות ספורים ויש לכם פרי כשר ביד.

#alt
עם רגשות אשמה. דובדבן היהודים (צילום: SuperFantastic, פליקר)

פלקטרנטוס



הפלקטרנטוס הוא שלאגר מוכרז של משתלות האזור, אבל זאת לא חוכמה: תכריזו על עצמכם שאתם מרחיקים יתושים, ותראו כמה פופולריים גם אתם תהיו. הפלקטרנטוס מייצר חומר בשם צינטרונלה, שמשחרר ריח ארומטי חזק ואנטי־יתושי. לבני אדם, לעומת זאת, זה מריח יופי. מעבר לזה, מדובר בצמח ששינויי מזג האוויר לא מדגדגים לו, וישרוד גם בתנאים קיצוניים של יובש או קור – מה שעושה אותו צמח קלאסי לגננים מתחילים.

איך עושים את זה?
רכשו עציץ פלקטרנטוס ומקמו אותו על אדן החלון – שם הוא יפיץ את הניחוח שלו באופן אידיאלי, ויחסום את גל היתושים על הסף. עם זאת, השתדלו להימנע מקרינה ישירה מדי של שמש. נשמע כמו פרדוקס בקיץ התל אביבי, אבל אם יש לכם חלון שפונה לפינה מוצלת יחסית, זה יהיה פתרון מושלם.

#alt
סנו-די מהטבע. פלקטרנטוס (צילום: srboisvert, פליקר)

עץ האושר



עץ האושר, שנקרא גם עץ הכסף ועץ המזל, הוא כמו שאתם יכולים לנחש, עץ עם קארמה ממש ממש טובה. בפנג שווי טוענים שמי שמגדל אותו יזכה בחיים מאושרים, ומחוץ לפנג שווי טוענים שמדובר בעץ חביב להפליא שיכול לגדול גם בבית.

איך עושים את זה?
רכשו לכם עץ אושר בעציץ. מקמו אותו בספוט שיש בו אור שמש כל השנה, והשקו פעם בשבועיים־שלושה. אם תעדיפו לגדל את העץ בכלי זכוכית ולא באדמה, הקפידו להוסיף לו 4-3 סנטימטרים של מים אחת בשבועיים. כמו כן, מומלץ לשטוף אותו מלמעלה פעם בחודש. חשוב: עץ האושר דורש השקיה זהירה, והסיבה הכי נפוצה למותו היא השקיית יתר. ועוד נוט טו סלף: קחו בחשבון שתיאלצו לפעמים לקטום את ענפיו המתפרצים כדי לשמור על צורתו המקורית. אל תתבאסו – אם הוא הגיע למצב הזה, סימן שגידלתם אותו היטב.

#alt
דווקא כן גדל על עצים. עץ האושר (צילום: Jill Reed, פליקר)

מימוזה ביישנית



המימוזה הביישנית, או בשמה העממי “אל תיגע בי”, היא צמח ברזילאי מטפס קיצי ונאה, עם פריחה ורדרדה וקוצים קטנים. ככלל הוא מחזיק מעמד עד שנה וחצי אם הוא לא עובר התעללות יוצאת דופן. מה שכן, שימו לב שכשנוגעים בו, נושפים עליו או מרעידים את עליו האובר־רגישים, הם מתקפלים מטה. אל חשש, הם יחזרו לעצמם תוך חצי שעה גג. בלילה המימוזה ישנה, כלומר מתקפלת ונראית נבולה – בבוקר היא תתעורר כחדשה.

איך עושים את זה?
המימוזה היא יופי של מתנה, אבל בהצלחה עם להשיג אותה: רוב המשתלות לא מחזיקות סטוקים שלה במלאי. כשתניחו את ידכם על אחת, זכרו שהיא זקוקה לעציץ במקום מואר היטב בתוך הבית (לא בחוץ!). כמו כן, שמרו על האדמה שלה תמיד לחה, אבל אף פעם לא רטובה ממש.

#alt
פן תיפגע. מימוזה ביישנית (צילום: motnword, פליקר)

סלק


כמו האננס, גם הסלק לא צריך יותר מקערת מים כדי לצמח עלים שכיף להכניס לסלט.

איך עושים את זה?
הניחו ראש קטום של סלק בצנצנת, כדי שיצמח שורשים. כשיש לו כאלה, שתלו אותו בעציץ עם אדמה בעומק שני סנטימטרים, כשהשורשים באדמה. טמפרטורת הגדילה האופטימאלית של הסלק נעה בין 15 ל־23 מעלות, ככה שעכשיו קצת חם מדי בשבילו ועדיף לחכות עם זה לעונת מעבר. אם הכל ילך כמו שצריך, ותשקו אותו יום יום - הנבטים אמורים לבצבץ בתוך לא יותר משישה ימים.

#alt
שיהיה לכם יום סגול. סלק (צילום: Dag Endresen, פליקר)





תגיות: יותם קניספל

(12 מדרגים)

דירוג הגולשים:

  • Currently 3/5 Stars.
  • 1
  • 2
  • 3
  • 4
  • 5